פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם, ואולי דווקא מרגיש מורם מהעם, פותח את עיתון "הארץ" ולתדהמתו הוא מגלה את שמו חתום על עצומה שמפורסמת על שטח נרחב בעיתון האליטיסטי, עצומה עליה לא חתם מעולם. ההלם נמשך כשהאדם קורא שהוא חתום על העצומה כחלק ממועצת סופרים עם שם משונה, "מועצת הברית הניאומודרניסטית של הספרות העברית", מועצה שהוא מעולם לא חבר אליה, וקרוב לוודאי שכלל אינה קיימת.
כך קרה לעודד כרמלי ויהודה ויזן. שלשום (ראשון) הופיע שמם, לדבריהם ללא ידיעתם וללא אישורם, כחתומים על עצומה שפורסמה כמודעה ובאופן בולט בעמוד 2 של "הארץ". כותרת העצומה היא "מדינת ישראל מול מדינת הטרור של חמאס", ובין השאר נכתב בה: "אנו, סופרים ועורכי כתבי עת לספרות המייצגים, יחד עם משתתפי כתי העת שלנו, חלק ניכר של הקהילה הספרותית בארץ, מסתייגים בכל התוקף מ'פאציפיזם של טיפשים' פסבדו-שמאלי ופסבדו-מצפוני, המאפיין חלק לא גדול, אך מתוקשר מאוד, של קהיליית התרבות בארץ. חסידי 'פאציפיזם של טיפשים' הנ"ל מתייצבים תמיד וראינו זאת שוב גם בעת הלוחמה בנוכחית בעזה במין ה?יג?ב מותנ?ה מיידי, נגד כל פעולה צבאית של ישראל, גם אם אנו מותקפים על-ידי אירגוני טרור פאשיסטיים ורצחניים, המנסים להרבות בנו ה?ר?ג, מינהרות ומתאבדים. אנחנו, בניגוד לפסבדו-שמאל הנ"ל, סוברים כי הטרור בעזה שנהפכה לבסיס טרור ולמדינת טרור לכל דבר, מהווה מיכשול ראשון במעלה לשלום בינינו ובין העם הפלשתיני". (את המשך המודעה ניתן לקרוא בסריקה המצורפת). על העצומה חתומים פרופ' גבריאל מוקד בן ה-80, מבקר, סופר ועורך כתב העת "עכשיו". ולצדו חתומים אריק איזנברג, ד"ר עמוס אדלהיט, יהודה ויזן ועודד כרמלי, בשם שנשמע כספק אמיתי, ספק פרודיה וספק פרודיה לא מודעת לעצמה, "מועצת הברית הניאומודרניסטית של הספרות העברית". העצומה נחתמה בשורה "נ.ב. אנו בטוחים כי גם י.ח. ברנר, נתן אלתרמן, יהודה עמיחי ודוד אבידן היו מסכימים איתנו".
"האמת היא שלא ראיתי את הנוסח לפני", אומר לנו המשורר והעיתונאי עודד כרמלי, שעורך את כתב העת "הבא להבא" ושמו מופיע כמי שחתם לכאורה על העצומה. "זה טקסט של מוקד. צר לי שגבריאל לא העביר את הנוסח הזה לאישור. זה מאוד 'מוקדי' מצדו. זאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה. זה גבריאל, אתה יודע. הוא זרק לי איזה משהו, שאנחנו נדבר על זה ושהוא ישלח לי איזה נוסח, אמרתי לו תשלח, והוא 'שלח' את זה רק באמצעות עיתון הארץ. מאוד מוזר. הוא היה צריך להעביר את זה לאישור קודם. חבל לי, אני אגיד את זה לגבריאל. אני חושב שהוא יודע שהוא עשה מעשה שובב. זה קצת תמוה. זה גבריאל, הוא שובב, זה לא חדש לנו. הוא היה שובב גם בשנות החמישים".
- "מועצת הברית הניאומודרניסטית של הספרות העברית", יש דבר כזה בכלל?
"האמת שאין דבר כזה. זה יותר ניסוח של פיפטיז סיקסטיז בנוסח אבידני כזה, כמו 'המועצה הבין גלקטית', 'מועצה עליונה רוחנית' ודברים כאלה. אלה דברים שגבריאל אוהב להשתמש בהם. תראה, אנחנו כולנו יצאנו מתחת לאדרת של מוקד. אנחנו יושבים מדי פעם. אנחנו לא מתכנסים להצבעות על בסיס קבוע. בכלל, מועצה זה דבר די מגוחך במיוחד בכתבי עת. זה עניין די ערכאי. זה משעשע, כי בדיוק לפני שבועיים כתבתי במוסף 'הארץ' מאמר דעה נגד עצומות אנשי רוח, כמה שזה פתטי ומגוחך".
