ההדים מחתונתם של מחמוד ומורל נשמעו גם במקום הרחוק והמנותק ביותר בעולם המעגל של דן שילון. במעין מיצג אימה בלתי ייאמן ששודר השבוע בתוכנית, ערך מנחה התוכנית סקר בין משתתפיה ותהה כיצד ירגישו אם בנם ו/או בתם יאמרו להם שהם, רחמנא ליצלן, מאוהבים בערבים. שנת 1937 חזרה והיא לא עומדת להיעלם.
הדבר המדהים בסקר, מעבר לחשיפת הניתוק המתמיד בין שילון ותחקירני התוכנית (נסו למצוא תוכנית בה שילון לא טועה בפרט חשוב לגבי מרואייניו. נסו לעשות זאת ביממה הקרובה או תרמו מאה שקלים לעמותה הנאבקת במחלת ניוון השרירים), הוא המסקנה שאפשר לגזור משאלתו של שילון ומתשובות האורחים. תשובות שנעו, אם תהיתם, בין "אחבק את בני" ו"הילדים שלי כבר נשואים אז אין טעם שאענה" (פרס התשובה המתחמקת ע"ש השר לביטחון פנים אהרונוביץ'). אף אחד לא מספיק מטומטם כדי לצאת גזען בשידור חי. אף אחד פרט לשחקנית רותם זיסמן כהן שסיפרה שלמרות שאין לה ילדים, המחשבה הזו מטרידה אותה. שיהיה לה בהצלחה עם זה.
כיצד נישואין מעורבים בין ישראלים עלולים לפגוע בישראל? הם לא. כיצד נישואין מעורבים עלולים לפגוע בעם היהודי? אה, זה כבר סיפור אחר. בעצם העלאת הדיון לפריים טיים והעברתו מהשוליים הכי חשוכים בנפש האדם, הבהיר שילון לאורחי התוכנית ולצופיה שהעם היהודי הוא, מתברר, מקבילה לקהילת האמיש. לא לאום שמאכלס מדינה חזקה ודמוקרטית כי אם לאום נרדף אשר נאבק על זהותו עד טיפת הזרע האחרונה. קודם כל ישראלי? אולי במקום אחר. ההיסטריה הלאומית לא היתה מביכה יותר מעולם.
וההיסטריה הזו היא כלום לעומת ההיסטריה שפוקדת את אנשי החדשות בימים אלה. טלי מורנו התחילה את הטרנד לפני כשבועיים, עת שצווחה במיליטנטיות על אלון בן דוד. ובדיוק כמו באתגר דלי הקרח, חבריה למקצוע ממשיכים בהיסטריה. אם בתחילת מבצע "צוק איתן" היו משדרי החדשות שופר לאומי ממשלתי אחיד, הרי שכעת, בסיבוב השלישי שלו שללא ספק יחולק לשני סרטים כמיטב המסורת בטרילוגיות המצליחות, כל איש חדשות מתחפר עוד יותר בעמדותיו ומקצין אותן.
אמנון אברמוביץ' מדגמן ציניות בלתי נשלטת, רוני דניאל כבר מזמן פלש לעזה, דני קושמרו קעקע מגן דוד וירטואלי על חזהו, עודד שחר מתנגח בלי בושה בפוליטיקאי פלסטיני ("לא, אמא שלי ירתה טילים" בתגובה לטיעון כי חמאס לא לקח אחריות על ירי הטילים) ויונית לוי מפקפקת שוב ושוב בהחלטות הממשלה. לא מדובר בתכונות חדשות. כל צופה מכיר את התכונות האלה ויודע לשייכן לאיש החדשות הרלוונטי. אבל חידוש הלחימה וקריסת הפסקת האש גרמו לאנשי החדשות לאבד את קור רוחם, כלומר, את המעט שנשאר ממנו אחרי חודש וחצי של עבודה אינטנסיבית.
אפשר להבין אותם. העורף הישראלי אולי חזק אבל קר רוח הוא כבר מזמן לא. יותר בכיוון של הר געש פולט לבה ואפר. היום אי אפשר ללכת ברחוב בלי להתנפל על עובר אורח תמים. כולם על הקצה, כל הזמן, בלי הפסקה. אובייקטיביות? שמירה על סטנדרטים מסוימים? אף אחד לא מצפה להם יותר. לא כאן. לא באמצע חוויה מעצימה. לא שמעתם שמחמוד ומורל מתחתנים?