במובנים רבים, כבר לפני ארבעה חודשים היה ברור שזה הולך לקרות. בחודש מרץ השנה הכריזה HBO ש"בלש אמיתי" תתמודד בפרסי האמי בקטגוריה של סדרת הדרמה ולא המיני-סדרה. "בלש אמיתי" תוכננה מראש כסדרת אנתולוגיה שבה כל עונה מספקת סיפור אחד העומד בפני עצמו והדמויות מתחלפות, בדומה למשל ל"אימה אמריקאית" שאכן מועמדת תדיר בקטגוריית המיני-סדרה. אבל HBO החליטה שזה לא בשבילה. למה לבזבז סדרה עם פרופיל כה גבוה, ביקורות משבחות, ובעיקר כוכבים כמו וודי הארלסון וזוכה האוסקר הטרי מתיו מקונוהיי? לכן כאשר הוכרזו המועמדויות לאמי היום ב-5:30 בבוקר בארה"ב (15:30 אצלנו), לא היתה הפתעה גדולה לראות את "בלש אמיתי" ניצבת לה בגאון בקרב שאר המתמודדות על פרס הדרמה הטובה ביותר.
HBO לא זכתה באמי לסדרת הדרמה מאז ש"הסופרנוס" גרפה בשנת 2007 את הפרס על עונתה האחרונה, לא עניין של מה בכך עבור רשת כבלים פרימיום המתבססת אך ורק על באזז שיביא לה מנויים. תחת זאת נאלצה HBO לראות במשך ארבע שנים רצופות את "מד מן" אוספת לחיקה את הפסל, הפסד צורם במיוחד לנוכח העובדה שהדרמה התקופתית היוקרתית הוצעה קודם כל לה, נענתה בשלילה ורק אחרי כן נדדה למחוזות זרים עד שנחתה ברשת AMC הנידחת. בשבע השנים החולפות ניסתה HBO את מזלה בפרסי האמי עם מועמדויות בדרמה ל"אהבה גדולה", "דם אמיתי", "אימפריית הטיילת" ו"משחקי הכס", אבל ללא הועיל. מסביב אמנם זכתה רשת הכבלים בהמוני מועמדויות וזכיות והיא רוב הזמן מובילה במספרים על פני שאר המתמודדים, וגם הפעם עם 99 מועמדויות, יותר מכפול משתי הרשתות העוקבות, CBS עם 47 ו-NBC עם 46. אבל בשנים קודמות הזכיות הלכו לחזיתות האחרות והפחות יוקרתיות. HBO משתוקקת לפרס הדרמה ולכן ניתן להבין מדוע "בלש אמיתי" מצטרפת לזירה צפופה ממילא.
הצפיפות הזו היא גם הסיבה שמהקטגוריה נעדרות שתיים מהסדרות המדוברות בעונה החולפת. האחת היא "האישה הטובה", שעד 2012 היתה מועמדת בקביעות, אבל אפילו הקונצנזוס על העונה החמישית הטובה בתולדותיה לא עזר לה לחזור. לצידה נשארה בחוץ גם "האמריקאים", שהביקורות נפלו מהעונה השנייה שלה שהסתיימה לא מכבר. אפשר להבין את רוב המועמדויות בקטגוריית הדרמה, אבל מדוע הסבונייה החביבה-לכל-היותר "אחוזת דאונטון" תופסת שטח יקר - זה לא ברור. מצד שני, אם יש משהו ש"בלש אמיתי" לימדה אותנו הרי שהזמן הוא מעגל שטוח, כך שאל לנו להיות מופתעים מנוכחותן התמידית התמוהה של סדרות לא ראויות.
