אל תתנו למסרי האהבה והאחווה אצלנו, להטעות אתכם. חובבי מוזיקה אלקטרונית ברובם, הם דווקא הקהל הכי קנאי ומקובע לאמונתו. אבל אין זה פלא. מוזיקה אלקטרונית היא הסוגה המוזיקלית המשתנה תכופות יותר מכל ז'אנר מוזיקלי אחר. מתוקף היותה גם זרם מוזיקלי צעיר, היא עוד מנהלת בתוכה מאבקי תודעה בעלי השקפות פוליטיות שונות. על כן, אולי, ריבוי תתי-הזרמים והדקויות השונות.
אנחנו סוגדים לטרנדי אך בזים לו בשניה שהוא חולף. אנחנו מעריצים את הקרקע עליה דורך הדיג'יי האהוב עלינו, אבל מתביישים בהערצתנו ברגע שהוא מצליח ל"התמסחר". אין ספק כי במוזיקה אלקטרונית, מה שהיה פעם, לרוב מוכרח להתנתק ממה שיהיה. אי לכך ובהתאם לזאת, החיים בלופ מגיש מבט אחר על כמה מהיוצרים והדיג'יאים האהובים בתבל.
Dice'C Feat. Phat Beat Coming From D-Town (1996)
תכירו את "דייס-סי", תקליטן ומפיק היפ הופ מדאלאס טקסס. מי שלימים יתפרסם בתור לוקו דייס - אחד התקליטנים האהובים והמצליחים בענף הטק-האוס, המדורג במקום השביעי ברשימת מאה הדיג'יאים האהובים בעולם על פי רזידנט אדוויזר (2011-2012).
יאסין בן אקור, בן למשפחת מהגרים מתוניסיה, מכנה עצמו דייס על שם שליטתו האדירה במשחק השש-בש. בנעוריו, כידוע, היפ הופ וארנ'בי הם צמד תשוקותיו המוזיקליות הדומיננטיות ביותר. יש המספרים שהוא הרחיק לכת בקריירה הזו עד תקלוטי חימום לאר. קלי ואייס קיוב. אבל ב-1996 הוא כותב, מפיק ואף מבצע את הסינגל הראשון מתוך בסך הכל שני דמואים, שלא יצליחו לעניין מספיק אף חברת תקליטים שתהיה מוכנה להוציא לו אלבום.
"Coming From D-Town" שהפיק וכתב כאמור דייס עצמו, הוא שיר גנסטא-ראפ נאיבי עם כי לא חריג לתקופתו. הוא מושפע אדירות מגל סגנון ה"ניו-ג'אק סווינג" של טדי ריילי, בו מקצב ברייקביט גועש משלב ראפ קשוח בליווי שירת ארנ'בי מלודית. אגב קולו של דייס בשיר, הוא באפקט ה-Talkbox שאפשר לשמוע בפזמון.
Kaskade - What I Say (2001)
ראיין ראדון, המוכר יותר בתור Kaskade ("מפל מים" בשגיאת כתיב) שבר לי את הלב. בתור מוזיקאי שנולד בעיר הולדתו של ההאוס, שיקאגו - הוא דווקא זכה לחינוך טוב. בתחילת שנות האלפיים הוא פרץ לתודעה כאחד היוצרים המשובחים מקטלוג הלייבל Om Records.
אום היא חברת התקליטים הדומיננטית ביותר בגל הדיפ האוס של החוף המערבי. תת-סגנון עמוק וג'אזי בהאוס שגרר אחריו גל עצום של יוצרים נפלאים דוגמאת Jay-J ו-Miguel Migs. הסינגל הראשון של קאסקייד שבישר על אלבום בכורה, הצליח מעל למצופה בז'אנר. הוא הרחיק לכת עד המקום הראשון במצעד הדאנס של בילבורד.
מאותו רגע קאסקייד הפך לאחד היוצרים הפופולאריים ביותר בתעשייה. עדות לכך היא העובדה שלמרות שמדובר במשימה ליוצרים בעלי אפיל מסחרי יותר, היה זה דווקא הוא שנבחר למקסס לג'סטין טימברלייק את "Like I Love You".
אחרי שלושה אלבומי סולפול האוס משגעים, אך ללא הצלחה מסחרית גדולה ב-2007 נפל דבר. גרסת רימיקס של מפיק האלקטרו-האוס האוסטרלי Dirty South, לסינגל הדיפ האוס האחרון של קאסקייד, זכתה בפרס גראמי. מאותה נקודה והלאה קאסקייד בחר למכור את נשמתו לדדמאוז5. הוא נפרד מ- Om עבור חוזה ב-Ultra Records. כעת הוא כבר יקיר ליבם של סקרילקס, טייסטו ומיליוני מעריצים חדשים בני 20 ומטה.
