לצופה הלא מיודע יהיה קשה להבין מהו בדיוק ערוץ 20. הפרומואים מציגים פרצופים מוכרים לחובבי החדשות: לינוי בר גפן, צבי יחזקאלי, אטילה שומפלבי, וביניהם שזורים באדיקות פרצופים קצת אחרים: שולי רנד, קובי אריאלי ועוד כל מיני רבנים על הספקטרום של מתנחלים-חב"דניקים-ברסלבים. מדי פעם גם צץ איזה יהורם גאון. ובין הפרומואים - פרסומות מסחריות רגילות, בדיוק כמו בערוץ 2. אז האם מדובר בערוץ תכלת/הידברות/קבלה חדש? ערוץ חדשות? מתחרה מסחרי חדש לערוצים 2 ו-10?
בפועל מדובר בערוץ המורשת, אחד מחמישה ערוצים ייעודיים עליהם החליט משרד התקשורת לפני יותר מעשור, אך הערוץ עצמו לא ממהר להצהיר על זה. בפינת הערוץ מתנפנפת באופן קבוע אנימציה של דגל ישראל, משל היה הערוץ אתר הגיאוסיטיז של פעוט ציוני נלהב. גם אף תוכנית בלוח השידורים לא מדברת באופן מפורש על מורשת, או על היסטוריה, או על זהות. רוב התוכניות מסוות את עצמן כתוכניות אקטואליה ומגזין, פורמטים שהושאלו מאזורי הטלוויזיה השמורים לצפייה אקראית מסוג "אין שום דבר אחר לראות אז נשים את זה ברקע בזמן משחק באייפד". ובכל תוכנית - הפתעה! בין 1 ל-50 חובשי כיפה. הם מפוזרים ביעילות בתוכניות השונות, כאילו כדי לספק ייצוג הולם לכל פלחי האוכלוסייה, שהרי כידוע ישראל מתחלקת בסך הכול לשני פלגים - חילונים חנפנים ודתיים חמים, הנעים על הטווח העדתי שבין אשכנזים למשתכנזים. זהו אמנם ערוץ המורשת, אבל מדובר במורשת מאוד, מאוד ספציפית.
15:30 - "שולי רנד מארח"
אני מתחיל את מרתון הצפייה שלי עם "שולי רנד מארח", תוכנית בה מוזיקאים שונים באים לבקר את הדוד המשוגע שלהם שולי רנד. הפעם הוא מארח את יהלי סובול. סובול מגיע אל הבית/אולפן/מוסד סיעודי של רנד והם מעבירים את רוב התוכנית בשיחות חולין מרדימות על מהות היצירה ועל איך היה לגדול בבית של יהושוע סובול, עד שלרנד נמאס להתאפק והוא שואל סוף סוף את השאלה שכולנו תמיד רצינו לשאול את יהלי סובול - "תגיד לי, יהדות אתה מכיר קצת?". יהלי מפתיע ומספר שדווקא היתה תקופה שבה קרא בתורה באדיקות והחליט לבסוף שזה לא עושה לו את זה.
"אבל ברית מילה לילדים שלך עשית?"
"כן, לבן שלי"
"למה?"
"שאלה טובה"
"מתחרט?"
"כן, קצת, כי
"
"עזוב עזוב אל תגיד. מה השיר הבא שאנחנו שרים?"
שולי לא אוהב שמוציאים אותו מאזור הנוחות של הטפה בתחפושת דיאלוג. הוא הזמין את יהלי סובול לאולפן כדי שיעשה אצלו שבת, לא כדי שיאתגר אותו עם חשיבה חילונית אמביוולנטית על ברית מילה. לא נורא, מחר בא ארקדי דוכין, איתו בטח יהיה יותר קל.
16:30 - "אחרי 20 שנה"
בתוכנית הזאת הושקע קריאייטיב רב: לוקחים את "שניים" של ערוץ הבידור הישראלי או כל תוכנית זהה אחרת מבין העשרות שהופקו פה בשנים האחרונות, מוסיפים את ה-20 משם הערוץ, והנה לכם "אחרי 20 שנה", תוכנית בה שני אנשים שעבדו ביחד לפני 20 שנה (נגיד) נפגשים שוב ומלרלרים במשך 45 דקות. הפרומואים מבטיחים שבאחד הפרקים משתתפים אסף אשתר ואיתי שגב, אך לצערי נפלתי על הפרק של עמנואל הלפרין ודוד ויצטום. מתישהו לקראת הסוף השניים צפו במערכון ארוך במיוחד של "החמישיה הקאמרית". אלה יהיו הדקות הכי מעניינות ומקוריות שאצפה בהן במהלך כל יום השידורים הזה.
