בלעדי: משרד התרבות בוחן דרישת החזר בגובה של כ-1.35 מליון ש"ח אותם העניק לבמאית סוהא עראף למימון סרטה "וילה תומא", ומפעל הפיס בודק אם יוכל לדרוש החזר של כ-114 אלף שקלים שהעניק לבמאית עבור הסרט. זאת לאחר שמשרד התרבות ומפעל הפיס נדהמו מבחירתה להגדיר את סרטה כפלסטיני בפני פסטיבל ונציה, והדירה לחלוטין את שמה של מדינת ישראל שמימנה כשני שלישים מהפקת הסרט. גם שותפיה לעשיית אומרים לוואלה! תרבות כי הם כועסים עליה מאוד בשל בחירה זו. "היא ניצלה את כספי המדינה לרעה, ועשתה מעשה שלא ייעשה", הם אומרים.
לסרט "וילה תומא" (שמו הקודם היה "שלוש אחיות"), עליו חתומה סוהא עראף כתסריטאית, במאית ומפיקה, הוענקה ממדינת ישראל תמיכה גדולה במיוחד, שמעט מאוד סרטים ישראליים מקבלים בכל שנה. הוא קיבל מעל ל-2 מיליון שקלים ממוסדות המדינה, מתוכם 1.35 מיליון מקרן הקולנוע הישראלי הנתמכת על ידי משרד התרבות, 600 אלף על פי הערכה ממשרד הכלכלה באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של המשרד, ובנוסף מענק בגובה 114 אלף שקלים ממפעל הפיס. מתוך תקציב מוערך של כ-3 מיליון שקלים של הסרט, מעל לשני שלישים מתוכו מומנו על ידי הציבור הישראלי.
עראף קיבלה את התמיכה כאזרחית מדינת ישראל, ממוסדות שתומכים בסרטים ישראליים. הסרט הוגש כישראלי לגופים התומכים בישראל. לכן, רבים בעולם הקולנוע וגם בקרב שותפיה ליצירה של עראף הופתעו והתאכזבו לגלות כי עראף הגישה לאחר מכן את היצירה כסרט פלסטיני לפסטיבל ונציה. הסרט התקבל לפסטיבל ויוקרן שם בבכורה עולמית במסגרת הלא תחרותית "שבוע המבקרים" המציגה סרטי ביכורים של במאים מרחבי העולם. באופן בלתי נתפס, באתר פסטיבל ונציה, ברשימת הסרטים שיוקרנו בו, הסרט שמומן ברובו על ידי ישראל מוגדר כסרט פלסטיני.
"מה שעשתה סוהא עראף הוא ניצול לרעה, וזה מאוד כואב לי", אומר בכעס לוואלה! תרבות איתן לוי, מעצב אמנותי ותיק ומוכשר, שחתום על העיצוב האמנותי של הסרט "וילה תומא", וגם של הקלאסיקות הקולנועיות "מאחורי הסורגים", "ביקור התזמורת" ו"עץ הדומים תפוס" ושל הסדרה "נבלות". "הסרט 'וילה תומא' הוא סרט ישראלי לפי החוק, כי הוא קיבל כסף ישראלי, מומן על ידי קרן ישראלית וזכה בפרס מפסטיבל חיפה שהוא פסטיבל ישראלי. לא יכול להיות שיקראו ל'וילה תומא' סרט פלסטיני, בעוד שזה סרט שמומן על ידי קרן של סרטים ישראליים, שזה כסף שלך, כסף שלי וכסף של משרד התרבות. זה לא יכול להיות מבחינה חוקית, משרד התרבות צריך לטפל בזה, כדי שזה לא ישמש דוגמא לסרטים אחרים שייקראו 'פלסטינים' על גבנו ועל כספנו".
- האם הבעת בפני עראף את תחושות הניצול לרעה שנעשה על ידה?
"פניתי אליה במסר, ושאלתי אותה למה זה מוגדר כסרט פלסטיני? היא ענתה לי שזה סרט פלסטיני בגלל שהיא, הבמאית, התסריטאית והמפיקה שלו, פלסטינית. כתבתי לה שהיא קיבלה מימון ישראלי, אבל לזה היא כבר לא הגיבה. כואב לי על זה מאוד".
אנג'ליקה ברמן, המפיקה בפועל של הסרט, חשה אף היא מורת רוח. "חורה לי לראות את הפרסומים בתקשורת העולמית בהם מוצג הסרט הישראלי-פלסטיני 'וילא תומא' כסרט פלסטיני בלבד", אומרת ברמן לוואלה! תרבות, "אני תוהה כיצד על פי כל הפרסומים הסרט הופק בפלסטין? למה לעוות את המציאות ולהסתיר את שיתוף הפעולה המדהים והמקצועי בין יהודים לערבים שהיה בהפקה הזו? הייתי מפיקה בפועל בסרט. הסרט הופק וצולם בישראל, בתמיכת כספי ציבור ישראלים, מהכיס שלי ושלך, בעזרתם של גופים ישראלים רבים. בהפקת הסרט היו מעורבים מיטב אנשי הקולנוע בישראל. אני חושבת שנעשה כאן עוול גדול לכל השותפים הישראלים בהפקה המיוחדת הזו".
לוואלה! תרבות נודע כי משרד התרבות בוחן משפטית דרישת החזר כספי הציבור שניתנו לה. הדברים אושרו בתגובה הרשמית שנמסרה לוואלה! תרבות ממשרד התרבות ומועצת הקולנוע: "נדהמנו לשמוע על הכוונה להציג בפסטיבל את הסרט, שנעשה ע"י יוצרים ישראליים ונהנה מתמיכת מדינת ישראל, ככזה שמייצג כביכול את פלסטין. בעקבות כך בוחנת עכשיו הלשכה המשפטית של משרד התרבות לדרוש החזר של כספי המדינה שהושקעו בסרט".