הנוכחות של "בלש אמיתי" בקטגוריית הדרמה משפיעה על חזיתות נוספות, בראש ובראשונה כמובן על המלחמה על פרס שחקן הדרמה. כבר כמה שנים טובות שזוהי הקטגוריה הקשה ביותר וכוללת אישים כמו בראיין קרנסטון ("שובר שורות"), ג'ון האם ("מד מן"), קווין ספייסי ("בית הקלפים") והזוכה שומט הלסת של 2013, ג'ף דניאלס ("חדר החדשות"). השנה הצטרפו לקרב גם מת'יו ריס מ"האמריקאים", שאחראי על כמה וכמה רגעים מופלאים בעונת הטלוויזיה החולפת ומייקל שין הבריטי שכיכב וריגש ב"הסקס של מאסטרס", אבל שניהם נותרו מחוץ לרשימת המועמדים, כמו גם הסדרות שלהם. שין הוא אולי ההשמטה הבולטת ביותר מבין כל המועמדויות, במיוחד בהתחשב בעובדה ששאר עמיתיו הבולטים ב"מאסטרס" קיבלו מועמדות: ליזי קפלן, בו ברידג'ס ואליסון ג'ני - שני האחרונים בצדק גמור. לעומת שין, ג'וש צ'ארלס מ"האישה הטובה" הגיש את מועמדותו בקטגוריית שחקן המשנה, ואכן הרוויח מועמדות על העונה הדרמטית שהיתה לו בסדרה - שלוש שנים אחרי שהיה מועמד לאחרונה.
לא שקטגוריית המיני-סדרה עושה את החיים פשוטים יותר. "פארגו" כובשת את כל הקטגוריות ובסך הכל גורפת 18 מועמדויות, אחת פחות מהמובילה "משחקי הכס". בין המועמדים גם בילי בוב ת'ורנטון, המועמד לפרס השחקן במיני-סדרה ראש בראש מול עמיתו מרטין פרימן, שמיצדו נאבק גם בעמיתו ל"שרלוק", בנדיקט קמברבאץ', וכן מועמד בעצמו בקטגוריית שחקן המשנה במיני-סדרה על תפקידו שם כווטסון. מ"פארגו" מועמדים גם אליסון טומלין וקולין הנקס, במקרה שלהם בקטגוריות שחקני המשנה.
נטפליקס זה השחור החדש
בשנה שעברה היתה "בית הקלפים" הסדרה הראשונה אי פעם שמקבלת מועמדות למרות העובדה שהיא אינה משודרת בטלוויזיה אלא באינטרנט. השנה הצטרפה אליה בסערה "כתום זה השחור החדש" עם 12 מועמדויות תמימות על העונה הראשונה שלה (המועמדויות חלות על סדרות ששודרו מיוני 2013 ועד סוף מאי 2014), אבל סביר להניח שהדיבור הרב על העונה השנייה תרם אף הוא להשתחלות שלה בקטגוריית הקומדיה, רבות מהן בקטגוריות המשחק. במקרה של "כתום", אחת מני דרמות קומיות רבות שניתן להציב אותן הן בקטגוריית הדרמה והן בקומדיה, הבחירה של נטפליקס דווקא בקומית התגלתה כנכונה, וכעת הסדרות שלה מככבות גם בקטגוריות הדרמה וגם בקומדיה.
התנהלות דומה לא עזרה במיוחד ל"חסרי בושה", שאחרי שלוש שנים רצופות של ניסיונות לחדור לקטגוריית הדרמה ההומה, שוגרה השנה (דווקא בעונה הכי דרמטית שלה) לקטגוריית הקומדיה אבל כשלה מלחדור אל רשימת המועמדים הסופיים. כנראה שזה כבר לא יקרה לעולם. השינוי הזה בכל זאת מצליח להעניק לוויליאם ה. מייסי את המועמדות הראשונה שלו על תפקידו כאב השיכור של משפחת גאלאגר המופרעת בקטגוריית השחקן הראשי בקומדיה. בכך הוא מצטרף אל עמיתתו ג'ואן קיוזאק שמועמדת גם השנה על תפקידה, רק שבמקום כאורחת בסדרת דרמה, הפעם היא בסדרה קומית. כן, ההגדרות בימינו ביזאריות ושרירותיות.
נעדרים אך לא נשכחים
חובבי אמי כבר רגילים להיעדרם של "מחלקת גנים ונוף" ושחקניה, מלבד איימי פוהלר שמועמדת בקביעות לפרס השחקנית הקומית. כעת נראה שהסדרה החדשה מאותם היוצרים, "ברוקלין תשע תשע", זוכה לאותו מעמד. הזכייה המפתיעה שלה בפרס גלובוס הזהב לא מרשימה את מצביעי האקדמיה, והקטגוריה המשמעותית היחידה שבה "ברוקלין" מבליחה היא כצפוי פרס שחקן המשנה הקומי, שם מתמודד אנדרה ברואר, האיש שמועמד לאמי בערך על כל תפקיד שיעשה (ובצדק). "בנות", לא בדיוק קומדיה אבל בכל זאת היתה מועמדת שם אחרי שתי העונות הראשונות שלה, כבר איננה הפעם. במקומה נכנסים הבנים של "עמק הסיליקון" החדשה והחמודה.