17:15 - "להתעורר בכיף"
שידור חוזר מהבוקר של תוכנית הילדים בהנחייתה של כוכבת הילדים מירב פלדמן והעודד-פז-עם-כיפה אסי צובל. כרגיל, מדובר בתוכנית שאפשר היה לשדר באלף ערוצים אחרים, רק שפה יש גם מנחה אחד עם כיפה. אכן ערך מוסף אדיר להורה המתחזק שרוצה שהילדים שלו יקבלו את מנת היח"צ היומית שלהם על פסטיבל הלגו מדתי-ציוני מוסמך, ולא מאחד הפושטקים האלה מערוץ הילדים. יש גם אייטם על רפלקסולוגיה שכנראה לא הספיקו לדחוף לתוכנית של עדן ועודד אבל המפיק כבר פדה את הצ'ק אז היה צריך לשבץ את זה איפשהו.
18:00 - "עדן ועודד משפחה בע"מ" - שידור חי!
זהו, נגמר רצף השידורים החוזרים, סוף סוף קצת תוכן טרי. הדגל המתנפנף בפינה השמאלית העליונה, שעד עכשיו לווה בכתובית "שידור חוזר", משנה צורה וכעת כתוב לידו "שידור חי!" על רקע אדום, משל היה התרעת פיקוד העורף - זהו לא תרגיל, עדן ועודד הם אכן בשידור חי! מי יודע איזה דברים משוגעים הם יגידו!
התוכנית מתחילה עם שוס מטורף - ריב בין עדן ועודד. מתברר שהילדודס שלהם שמעו בטעות את אברי גלעד בגל"צ מדבר על הנזקים הנגרמים מברית המילה, ועכשיו עדן ועודד כועסים. הדיאלוג הזה מסמל פחות או יותר את הצהרת הכוונות של הערוץ בנוגע ליהדות - להתרכז בחיובי ולהתעלם מהנקודות שבהן החיובי גוזר לך את איבר המין ומשאיר אותך נכה.
כמו שאר התוכניות בערוץ מעתה ואילך, התוכנית מוצגת כ"משדר מיוחד", שזה אירוני כי אין אפילו דבר אחד בתוכנית הזאת או בערוץ הזה שאפשר לתאר כמיוחד. הפרומואים טוענים שלתוכנית קוראים דווקא "עדן ועודד - משפחה בע"מ", אבל התוכנית בכלל לא עוסקת בכלכלה. בין האורחים בתוכנית - בכיר ממד"א (חובש כיפה), רב של חב"ד, מישהי ממשרד החינוך ותזונאית שמתראיינות בנושא רפורמת התזונה בגנים (לא נראות דתיות אבל עודד מנצל את הריאיון כדי לצטט את דעותיו של הרמב"ם בנושא. התזונאית טוענת שזה לא רלוונטי, עודד מנסה למצוא פשרה) ושני נערים שמתנדבים בכנפיים של קרמבו (אחד מהם חובש כיפה). במהלך הריאיון עם החב"דניק הוא מספר על חבר שבא לבקר בארץ, שאותו הוא לקח לבקר בכנרת כדי ש"שלא יחשוב שישראל זה רק צבא, בתי חולים ומשפחות שכולות". נכון, יש גם את רפורמת התזונה בגנים.
19:00 - "שבע עם לינוי בר גפן"
פאנל אקטואליה סטנדרטי עם שינוי מרענן - כל המשתתפים בו נשים. אין הרבה מה להגיד על התוכנית הזאת, ראית תוכנית אחת כזאת - ראית את כולן. ב"לפני 20 שנה" דוד ויצטום אמר שהיום הטלוויזיה במשבר בגלל האינטרנט. המשבר הזה נוכח גם בערוץ 20, כששירי אדר מקריאה תגובות מעמוד הפייסבוק של הערוץ, תגובות שכנראה זכו ליותר חשיפה בפייסבוק מאשר בתוכנית עצמה. כמעט כל התוכנית עוברת עד שהמפיק נזכר שמדובר בערוץ המורשת ודוחף אייטם על שיתוף פעולה מרגש בין חרדים לחילוניים. רק חסרה בסוף חותמת של צו פיוס.
21:00 - "בתשע"
עוד פאנל חדשות שנקרא על שם השעה בה הוא משודר וכנראה שזה גם הדבר היחיד שמבדיל בינו לבין שאר תוכניות הפאנל האחרות, הפעם עם אטילה שומפלבי ומלא גברים. האם "שבע" ו"בתשע" הן תוכניות משלימות, אחת לנשים לפני ארוחת הערב ואחת לגברים בפריים טיים? אולי. ואולי אני סתם מנסה למצוא משהו מעניין להגיד על תוכניות שאין שום דבר מעניין להגיד עליהן.
האישה היחידה בפאנל של "בתשע" היא מאי גולן, שמדברת משום מה על כלכלה למרות שלא ברור מה מסמיך אותה בדיוק לדבר על הנושא מעבר לניסיונה המוכח בשנאת זרים ושמאלנים. לצידה יושב שדרן חרדי, חבר כנסת מ"הבית היהודי" וגם ד"ר מרדכי קידר שהוא מזרחן (כדי לדבר על חמאס ואיראן) ודתי (כי למה לא).
בסוף התוכנית - אייטם על קייטנת ארמית בגליל. אטילה מבטיח שבהמשך יובהר הקשר בין האייטם התמוה הזה לציונות, אבל אני כבר מתחיל להשתעמם ומדלג קצת קדימה לאייטם המובטח על הוליווד ועל הכוכבים שתומכים בישראל. לכבוד הדיון בנושא הוזמן לאולפן מבקר הקולנוע רון פוגל שעונב פפיון ונראה כמו מלצר מהקייטרינג. מאי גולן מאתגרת אותו בשאלה אבל אטילה ממהר לסיים את הדיון לפני שהוא יהיה חלילה מעניין. הוא מסיים את השידור בפנייה לצופים - "אל תשכחו, שמרו על המורל, אנחנו ננצח".
22:00 - "נקודה טובה"
ניסיתי לשמור על המורל אבל אז התחילה התוכנית הבאה בהנחייתו של יהורם גאון והמורל שלי התאבד. גאון נושא בתחילת התוכנית מונולוג קצר ובו הצהרת הכוונות של התוכנית - החברה הישראלית מגוונת ומשוסעת, ותכנית זו שואפת למצוא את נקודות האור הקטנות. השעה הקרובה מוקדשת לדיונים על עתיד הנגב בין נציגי הקהילה הבדואית שמתלוננים שאין להם חשמל ומים לבין מייסד תנועת רגבים שהוא כמובן חובש כיפה שישב בכלא על התפרעויות בתקופת ההתנתקות ושמאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל כי ככה אלוקים אמר. גם אני וגם יהורם מתקשים למצוא נקודה טובה בסיפור הזה.
22:45 - "20 בלילה"
מדובר בתוכנית הלילה של ערוץ 20 בהנחיית קובי אריאלי ואיריס קול, אבל באותה המידה היא היתה יכולה להיות תוכנית בוקר. או להיות תוכנית צהריים. או לא להיות בכלל. הצפייה בערוץ 20 מאלחשת את תפיסת הזמן, הכל נראה אותו דבר ועל הכל שורה אווירה מדכאת של הדלקת נרות שבת בסוכת אבלים. התוכנית נפתחת בשירת "הללויה" של קטלין רייטר וקובי אריאלי טוען שהיא נשמעת יותר טוב מלאונרד כהן. לאחר שבע שעות של צפייה בערוץ, אפילו קובי אריאלי מרגיש כמו קרן אור של שפיות והומור. אחרי זה השניים מראיינים את חיים טופול וגבי עמרני. אני מתחיל להריץ קדימה כי יש גבול לכל תעלול. עכשיו הם מראיינים את אבישי מתיה על אפרים קישון. למען השם למי אכפת? מיד לאחר מכן, השניים מראיינים מישהי שעושה פרויקט גמר על עמותה לילדי כוחות הביטחון. סבלנותי פוקעת. למה הכול בערוץ הזה כל כך עגמומי? האם זו מהותה של המורשת היהודית והציונית? שכול, דיכאון ולרלורי דת של עודד מנשה???
לא ברור מיהו בדיוק קהל היעד של הערוץ הזה, ערוץ שמורכב כולו משריפת זמן. אמנם שריפת זמן ציונית! ויהודית! אבל למה זה כל כך משעמם? וכל כך מבאס? למה מנגינות הפתיחה של כל התוכניות כל כך נוגות וכל האולפנים כל כך אפרוריים? המקומות היחידים שבהם הערוץ מציע קצת קצב וקצת צבע הם בפרסומות, כי הן מנסות למכור לך משהו, אבל לשאר הערוץ אין מה למכור. הרי את המוצר שלו רכשת עוד לפני שנולדת! וכבר הורשת אותו לילדים ולנכדים שלך! ונכון שזה מוצר מדכא שלא באמת רצית ושגובה מחיר יקר מדי, אבל הוא כבר שלך והוא לא בא עם כרטיס החלפה, אז יאללה, שמור על המורל, אנחנו ננצח. ובוא לבקר את שולי רנד מדי פעם, הוא חופר אבל הוא עדיין דוד שלך.