לפני עשר שנים התקשורת סימנה כמעט פה אחד את הראל סקעת כמנצח הוודאי של "כוכב נולד 2". באותה תקופה, בה שימשתי ככתב המוזיקה של עיתון "הארץ" וסיקרתי עבורו את התכנית, הבחנתי בגלי ההערצה הגדולים והמתגברים דווקא לעבר הראל מויאל, אהדה עזה שאחרים פספסו. הייתי בין הבודדים בתקשורת שסברו שהקרב על המקום הראשון של "כוכב נולד 2" טרם הוכרע. לכן, זמן ניכר לפני שהחל הגמר הגדול, בטרם יצאתי מהמערכת ברחוב שוקן לכיוון חוף ניצנים כדי לסקר את השידור, שלחתי לעורכיי ב"הארץ" מראש טקסט שמנמק מה הוביל לזכייתו של מויאל. תשמרו על הפסקאות האלה בסטנד ביי, אמרתי לעורכיי, לפרסום רק במקרה שבו ה"בלתי אפשרי" יקרה. נסעתי לניצנים, סיקרתי את הגמר הגדול (היתה זו הפעם השניה והאחרונה ב"כוכב נולד" שבה "הגמר הגדול" הצדיק את הגדרתו כ"גדול"), בסופו צעק צביקה הדר "גבירותי ורבותיי, מהפך!" והודיע על זכייתו של מויאל. כולם היו בהלם, רבים שקעו באבל, משפחות נהרסו (לא באמת), ורק העורכת בדסק "הארץ" היתה מאושרת מאוד מכך שלא נתפסנו בלתי מוכנים, וחיש קל העבירה את הפסקאות, ששלחתי בטרם החל הגמר (למקרה ש-) ומנמקות מדוע מויאל ניצח, ממצב סטנד ביי לפרסום שהופיע למחרת בבוקר בעמוד הראשון של "הארץ". הנה כי כן, דווקא עיתון "הארץ", הנחשב למנותק מהעם, היה במקרה זה מחובר במיוחד לעם. הנה הקטע מהטקסט שלי ב"הארץ":
"בשבת בצהריים, בהפסקה בין החזרות לגמר הגדול של 'כוכב נולד 2' בכפר המוסיקה בניצנים, עמד הראל מויאל על החוף קרוב לשפת המים, צמוד לגדר שמקיפה את הכפר.
עם בלורית מתנופפת ברוח, הוא הצטלם לראיון עם רונן ישראלסקי, הבמאי התיעודי של התוכנית. לפתע הובחנה תנועה מפתיעה מכיוון הים: למרות האבטחה החריגה בגודלה, הצליח כוח קטן ומתוחכם של מעריצות בנות 16 להסתנן אל הכפר. 'המעריצות הצליחו לעקוף את הגדר, כנראה שהשומר פשוט נרדם', הסביר ישראלסקי.
ואז הבחינו הנערות המתלהבות במויאל. קבוצת הבנות התנפלה עליו. אחת המעריצות חיבקה אותו וזעקה: 'הראל, אני מתה עליך! אני עזבתי את חבר שלי בשבילך!'. מויאל, מצדו, השיב במבוכה: 'אבל יש לי חברה, שקוראים לה שמרית'. המעריצה ענתה בביטחון וללא היסוס: 'אז מה, חברה זה לא קיר!'. לאחר מכן, סיפר ישראלסקי, היא כמעט התעלפה. תקרית ההערצה הזאת היתה רמז נוסף לאהדה המתגברת למויאל, שהובילה לבסוף לניצחונו המפתיע".
