Pop Lock #64 by Wannabeats on Mixcloud
היי, שלום, מה נשמע? פופ לוק שוב אתכם, לאחר חופשת אביב קלה בת חודש. החזרה מהפסקה קצרה שכזו והקפיצה בחזרה לעולם המוזיקה האלקטרונית התוסס היא תמיד חוויה פוקחת עיניים. קשה לתאר את כמויות המוזיקה שנאספו במערכת הקאסט בתקופה הזו. אם היינו עדיין בעולם של לפני עשר שנים, אפשר לדמיין את ערימת הדיסקים שוודאי היתה מונחת על שולחן המערכת, ולמעשה מכסה את כולו, זולגת לכל הכיוונים, בולעת אותו בתוך פירמידה עצומה של פלסטיק. רק בשביל לסבר את האוזניים - אנחנו מדברים פה על עשרות ריליסים ביום אחד, חלקם בני קטע אחד או שניים וחלקם אלבומים מלאים ואוספים בני חמישה עשר קטעים ויותר. ביום אחד. וזה התוצר אחרי סינון בסיסי ורחב, שמגיע רק מאזור ממוקד מאד של היצירה המוזיקלית, תחום בגבולות של ז'אנרים מכאן ומכאן. פרומואים, פוסטים בבלוגים, כתבות באתרים, אלבומים שמשוחררים בבנדקמפ, מיילים שנשלחים עצמאית על ידי הרכבים, סוכנים כאלה ואחרים או ילדים מנוזלים בחדר השינה שלהם, וכמובן סאונדקלאוד, מפלצת שלא יודעת שובע שכמותה, כולם תורמים למתקפה. הזמן שלוקח להתאפס על התוצרת הזאת ארוך יותר מהחופשה עצמה. הי, לא תשמעו כאן תלונות. מוזיקה זה טוב לנו, ועוד ממנה, זה, ובכן, גם טוב, לא? אבל המצב הולך ומקצין, הקצב הולך וגובר, הכמויות תופחות ותופחות. השאלה המדאיגה שעולה היא, האם מישהו בכלל מקשיב לכל זה?
בכל מקרה, הפעם בפופ לוק, המיטב ממה שפספסנו וגם ממה שעתיד לצאת בקרוב, והפעם באווירה שופעת גרוב וסול, משהו אביבי ואופטימי שכזה, אבל עדיין עם שאריות מופנמות חורפית שעוד צריך להשיל. הקאסט נפתח ומסתיים עם קטעים של ג'סי פוטרמן. מדובר בבחור צעיר מטורנוטו, שנמצא תחת הרדאר של פופ לוק כבר כמה שנים, ויתכן מאד שנמצא בנקודה קריטית וחשובה בהתפתחות שלו. פוטרמן הוא מולטי אינסטרומנטליסט, מפיק ויוצר, שמושפע מג'אז בדיוק כפי שהוא מושפע מדי ג'יי שאדו, ושואב השראה מביטים מוטרפים של חברים מהסצינה המקומית שלו כשם שהוא נמשך אל האוס שמגיע מאירופה. בקיצור - דור המאש-אפ. אלבומו החדש, " The Hidden Basement" הוא האחרון בסדרת אלבומים שיצר, ובכן, במרתף, ומסמן את המעבר שלו ממוזיקאי של סימפולים וביטים ליוצר יותר מלא ומגוון העובד עם הרכב מלא על כלים חיים, ומוצא אותו ניצב בנקודה בו האהבה שלו לדאונביט מתערבבת עם הנטיה לרצות לספק בתקלוטים קצת ארבע על ארבע ומשהו אנרגטי יותר. מדובר במוזיקה בעיקר מאד יפה ועשירה, משהו שמאד נעים להאזין לו, אבל בעיקר עם תחושה שבפעם הבאה שנשמע מג'סי פוטרמן הוא כבר יהיה מדרגה אחת למעלה והלאה מכאן, או גרם מדרגות שלם מכאן.