מפעל הפיס זועם אף הוא על עראף, בודק אם יוכל לדרוש את כספו בחזרה ומשתמש במלים קשות כנגד עראף. "תמיכות מפעל הפיס בתחום האמנות והאמנות ניתנות לאזרחים ישראליים על פי אמות מידה על מנת לקדם את התרבות בישראל", נמסר לוואלה! תרבות ממפעל הפיס. "הצגת הסרט כמייצג כל ישות שאינה ישראלית הינה גניבת דעת ושימוש לרעה בכספים שניתנו לאזרחים ישראליים. מפעל הפיס יבדוק כיצד לתקן את המעוות ולתבוע את החזר הכסף. בנוסף, ייקבעו במידת הצורך כללים חדשים למניעת הישנות מקרים דומים".
ואילו משרד הכלכלה מסר בתגובה: "הנושא הובא לידיעת המשרד וייבחן בימים הקרובים. במידה ויתברר כי כספי הסיוע נוצלו באופן שאינו תואם את כללי התכנית, נפעל באמצעים העומדים לרשותנו".
כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, אמר לוואלה! תרבות: "אני לא שמח עם זה. הייתי שמח אם זה היה מוגש לפסטיבל בונציה כסרט ישראלי. עם זאת, מבחינה פורמלית לישראל יש קרדיט בתוך כותרות הסרט, וסוהא עראף עמדה בתנאים".
הסרט "וילה תומא" הוא מלודרמה שעוסקת בשלוש אחיות נוצריות מרמאללה בימים הראשונים של הכיבוש הישראלי. הן מסתגרות בוילה שלהן ונאחזות בתהילת העבר, עד שהאחיינית היתומה שלהם נכנסת לחייהן והופכת אותם. זהו סרטה העלילתי הראשון של סוהא עראף כבמאית. בעבר ביימה את הסרט התיעודי "נשות החמאס" (2010) וכתבה את התסריטים של "הכלה הסורית" (2004) ו"עץ הלימון" (2008), שני סרטים שביימו על ידי ערן ריקליס וזכו להצלחה בינלאומית. ב"וילה תומא" משתתפים ניסרין פאור, אולה טברי, שרין דביס, מריה זריק וחוסיין יאסין מהז'ן.
- סוהא עראף, מדוע הגדרת את סרטך כסרט פלסטיני?
עראף: "אני לא מעוניינת להגיב. אין לי תגובה. אני אשמח מאוד להגיב על רצח הילדים בעזה. זאת התגובה שלי. זהות הסרט שלי אינו נושא לדיון מבחינתי, נקודה".
- הסרט שלך קיבל כסף רב ממוסדות ישראליים.
"יפה מאוד. ואני גם אזרחית המדינה, לא?"
- אז למה את מציגה את הסרט כפלסטיני אחרי שקיבלת כסף רב ממדינת ישראל על הסרט?
"זה לא סרט פלסטיני-ישראלי. הנושא הזה הוא לא נושא לדיון, אני מצטערת. אני לא רוצה להתראיין, אין לי תגובה. אמרתי לך, אני אשמח מאוד להגיב לרצח הילדים בעזה. זה פשע. זה פשע. חייבים להפסיק את המלחמה הזאת מיד. זה מה שיש לי להגיד. נושא הסרט שלי הוא לא נושא לדיון ואני לא מעוניינת להתראיין עליו".
- גם אנשים שעבדו איתך בהפקה הביעו כעס וכאב על ההחלטה שלך להציג את הסרט כפלסטיני.
"אז תפרסם את התגובה שלהם. אני אין לי תגובה, אין לי. ביי".
גורם בעולם הקולנוע אומר לוואלה! תרבות: "אם הבמאית רוצה להגדיר את הסרט כסרט פלסטיני, או לצורך העניין כסרט יווני, טיוואני או פרואני - זו זכותה המלאה כמובן. אני לא אתפלא גם אם הופעל ומופעל עליה לחץ סמוי ו/או גלוי לעשות כן. בכל הקשור לפרסומים הרשמיים של הפסטיבל - זה כבר סיפור אחר. שם, זה מוזר וחריג שהשם של ישראל הועלם. זה לא יוצא דופן ששתי מדינות או יותר מעורבות בהפקה של סרט, ובכל פעם שזה קורה בעולם, אז הפסטיבל או כל מסגרת אחרת טורחת להציג את התוצר כקופרודוקציה, וכך היה צריך לעשות גם הפעם. ההדרה של ישראל במקרה הזה היא סתם מפגן של 'לדפוק ולזרוק'".
"משרד התרבות והכלכלה יכולים לאיים כמה שהם רוצים", מוסיף הגורם, "אין מה לעשות כאן וכל פעולה שלהם רק תסייע לעראף ולסרט שלה ויהפכו אותם לקדושים מעונים בעיני העולם. קרן הקולנוע, בשאיפה שלה לתרום לדו-קיום ולריבוי קולות, נדפקה כאן. יצא פה מצב מגוחך שישראל תרמה לסרט לא ישראלי, וכמובן שאין שום סיבה שמשהו כזה יקרה. מישהו יעלה על דעתו שקרן הקולנוע הצרפתית תתרום לסרט הבא של רשף לוי בלי לקבל שום קרדיט? מישהו יעלה על דעתו שמכבי תל אביב תרכוש שחקנים לריאל מדריד?"