(מתוך הכתבה "הסינדרל ממעלה אדומים הביס את תלמידי 'בית צבי'", שגיא בן נון, עיתון "הארץ", 16 באוגוסט 2004)
עשר שנים אחרי, שוחחתי עם הראל מויאל, סיפרתי לו על מה שהתרחש מאחורי הקלעים. "אני זוכר את זה. הזכרת לי קטע שאני זוכר אותו גם. היתה בחורה מתולתלת כזאת ועוד מעריצות שהתעקשו להכנס בזמן שסגרו שם את הכל. איכשהו הן הצליחו להיכנס. כיף שהיית בעצם הראשון שהצלחת לנבא את העתיד. יפה. אני חושב שהתקשורת פספסה כאן את הקול של העם, שאני והאנשים שקרובים אליי הרגשנו אותו. הרגשנו את זה ממש פיזית. התקשורת ממש בחרה צד, אבל מהקהל בחוץ קיבלתי המון המון אהדה, וזה נתן לי איזושהי תקווה. אמרתי לעצמי, תשמע, כל כך הרבה אנשים אוהבים, אוהדים ומפרגנים. אבל בתקשורת העבירו משהו אחר. אני חושב שעד היום זה ככה, התקשורת יכולה להראות דעת קהל שלא באמת תואמת את המציאות. הרגשתי את הפער בין העם לבין התקשורת גם במבצע 'צוק איתן'. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה".
- המלחמה הסתיימה בט"ו באב חג האהבה. זמן טוב להראל סקעת ולהראל מויאל לומר לא למלחמה וכן לאהבה.
"קודם כל, אין לי שום מלחמה עם אף אחד, ובמיוחד לא עם אדון סקעת. זה הרבה עניין של התקשורת. מובן לי למה. זה היה אחלה גם ליחסי הציבור לתוכנית וגם לתקשורת, שני הראלים באותה תכנית. זה יצר אז פער בינינו, למרות שהופענו ביחד. אני יכול להגיד לך, שאני מאוד מעריך אותו. אנחנו נפגשים בכל מיני מקומות. אתה יודע, לא יוצאים לבלות ביחד, אבל יש המון הערכה וכבוד הדדי בינינו. אנחנו מאוד שונים, כל אחד בדרך שלו. אני חושב שמה שהיה בעיתונים אז נבע מזה שיש לכולם אינטרס שיהיה המון מתח ודרמה. אנחנו שני אנשים שהגיעו לתכנית ורצו בסך הכל לשיר, לא חיפשנו לא מלחמות ולא שום דבר. אני זוכר מקרים של כתבים שניסו להוציא איזה מלה פה, משפט שם, השני אחר כך היה רואה את זה, היינו נכנסים לוואן ביחד ומתבאסים אחד על השני. אבל אני בטוח שגם אני וגם הוא מבינים את זה היום, שזה היה משהו שלא באמת תאם את המציאות. זו אמנם היתה תחרות שירה, אבל שנינו המשכנו. וגם עדי".
- האם יש עדיין אנשים שלא סולחים לך על הזכייה וחושבים שנגרם עוול לסקעת?
"אין לי מושג. אני בכלל לא במקום של להתעסק בזה. עוד מעט אוציא אלבום חמישי, יש לי שני ילדים. 'כוכב נולד' זו איזושהי אבן דרך בקריירה שלי, מאז כבר הספקתי לעשות הרבה דברים. גם אם יש כאלה אנשים זה ממש לא מעניין. גם יש היום דור חדש, שרואים אותי ואותו כהראל סקעת והראל מויאל ולא מודעים לתחרות ולמה שהיה אז. אתה יודע, גם עדיף שזה יהיה ככה. אני מקבל אהבה מהרבה אנשים, וזה מה שחשוב".
- יש מצב שיתגלו זיופי הצבעות באיחור, ויפסלו את הזכיה שלך באיחור של עשר שנים?
"אין סיכוי בעולם. אני אגיד לך גם למה. תשמע, אין מצב שהם ייקחו כזה סיכון על כסף של אנשים. אנשים הוציאו כספים".
- בשנת 2008 התברר שבחוזה של סקעת עם הד ארצי החברה מתחייבת כי כל עוד סקעת חתום בחברה היא לא תחתים אותך על הסכם הקלטות כאמן בית ולא תתקשר עמך בכל דרך אחרת. איך חשת לגבי זה?