- פרופ' גבריאל מוקד, המשורר עודד כרמלי אומר לנו כי את הטקסט עליו הוא חתום חתומים ששלחת להארץ הוא ראה לראשונה רק לאחר הפרסום בעיתון.
"זה לא בדיוק נכון. תראה, אני מתכוון לדבר איתו הערב, אז אולי מוטב היה אם היינו מחכים קצת, כי אני רוצה קודם אולי לדבר איתו".
- לא היית אמור לדבר עם כרמלי ועם יהודה ויזן ולקבל את אישורם בטרם שאתה שולח להארץ עצומה בשמם?
"לגבי הנוסח של המכתב, אני דיברתי עם יהודה ויזן 3 פעמים על נוסח המכתב, והרבה ניסוחים הם ניסוחים שלו בכלל. עברנו כמעט על כל מילה שבנוסח הזה. יש ביטויי מפתח שהוא ניסח, בעיקר על הרפלקס המותנה של השמאל שמתנגד תמיד לכל מבצע צבאי. אולי הוא נרתע, אולי הוא חושש ממשהו, אני לא יודע, עוד לא דיברתי איתו".
- הם אמרו דברים אחרים בתכלית.
"אם הכוונה שאני לא שלחתי להם את הנוסח האחרון שבאחרונים, זה נכון. אבל אני ניסחתי 90 אחוז מהחומר הזה יחד עם יהודה. אני הבנתי שהוא ייפה את כוחי ללטש את זה ליטוש אחרון. לגבי עודד, היתה איתו ישיבה, אבל יכול להיות שהיינו צריכים להראות לו את הנוסח".
- נאמר לנו שאין דבר כזה, "מועצת הברית הניאומודרניסטית של הספרות העברית".
"זה מאוד מוזר. אולי הם לא אוהבים את השם מועצה. הברית הניאומודרניסטית קיימת כבר 4 שנים, בשיתוף כל החתומים מטה. אני יכול להראות לך בטאונים שהברית הוציאה, בחתימת כל החתומים מטה, לרבות ויזן וכרמלי. בעיתונים מופיעים כל הנקודות שישנם במודעה. הם היו חתומים על פרסומים של הברית".
- ניכסת את שמותיהם של המשוררים המתים, אלתרמן, אבידן ועמיחי. למה לא חתמת בשמם?
"אנחנו חושבים שגם הם היו תומכים בעמדתנו. איך אני יכול לחתום בשמם של אנשים מתים?"
- זה שהם מתים זה לא סיבה. זה דווקא מאוד פוסטמודרניסטי לחתום בשם מישהו מת.
"אדוני, אל תלמד אותי מה זה פוסטמודרניזם, אני יודע את זה יותר טוב ממך ומרבים אחרים. זה לא פוסטמודרניסטי. אני אמרתי שאני ממשיך את הקו הרעיוני שלהם. מה יש לי להתנצל?".
- אולי תחתום בשם ראש הממשלה על הסכם שלום?
"אני חייב לסיים את השיחה. אני כאן יושב אצל ידידה".
- האם תסכים שבשבוע הספר הקרוב אני אחתום על הספרים שלך בשמך?
"אתה שואל שאלות סרק! ערב טוב לך".
פרופ' גבריאל הוא פרופסור לפילוסופיה, מבקר, סופר ועורך כתב העת "עכשיו" משנת 1957. הוא עלה לארץ מפולין, קיבל את שם משפחתו דוד אבידן. בשנות ה-50 שימש כסגנו של אלכסנר פן, שערך את המוסף הספרותי של העיתון "קול העם". הוא שימש כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים. בספטמבר 2008 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את פרופ' גבריאל מוקד בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בעסקת הטיעון הודה מוקד הודה בכך שכאשר כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים לשנת 2000-2001 קיבל החזרי הוצאות בניגוד לנהלים בסכום של כ-60 אלף שקלים. הוא נידון למאסר על תנאי וחויב בהשבת כספי החזר ההוצאות שקיבל בניגוד לנהלים.
עמוס שוקן, מו"ל של "הארץ" מסר לוואלה! תרבות אמר בתגובה: "מניסיוני בעיתונות ראיתי כבר מקרים שאנשים התכחשו לדברים שהם היו מעורבים בהם. אני לא יודע אם זה המקרה פה. אולי פרופ' גבריאל מוקד קיבל מהמשוררים אישור לפרסם בשמם ואולי לא. הדברים פורסמו כמודעה, אני מקווה שהמחלקה המסחרית קיבלה כסף, ואני מניח שהם העבירו את זה לעיון עורכי הדין כפי שעושים לעתים במודעות פוליטיות. ייתכן ופרופ' מוקד ייסד את 'מועצת הברית הניאומודרניסטית שך הספרות העברית' בעת פרסום המודעה. אם הם ירצו לפרסם מודעה להבהיר את העניין אז אנחנו נקבל אותה".