Maetrik - Momentum (2001)
פיצול אישיותו המוזיקלית של אריק אסטורנל, הוא אחד הבונטונים האהובים בקרב אניני הטעם בדאנס. החומר המוזיקלי שלו כ- Materik לא עד כדי כך רחוק מיצירותיו כ-Maceo Plex. אבל זה בדיוק ההבדל הדק שבין השניים שמעיד באופן אידיאלי על חומרת הקהל במוזיקה אלקטרונית.
כמאטריק, הוא יוצר טכנו אסתטי-אטמוספרי, כזה שעומד בדיוק באמצע בין המינימליזם של ריצ'י האוטין, לנצחונות של סוון ואת'. צמד אלילי הטכנו הללו האמנם ידועים בתור תומכים נלהבים ביצירותיו של מאטריק (מאז ועד עכשיו). אבל אף אחד מעשרות הסינגלים וצמד האלבומים שהוא הוציא לאור תחת אותו כינוי, לא עזרו להפוך אותו לכוכב.
ב-2010 לעומת זאת, יצא לאור ""Vibe Your Love. טראק ניו-דיסקואי אפלולי ופסיכדלי, המלווה בדגימת קולו של סטיבי וונדר. היה זה הלהיט הגדול הראשון בקריירה של אריק אסטרונל, הפעם תחת הכינוי החדש Maceo Plex. פרויקט הצד הפך לאבן דרך משמעותית במוזיקה אלקטרונית של העשור הנוכחי. מסאו פלקס נחשב האמנם כיום לשטאנצ ידוע מראש, אבל הצלחתו האדירה בלתי ניתנת לערעור.
Da Joker Spiritual Wipe Out (1994)
עבור רבים, דיג'י טייסטו הוא שם נרדף לכל מה שהמוני ובזוי במוזיקה אלקטרונית. בקרב אניני הטעם ה"אינטלקטואלים" של תרבות התקלוט, טייסטו - במיוחד בישראל, הוא מטבע לשון הרבה לפני תקליטן בשר ודם. כנצר לשושלת תקליטני-על שהחלו את דרכם כמוכרים בחנות תקליטים, טייסטו הוכיח מעל ומעבר לכל דמיון, כי הוא יודע טוב יותר מכל אחד אחר, מה באמת מרגש המונים. עוד לפני המטוס הפרטי, מעמד הדיג'יי הראשון להופיע בטקס האולימפיאדה, ואינספור הישגים מסחריים חסרי תקדים אחרים לתרבות. טייסטו היה, וסביר להניח שעודנו, הדיג'יי המוכשר מכולם לסגנון המוזיקלי שלו.
אבל לפני הרימיקסים לדילריום ומעמד הבעלות הבלתי מעורער על המנוני קלאב טראנס נצחיים, הוא החל את הרפתקאותיו באולפן הקלטות בתור "דה ג'וקר". רק שתי תקליטי EP (ברוך השם), הוציא טייסטו לאור תחת הכינוי המטופש. שם במה בו הוא מפגין כישרון גדול באחד מסגנונות הדאנס הדוחים ביותר בהיסטוריה.
"גאבה" או "הארד-קור מוקדם" צמד תתי-ז'אנרים הולנדים, נשמעים כמו דביליזציה של מוזיקה אלקטרונית. מדובר במוזיקה ברוטאלית במהירות מסחררת, המלווה בדגימות קול מצועצעות. וכן, מדובר בז'אנרים מוזיקליים פעילים ומוכרים עד היום.
Ben E. Clock I Love You (2000)
לפני 14 שנים, בן קלוק אולי אהב אותנו, אבל אנחנו לא כזה אהבנו אותו. רזידנט הברגהיין, אליל הבנות, מי שכיום נחשב לתקליטן הטכנו המצליח והאהוב בעולם, לא פרץ בין לילה. למעשה, עד שזכה להיות תקליטן הבית של אוסטגוט לפני עשר שנים, הוא היה תקליטן אנונימי ויוצר גרוע עד בינוני. רבים אולי זוכרים את הוצאתיו המוקדמות בביפיטצ' קונטרול של אלן אלייאן. אבל את תקליט הבכורה שלו (Clockworks) מ-1998, שילוב מוזר בין האוס לניו-ג'אז, בן קלוק דאג שייגנז. בשנת 2000 הוא חונך את WMF Records, חברת התקליטים הכושלת של המועדון הברלינאי הנשכח.
ריליס הבכורה של הלייבל, הוא קטע האלקטרו המהיר והמשונה הזה של בן (E!) קלוק כאן. מושפע ככל הנראה מגל האלקטרו-קלאש המתגבש של התקופה, בן קלוק היוצר - מודל שנת 2000, כנראה כיוון לג'יגולו רקורדס. אבל גם אם כן, ספק אם היו מסתכלים לכיוון שלו בזכות טראק לא משהו, כמו זה שהוא הוציא כאן. למזלו של קלוק, שש שנים לאחר מכן הוא התבקש שוב לחנוך חברת תקליטים אחרת. לצד תקליטן הבית המלווה לו, ב-2006 יצא לאור התקליט הראשון של חברת התקליטים של מועדון האוסגוט.