וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צפו: המונולוג האחרון של חנה מרון

31.5.2014 / 13:10

ימים ספורים לפני מותה, מרון קיבלה תעודת עמית כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה. בשל מצבה הרפואי, מרון לא הגיעה לטקס אך צילמה מראש מונולוג. צפו בו כעת

"אני מאתיים פרצופים עם מסכה חדשה לכל שעות היום. אני מלכה, השולטת בממלכה. גופי הוא הבד עליו אצייר את נשמתי", אלה חלק מהמשפטים שחנה מרון השתמשה בהם במונולוג האחרון שנשאה, ימים ספורים לפני מותה, בוידאו מיוחד שצולם עבור טקס קבלת התארים של בוגרי האוניברסיטה הפתוחה. ביום שלישי האחרון העניקה האוניברסיטה הפתוחה תעודת עמית כבוד לגב' מרון. בתה, ד"ר עפרה רכטר, קיבלה את התעודה בשמה בטקס קבלת התארים של בוגרי האוניברסיטה כאשר על המסכים הוקרן נאומה של חנה מרון.

"אני זוכרת איך הרגשתי את כל הרגשות שלי ומה הרגישו אחרים בי. אני זוכרת הכל וגם שוכחת הכל מהר ובקלות. אני הופכת עליזה, משועשעת, קומיקאית שמצחיקה אנשים וכשאהובים עוזבים, כן, אני עדיין צוחקת...", אמרה מרון בסרטון.

חנה מרון מתה אתמול (שישי) בגיל 90 בבית החולים איכילוב בתל אביב כשבני משפחתה לצידה. שחקנים, קולגות ופוליטיקאים הספידו את מרון בעקבות מותה. רבקה מיכאלי מסרה: "הנחיתי את המחווה שערכו לה בתיאטרון הקאמרי, לפני כמה חודשים. היא הקדישה שיר לאמא שלה. לצערי הגדול לא הספקתי לבקר אותה מהרגע ששמעתי שהיא חולה. פגשתי את הבן שלה, לא לפני הרבה זמן, והוא נתן לי את הטלפון שלה כדי לקבוע ביקור, אבל לא הספקתי. במזל זכיתי להיות איתה ב”אורזי מזוודות”. הקהל קיבל אותה ללא מילים. היא חצתה את הבמה, והריעו לה. אהבו אותה כל כך. היא היתה נדירה, כשאומרים לי “גדלתי עלייך”, אני אומרת שגדלתי על חנה מרון. היא היתה מרתקת, מצחיקה ומשכילה. היא רצתה לעבוד עוד ויותר".

אפרים סידון, שכתב עם ב. מיכאל את הסדרה "קרובים קרובים": "לפני 30 שנה חנה מרון היתה בשיאה, הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי. לשבץ את האשה הכי חשובה בתאטרון הישראלי בסדרה קומית של צעירים - ב. מיכאל ואני היינו אז בני 30 - זה כמו שאובמה יבוא לעשות לי בייביסיטר. אני ממש גדלתי עליה. בתור ילד בן 5-6 הלכתי להצגות שלה, ופתאום היא מדקלמת טקסטים שלה. היה המון כיף ומצד שני חרדת קודש. הגברת הראשונה התגלתה כאשה מאוד חביבה. היתה זכות גדולה לעבוד איתה. בתכנית האיחוד של 'קרובים קרובים' ב2005 היא היתה כבר בת 80 ומשהו, ובחזרות היא התקשתה לזכור את הטקסט. מכיוון ש'קרובים קרובים' מצולמת מול קהל אי אפשר לעצור באמצע, זה כמו הצגה. אז הצמידו לה אוזניה המחוברת ללחשן שיושב עם הטקסט. ואז מתחילה ההקלטה לפני קהל, והבנאדם הזה לא שוכח מלה. כל זמן שהיו חזרות היא הרשתה לעצמה לשכוח, אבל ברגע שהיא ראתה קהל יושב, היא לא שכחה דבר. היא עשתה את זה כמו שחקנית בת 25".

  • עוד באותו נושא:
  • חנה מרון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully