צילום: דוד קורן
עריכה: ניב פוקס
כתבת: מאיה בניטה
מאות אנשים ליוו הבוקר למנוחות את איש התקשורת מני פאר בבית העלמין ירקון. בין המשתתפים בהלוויה היו יגאל שילון, יוני רועה, חני נחמיאס, צחי נוי, אריק סיני, טוביה צפיר, יגאל רביד, דני רופ, פנינה רוזנבלום, שרון טייכר, גילה אלמגור, ואריאל זילבר.
חברו יגאל שילון מסר לוואלה! תרבות "הוא עשה את כל התכניות האפשריות, הוא היה גם צייר, ומבין במוזיקה, היה הכל, תרם בכל הכיוונים וידו בכל. הוא משאיר אחריו מורשת של חריצות בראיונות, ידע יותר מהמרואיין, קידש את מקצוע הראיונות. בכל פינה בבית הוא נמצא, יש ציור שלו תלוי בסלון הבית".
"מני אמר בסוף דרכו - 'עכשיו כשיש לי סרטן, אני כוכב'" אומר אריק סיני, "הוא לא קיבל את הצ'אנס. זה טבעי, יש דור של צעירים, עם הזמן לא נקלט בתחנות אחרות. מני רצה להעביר מסר - לכו הביתה, שתו כוסית. הוא היה איש צנוע ומקסים. זאת אבדה גדולה שאיבדנו לפני שנים".
ידידתו חני נחמיאס הוסיפה - "הוא היה ציני לגבי המחלה. לפחות בפניי. אבל מלא אנרגיה חיובית ותחושת ניצחון. זה היכה בי כי חשבתי שיעבור את זה. הוא היה חכם בצורה בלתי רגילה, ואהב לארח, היה חבר ואיש טוב והיה כיף להיות לידו, רק כשלגם יין הפסיק לדבר. גם נחמיאס מספרת על הכאב של פאר במה שנוגע לקריירה - "עולם הבידור המשיך בשנים האחרונות בלעדיו. זו היתה נקודה כואבת עבורו כאדם שאיכלס שנים רבות את הטלוויזיה. החגיגה הטלוויזיונית חזרה רק כאשר סיפר על המחלה".
שייקה לוי ספד לו "מני היה אבן דרך בתרבות, הוא היה איש אשכולות. היה פאר היצירה כאדם, אומן שעשה את תפקידו בצורה יוצאת מן הכלל. איש משכמו ומעלה, איש נפלא. אהבתי אותו מאוד".
גילה אלמגור סיפרה על פאר: "מני היה קולגה, איש מקסים, נדיב ומצחיק. התארחתי אצלו בתוכנית והיה מקסים. אנחנו באים יותר מדי לכאן. קיץ ארור. גם אסי דיין, גם מנחם גולן, לא מבינה מה אלוהים רוצה מאיתנו. יותר מדי. אני מחבקת את המשפחה, זה נורא".
גם טוביה צפיר, חברו הקרוב, מסר לוואלה! תרבות - "מני היה אמיתי. אנחנו חברים בקבוצה מלוכדת, וגם בחבורה התנהג כמו מול המצלמה. ההומור והציניות שליוו אותו היו אמיתיים, הוא תמיד היה מסמר הערב. היה לו ידע רחב, ממש וויקיפדיה מהלכת על שתיים. הוא ניהל את הטוק שואו הבידורי הראשון, ותרם הרבה".
בנו עופר ספד לו על קברו - "בחצי השנה האחרונה, האופטימיות היתה בת בית אצלנו. מני האמין שיתחזק ויחזור הביתה. אנחנו נשארים בעולם הזה ואתה ממשיך הלאה. אבא, אנחנו אוהבים אותך וגאים בך", וכמו אביו שעד הראיון האחרון לא איבד את ההומור, חייך בנו והוסיף - "תעשה חיים".
גם נכדתו עמית כתבה מילות פרידה לסבה וביקשה מאביה להקריא אותן "סבא, אני יודעת שאתה שומר עלינו מלמעלה. אתה סבא מיוחד, אתה תחסר לי אבל לפחות אתה לא סובל".
יגאל שילון חברו הקרוב הוסיף על קברו - "מני אהב להצחיק. היתה מסורת בלוויות שהתחילה בלוויה של אבא של מני. היה לו הומור ציני והוא אהב מודעות אבל, כל בוקר למעט שבת, פתח את עמוד מודעות האבל. אני מכיר את מני 61 שנים, עוד מימי בית הספר. אני בטוח שניפגש. מני עשה טלוויזיה טובה ויכול היה לעשות עוד דברים רבים, זה בזבוז גדול".
פאר היה שחקן תיאטרון וקולנוע, איש תקשורת ותיק ומגיש תכניות בטלוויזיה וברדיו. הוא הגיש תכניות רדיו בקול ישראל, בהן "ממני מני". בשנת 1969 הגיש בערוץ 1 את תוכנית הילדים "ההפסקה הגדולה" ומאז הגיש תכניות אירוח רבות, בהן "עלי כותרת", "שעה טובה", "סיבה למסיבה", "ממני" ו"בין הכיסאות", וכן הגיש תוכנית אירוח יומית בערוץ 10. בתכניות האירוח שלו ראיין אישים ישראליים רבים, בהם זוהר ארגוב, נתן זך, יהודה עמיחי, פרופסור אסא כשר, עזר ויצמן, אבא אבן, אדם ברוך, אסי דיין, וגם כוכבים בינלאומיים, בהם וולטר מתאו, ג'ק למון, גולדי הון ופרנסואה טריפו. קשה לשכוח גם את הקטע המצחיק שבו רקד את "אגם הברבורים" עם טוביה צפיר, דובי גל ומתי כספי.
באפריל 2014 גילה מני פאר בעמוד הפייסבוק שלו כי חלה במחלת הסרטן. שבועות ספורים לפני מותו אמר בריאיון לתוכנית "כך היה" בהגשת יגאל רביד בערוץ 1: "תשמע, עשיתי המון תוכניות, טוק שואו ותוכניות בידור ומכירות פומביות ותוכניות רדיו ורקדתי ושרתי ושיחקתי וכתבתי על יין והרציתי על תקשורת וקיבלתי סרטן, ומאז, אני כוכב".
פאר הותיר אחריו את אשתו קרני ושלושת בניהם.