ויידע כל ילד ישראלי את התשובה לשאלה "מה ישראלי בעיניך?". יידע וידקלם בעל פה. הדבר הכי ישראלי הוא לחטוף אירוע מחווה לזכר גדול זמרי ישראל ולדהור עליו בפראות. כבר לפני חצי שנה נודע כי במסגרת פסטיבל ישראל ייערך בפארק הירקון אירוע מחווה לזכרו של אריק איינשטיין. ללא ספק, ראוי, מכובד ונדרש.
היום (רביעי) התברר כי אותו אירוע מחווה זוכה לחסות מסחרית. ולא סתם לחסות מסחרית. לחסות מסחרית של חברה סלולרית שכמו לקוחות שונים של אותו משרד יחסי ציבור, מנסה במשך שנים לנכס לעצמה את הישראליות. ההזמנה למסיבת העיתונאים וההודעה לעיתונות על מופע המחווה לא הותירו מקום לטעויות. "מופע הוקרה לאריק איינשטיין בפארק הירקון תל אביב", הכריזה הכותרת וממש מתחתיה "לרגל 20 שנה לסלקום". "לרגל", לא פחות ולא יותר.
מתברר שאירוע המחווה לאריק איינשטיין, כשנה לאחר מותו, הוא בכלל חגיגת יום הולדת נחמדת ונהדרת לחברה סלולרית. ולחשוב שכמעט פספסנו את המאורע המרגש. בכל זאת, עשרים שנים לא הולכות ברגל. אתם יודעים מה קרה כאן בעשרים השנים האחרונות? המון. למי בכלל אכפת מהיארצייט של אריק איינשטיין?
כמה נמוך צריכה התרבות הישראלית להגיע כדי למכור את יום השנה למותו של אריק איינשטיין? התשובה לשאלה הזו מתגלה היום. בעולם מתוקן וטוב, יום השנה למותו של איינשטיין היה עובר ללא חסויות. אף יד לא היתה מושטת לתרומות. בעולם מתוקן וטוב, לא היה נמכר נכס צאן ברזל לכל המרבה במחיר. לא כל כך מהר ולא בקלות.
אף אחד לא מצפה לטוהר הנשק. שיתופי פעולה בין זמרים וחברות מסחריות הם דבר בשגרה. מקובל או לא, לגיטימי או לא, זה לא העניין. אחרי שנים של סירוב לעולם הפרסום, איינשטיין וסלקום שיתפו פעולה לפני שנתיים במסגרת פרסומת לה תרם איינשטיין את קולו. לעזאזל, סביר להניח שאיינשטיין אף היה מאשר לסלקום לחטוף את אירוע המחווה שנערך לרגל שנה למותו ולהפוך אותו לחגיגות יום הולדת סגולה ונוצצת. ובכל זאת, מצער לראות כיצד אירוע מחווה לגדול זמרי ישראל הופך להיות חגיגת יום הולדת לחברה מסחרית. בטח לאור תחושותיו של איינשטיין לגבי מדינת ישראל הקפיטליסטית והממוסחרת לפני מותו.
בסביבת הפקת המופע אומרים שזהו סיפור ישראלי גדול ומרגש. זה אכן סיפור גדול וללא ספק, סיפור ישראלי. אבל הוא לא מרגש. הוא עצוב מאוד. ומביש. אמרו את זה קודם לפניי, לא משנה.