עוד בנעלמים: "צדק פרטי" הנפלאה, אמנם אחרי עונה חמישית פחות טובה אולם עדיין שווה לפחות בשביל המשחק בה ו"ילדי האנרכיה" המופרעת, שכבר שש עונות זוכה להתעלמות גורפת. שתיהן של רשת FX, כמו גם "האמריקאים" המעולה, אבל השנה יכולה לפחות הרשת להתנחם בכיכובה של "פארגו".
התעלמות בלתי מובנת לחלוטין היא טטיאנה מסלאני, שבמו ידיה הופכת את "אורפן בלאק" לסדרה ששווה לצפות בה. מסלאני מגלמת כמה וכמה דמויות של שיבוטים שכל אחת מהן שונה מרעותה ומשכנעת לחלוטין. המבקרים מתים עליה, כולם מדברים עליה, אבל למצביעי האמי זה לא מספיק. הם מבכרים את קרי וושינגטון האיומה מ"סקנדל" או ליזי קפלן מכווצת הגבות והשפתיים מ"הסקס של מאסטרס".
באותה קטגוריה בולטת בחסרונה אליזבת' מוס, שהיתה מועמדת (והפסידה) בקביעות בחמש השנים הקודמות. זה קורה אחרי שבשנה שעברה קיבלה שתי מועמדויות, אחת על "מד מן" ואחת על המיני-סדרה "קצה האגם". גם ורה פרמיגה מ"בייטס מוטל" איננה כאן אחרי שהיתה מועמדת בשנה שעברה. תחת זאת חזרה "האישה הטובה" ג'וליאנה מרגוליס אחרי שנעדרה בשנה שעברה. עוד היעדרויות בולטות: "משפחת סימפסון" לא מועמדת בקטגוריית סדרת האנימציה לראשונה בתולדותיה, ג'יימס ספיידר מ"הרשימה השחורה", "חניבעל" וכל שחקניה, כל דבר שקשור ל"קומיוניטי", וונדי מקלנדון-קאבי האדירה מ"הגולדברגים", רובין וויליאמס מ"המטורפים", מינדי קלינג והסיטקום שלה ואיימי שומר הגאונה והתוכנית שלה בקומדי סנטרל, "Inside Amy Schumer", אם כי לפחות היא וצוותה מועמדים על הכתיבה.
ניתן למצוא דברים נוספים להתנחם בהם בקרב המועמדים. אליסון ג'ני הנפלאה מועמדת פעמיים, גם בקטגוריית שחקנית המשנה בקומדיה על "ממי", וגם כאורחת בדרמה "הסקס של מאסטרס", שם גנבה את ההצגה בתפקיד עדין ונוגע ללב. גם המועמדות הכפולה של מרטין פרימן עושה שמח, קייט מקינון המעולה מ-"SNL" מועמדת אף היא לראשונה, ושותפה לשעבר בתוכנית, פרד ארמיסן, מועמד על "פורטלנדיה" שלו. עוד מועמדות נחמדה: קיצור העונה האחרונה של "טרמיי" לכדי ארבעה פרקים איפשר לה להגיש מועמדות כמיני-סדרה, מקום שבו לדיוויד סיימון היה הרבה יותר קל בעבר - "הסמויה" שלו לא זכתה לאף מועמדות מלבד אחת לכתיבה בעונה האחרונה, ואילו "דור מזוין" המלחמתית היתה מועמדת לפרסי אמי רבים ואף זכתה בכמה.
וכמובן, נוכחותה של "בלש אמיתי" במועמדויות לא באמת מבטיחה שתזכה. כלומר כן, ברור שמקונוהיי יגרוף את פרס השחקן, אבל הקרב על הסדרה עצמה ללא ספק יהיה עיקש מול העונה האחרונה של "שובר שורות", שזכתה בשנה שעברה והציגה רצף פרקים אחרונים מדהימים ומושלמים. כך שלמרות השיממון הכללי, בכל זאת צפויים כמה קרבות מעניינים ביום חלוקת הפרסים, ה-25 באוגוסט.