חצי שעה יונית לוי עמדה בפרץ. מסביבה התעופפו דיווחים בשפות זרות, הרשתות החברתיות התמלאו בסטטוסים ובציוצים ויונית בשלה, נותנת את האות לכתבי "חדשות 2" אשר הצליחו להפגין גמישות ורבלית מדהימה במחצית השעה הראשונה של המהדורה המרכזית שהתחילה, כפי שהתברר בדיעבד, כשעה לאחר שהורי החטופים למדו על גורל ילדיהם. "התרגשות", "אירוע משמעותי", "משהו קורה כאן" וכמובן "אולי זה מרמז שמשהו קורה כאן" נזרקו לאוויר בניסיון נואש להציל את כבוד חברת החדשות, שהרי מהי מהדורת חדשות שאיננה משדרת חדשות אם לא משחק מקדים של סריסים.
מחצית השעה הראשונה של מהדורת "חדשות 2" (וזו של ערוץ 10) לא היתה מהדורת חדשות, היא היתה תחרות עצובה של חידודי לשון וניבים. מי יהיה הכתב שיצליח לשבור את חומתה של המגישה ויגרום לצופים לעזוב את שיחות הטלפון והסמסים. ללכת בלי ולהרגיש עם. הניסיון להפר את הצנזורה ולהעמיד פני תם לא היה ברור יותר מעולם. "על התוצאה אי אפשר לדבר", התפייט רוני דניאל וקינח עם "לא אנשי בשורות אנחנו הערב. אנחנו מתאפקים מלהגיד. נדמה לי שכל המדינה יודעת". כל המדינה יודעת אבל לא כל המדינה היא מהדורת חדשות. לא כל המדינה חוטאת לתפקידה, בגלל החוק ואולי עקב היעדר אומץ לב.
ואז הגיע השיא. כשלוש שנים לאחר שבחדשות ערוץ 10 התנצלו בפני שלדון אדלסון, יונית לוי התנצלה בפני הצופים. הוא בעל מאה, הם שבויים עניים. 17 דקות תמימות של ברברת חסרת תועלת שברו את לוי בניסיון להסביר את פשיטת הרגל המקצועית. "ב-17 הדקות האחרונות מאז שאנחנו משדרים את המהדורה ברור לגמרי שיש התפתחות דרמטית בפרשת הנערים החטופים. אנחנו מתנצלים ואומרים לכם שאיננו יכולים בשלב הזה, בדקות הקרובות, לומר במה מדובר. מציאות חיינו כאן היא שיש בכל זאת סטנדרטים או דרכים שאנחנו יכולים לומר או לא לומר דברים מסוימים וכרגע אנחנו לא יכולים לומר דברים מסוימים. אנחנו מתנצלים שהשידור נראה מעט מבולבל או לא ברור לחלוטין שהרי הדבר המרכזי שאנחנו אמורים לעשות... אנחנו כאן כדי להעביר אינפורמציה ולהעביר אותה כמה שיותר מהר. ננסה לעשות את זה במגבלות של מה שאנחנו יכולים או לא יכולים לעשות", נאמה לוי על רקע תמונות מאזור מציאת הגופות.
האם חשש מפעולת נקם של הצנזורה (א-לה סגירת עיתון "חדשות" בשנות השמונים) וסטנדרטים מקצועיים הם שהנחו את אנשי "חדשות 2" לבזבז חצי שעה ברמיזות לא מעודנות שהוכיחו, פעם נוספת, כי בעידן הרשתות החברתיות לצו איסור הפרסום כמעט אין טעם?
ברגע שחדשות 2 פרסמו על הסוף הרע והמר, התברר שהריקוד סביב צו איסור הפרסום היה עוד החלק המקצועי בשידור. במקום לדווח את העובדות כפי שהיו ידועות וכפי שהסתמנו, במהדורת "חדשות 2" בחרו לתפוס צד. בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, לא מדובר בצד של הצנזור הצבאי. לאחר שהותר לדווח על מציאת הגופות, מיהרה לוי לקבוע שהמרצחים אינם אנשים, הם "מפלצות", שהרי רק מפלצות רוצחות בני נוער. לוי אולי כינתה את החטופים שנרצחו "ילדים" אבל עם כל הצער בדבר, מדובר בבני נוער. לא בילדים.
בעשותה זאת, לוי העבירה את עצמה לכורסה בה מתבטט הצופה והבהירה שלא ניתן לצפות ממנה לדיווח אובייקטיבי נקי ונטול רגשות. 18 ימים שלמים היו אמורים להכין את לוי לדיווח הזה. והנה, אשת הקרח שראיינה את בכירי העולם, נשברה והפגינה אנושיות - וחוסר מקצועיות.
שעה לאחר שהאבק שקע ולוח הטרמפים לצומת גוש עציון הפך להיות יעד פופולרי, נפל הפור. "עכשיו אפשר לפרסם את הסיבה שבגינה אנחנו כאן", בישרה לוי. אל תעצרו את הנשימה, לא היה מדובר בסקופ מרעיד עולמות שלא קראתם בפייסבוק לפני כן. מתברר שבאירועים גדולים המתרחשים בזמן אמת, בגלל חוקים אנכרוניסטיים מהדורת החדשות בערוץ 2 היא קונכיה אחת גדולה. אם תאזינו למהדורה ממש טוב, אולי תוכלו לשמוע משהו.