אלבומו של ג'סי פוטרמן מסתיים בשני רימיקסים באדיבות שמות די לוהטים, אחד מהם תוצרת השיגעון המטורלל העולה ראיין המסוורת', והשני ע"י אחד מיוצרי הביטים המרתקים והמוזרים ביותר שפועלים כיום, Japanophile רציני, חובב טנפת גרובית וחתיכת עוף מוזר בעצמו, הלא הוא Kidkanevil. ג'רארד רוברטס אמנם לא זוכה לחלקיק מההייפ ומהדיבור לו זוכים מקביליו בעולם הביטים כמו פליינג לוטוס, שלמה ושאר חברים, אבל אין לכך ולו סיבה מוצלחת אחת. כשהוא מתגורר אי שם במרחב המדומיין שבין יורקשייר לטוקיו, או טוקיושייר כפי שהוא קורא לזה, קידקניבל ממשיך כבר שנים להוביל את חזית הביטים העולמית בלי שהיא בכלל מודעת לכך, הישר מתוך האנדרגראונד שלה. הוא התחיל בימים שעוד קראו לזה פוסט היפ-הופ, עם הרבה צפצופי 8ביט, אבל אלבומו החדש שיוצא ממש היום הוא צעד גדול של הילד שכבר מזמן לא ילד קדימה ולעומק הסאונד שהוא כולו שלו - עולם שלם שהוא בונה מתוך בליל השפעות של היפ הופ, אלקטרוניקה, מלודיות אוריינטליות קטנות ונוגעות, גרוב עם קפיץ מושתל עמוק בתוכו ומשיכה מטורפת ומקיפה אל השגעת והמסורת היפנית. My Little Ghost יוצא, איך לא, בלייבל עליו אנחנו חופרים כאן שוב ושוב, מהללים וגומרים עליו את השבח - Project:Mooncircle, במהדורות מיוחדות ומוגבלות של תקליטים ורודים (יפן, נו) ומאויירים בעדינות יוצאת דופן, כמו גם על קסטות (כן, קסטות. יש קטע כזה) עבודת יד, ומדובר כנראה ביצירה השלמה והמרתקת ביותר שלו עד כה. מומלץ מאד.
גם מוזיקת סול אמיתית ולעניין יש בקאסט הפעם - מתוך שני אלבומים חדשים ומרגשים למדי. לאחד מהם אחראי מי שנהוג להתייחס אליו כאל אבי הסצינה האלקטרונית האוסטרלית המשגשגת לאחרונה, צ'ט פייקר, שסופסוף מספק את אלבום הבכורה המצופה שלו. והאלבום הנוסף הוא השני של זמר אר אנ' בי מהמסדר הגבוה ביותר, כל כך גבוה שאפילו שמו הוא מלכותי - ג'סי בויקינס השלישי. בויקינס מייצג את עולם האר אנ' בי והניאו-סול שפחות או יותר נכחד אי שם בעשור הקודם, עם קול מלטף ומושלם ולא מעט קיטש ישן וטוב, ומשתייך לאותו המיליה של יוצרים אחרים ונהדרים כמו ד'אנג'לו, Dwele ובילאל. המיוחד באלבום החדש Love Apparatus, מעבר לכך שיש בו כמה שירים נפלאים במיוחד, הוא הבחירה באיש שאמון על ההפקה שלו - מאשינדראם. בתור אולי האפקס טווין של ימינו ובהחלט אחד מגדולי המוחות ומותחי הגבולות הבולטים ביותר באלקטרוניקה, היכולת של מאשינדראם להפיק שירי אר אנ' בי חמים, רכים, גרוביים ומושלמים היא לא פחות מפנומנלית. איכשהו האלבום הזה מצליח להשמע קלאסי ובול בז'אנר שלו, בזמן שבעצם מדובר בהפקה מתקדמת במיוחד עם יותר מנגיעות של השפעות מעולמו של מאשינדראם. מדובר ללא ספק באחד מאלבומי הסול המרתקים שיצאו כבר זמן רב.
עוד בקאסט - ממש בקצרה - קטע מוצלח מתוך סינגל חדש של ג'יימי XX; אחת הרצועות היותר רגועות שהן סוד הכוח האמיתי של הצמד המקומי רד אקסס, מתוך אלבום הבכורה החדש והמצוין שלהם שמושך הרבה תשומת לב ובצדק רב; שיר קטן ודביק של הרכב בשם Glass Animals, אלקטרוניקה שונה ומעט משונה תוצרת Neinzer ו-Outboxx וקטע חדש ונפלא מאת יוצר אהוב במיוחד - דדבוי. מקווים שתיהנו. אנחנו חוזרים לנסות לצוף על צונאמי המוזיקה ששוטף את חופינו. ביי!
Tracklist:
00:00- Jesse Futerman - Theme From The Love I Lost // Juslikemusic
02:30 - Hidden Orchestra - Spoken (Submerse Remix) // Tru Thoughts
05:00 - Glass Animals - Gooey // Wolf Tone
09:00 - Son Of Sound - Kool Kontrol // District 30
14:00 - Jamie xx - Girl // Young Turks
18:00 - Jesse Boykins III - The Wonder Years // Nomadic Music
22:30 - Chet Faker - 1998 // Future Classic
27:00 - Q-Tip - Work It Out (Stint Remix) // Soundcloud
30:00 - Marcel Lune - Moon Beam Vacuum // Audio Doughnuts
35:00 - Neinzer - Ecclesiastical // Yume
40:00 - Outboxx - Denim Dreams // Local Talk
47:00 - Red Axes - Road To The Hills // Im A Cliche
52:00 - Kidkanevil - Inakunaru ft. Phasma // Project:Mooncircle
55:30 - Deadboy - Life Code // Numbers
58:30 - MANIK - Wanna Feel // Black Butter
1:02:30 - Jesse Futerman - One For Irvine feat. Rise // Juslikemusic