"אני לא יודע להגיד לך לגביי הדבר הזה, כי זה קשור אליו, זה לא חוזה שאני כתבתי. תשמע, בהתחלה לא האמנתי עד שהעלו את זה באינטרנט. אבל זה דברים שצריך לשאול אותו. אלה דברים שהשארתי מאחורה".
- אם המצרים הצליחו להשיג הפסקת אש בין ישראל לחמאס, אולי בראייה לאחור היה צריך לתת להם לתווך בינך לבין סקעת?
"זהו, שבינינו אין צורך בהפסקת אש".
- עם יד על הלב, טיפ טיפה שמחת כשהראל סקעת נכשל באירוויזיון?
"לא".
- אתה מאוד זהיר היום בהתבטאויות שלך לגבי הראל סקעת. האם ההראלים נזהרים מהתקפות מתוך אימוץ המדיניות שבה נוקטים ראשי מערכת הביטחון מול החמאס, "שקט ייענה בשקט"?
"לא, לא, לא, לא. אני גם יכול להרשות לעצמי לדבר בשמו: זה משהו שהיה ונגמר. גם למדנו מזה הרבה דברים. שמע, בסופו של דבר שנינו היינו בובות משחק בידי היח"צנים ובידי כל מי שעשה את התוכנית הזאת, שבעונה שלנו היתה עם רייטינג מטורף, ואיכשהו אנחנו נפגענו בדרך. בגלל זה אני לא רוצה להיכנס לזה, לא מתוך אי נעימות. אני יודע שעמוק בתוך הלב, אנחנו אוהבים אחד את השני, מאחלים בהצלחה אחד לשני והצלחה של אחד לא מורידה מהאחר. תשמע, עברו 10 שנים, אני בן 33!".
- גמר "כוכב נולד 2" היה לדעת רבים "הגמר הגדול" האחרון שבאמת ראוי להגדרה "גדול". נראה כי מאז דעך הבאזז סביב "כוכב נולד"/"הכוכב הבא", התכונית כמעט ולא ייצרה כוכבים אמיתיים, והרבתה להגיע לכותרות מהסיבות הלא נכונות בהם תביעות וטענות קשות שלמתמודדי התכנית כנגד ההפקה, או שופטים שניהלו נגדם חקירות משטרתיות (מרגול, אייל גולן). איך אתה מסביר את הדעיכה?
"זה קשור למה שקורה עכשיו, שהכל רץ הרבה יותר מהר ממה שהיה לפני 10 שנים, יש הרבה תוכניות ריאליטי שקשורות בשירה. וכל התכניות אותו דבר, לא משנה אם המסך עולה או שהכיסאות מסתובבים, הגימיקים לא שידרגו איזה משהו. פעם 'כוכב נולד' היתה אחת התכניות הכי נצפות, זה היה אחר לגמרי. זה היה משהו אחר. היום יש כל כך הרבה דברים, גם יוטיוב, ופייסבוק, יש הרבה אינפורמציה. הנוער של היום, באיזשהו מקום אני מקנא בו, ואני גם קצת מרחם עליו, כי יש כל כך הרבה דברים, זה כמו להכנס לחנות ממתקים שלא נגמרת. פעם זה היה אחרת".
- פורסם שהראל סקעת מועמד להיות שופט ב"הכוכב הבא". אתה היית הולך על זה?
"לא הייתי הולך על בתקופה הזאת, אני עובד על האלבום. אבל אני בטוח שיהיה לו הרבה מה להגיד, הוא בחור מוכשר, יהיה לו הרבה מה לתת ואני מאחל לו בהצלחה".
- איך הרגשת כשאיתי תורג'מן החליט להדיח אותך במדורת השבט של "הישרדות", ואמר "זה בשביל סקעת"? יש הרואים בכך צדק פואטי!
"זה שעשע אותי כי זה היה קצת ילדותי. זה לא היה קשור למקום ולא היה קשור לאירוע. זה לא היה קשור ל'הישרדות'".