זוכרים שבשנת 1999 נסענו באוטו ובין אם רצינו ובין אם לא, הכרנו את המילים לכל להיטי הפופ? ולא רק, גם ידענו להגיד שאת "Baby One More Time..." שרה דרומית אחת, בריטני ספירס? או שלשיר "Genie in a Bottle" אחראית הזמרת שלא טעמה פחמימה מעולם, כריסטינה אגילרה? דור ה-Y ודור ה-Z צמאו, חיפשו וצרכו פופ. הצפת YouTube הנוכחית לא חדרה אפילו לחלומות המופרעים ביותר של חובבי הז'אנר. הסגירות, האין גישה והאופקים הצרים הובילו בספו של דבר לסדר ולכאורה לאוטופיה כולם שומעים את שירי המצעדים, וכל מה שמסתתר מעבר לאג'נדה, כדאי להשאיר לחתרניים.
היום, 2014, לאסכולה ההיא לא נותר זכר. הז'אנרים זלגו אלו לאלו, התמקססו וחזרו בגרסתם המקבלת יותר. המועדונים האקסקלוסיביים נסגרו ועכשיו המסיבה פתוחה לקהל הרחב. לכולם יש גישה לפיצ'פורק והרדיו נחלש ביכולת לסלול את הדרך של אמן לאוזן שלנו. כעת לא רק עורכי מוזיקה נמצאים בחיפוש מתמיד אחר טראק שיהפוך את החיים לשלולית או ירים אותם לשמיים אלא כל חובבן עם גישה נוחה לרשת יכול לגגל, להיעזר באפליקציות כמו "שזאם" או להתקין ספוטיפיי. ומה טוב יותר מהעושר האינסופי הזה, שניתן לנו במתנה מאלוהיי המוזיקה? הגבולות שנפרצו רמסו את כל מה שחשבנו על הקולגה הסחי שמעולם לא טרח להרים אוזן למשמע צליל זר. האוכלוסייה הפכה גמישה ופחות מסופקת, ובימים אלו היא צריכה עוד ומקבלת הרבה.
אמנם המהפך בתעשייה הוא באמת הדבר הכי נחמד שיכול היה לקרות לכל מי שאינו מסתפק ב-"15 האלבומים שאהבנו משמיעה ראשונה" (כמו שהיטיבו לספר מיטב החברים בפייסבוק), אבל המאזין הפרובינציאלי ימצא את עצמו משועמם במים עמוקים מדי. חוסר ריכוז, חוסר עניין וחוסר יכולת לזכור שמות אמנים יאפיין את מרבית האנשים שאינם מקדישים את חייהם לדבר. העתיד טומן בחובו בלגן גדול עוד יותר (ומבורך לחובבים), ולכן סדר חדש הוא כל מה שדרוש בשביל שתוכלו ליהנות מהנסיעה הבאה והפלייליסט שהיא תפיל עליכם. של מי השיר הזה, אתם שואלים? הנה התשובות.
המדריך ל"נעים להכיר":
האמן שאתם לא מכירים בשם: Sam Smith
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Stay With Me"
תתחילו לשנן: את קול המלאכים המנודים של סם סמית' סביר שכבר שמעתם בכמה הזדמנויות. מלבד העובדה ש"Stay With Me" יפציע ויתקוף מכל תדר, כנראה שכבר נתקלתם בו ב"La La La" של נאטי בוי ו"Latch" של דיסקלוז'ר, שהגיע למקום ה-11 במצעד הסינגלים הבריטי. ברשימת ההישגים המרשימה של הזמר האנגלי, רק בן 22, כדאי גם למנות את העובדה שבשנה האחרונה זכה בפרס הבריטס וב-"Sound of 2014" של ה-BBC. סמית' עלה לכותרות פעם נוספת כשיצא מהארון ולא הפיל את הלסת של העולם, שעם כל הריספקט - כבר לא מתרגש מזוטות.
האמן שאתם לא מכירים בשם: Grimes
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Go"
תתחילו לשנן: מבקרי המוזיקה חוגגים את קיומה זמן רב, אבל רק לאחרונה גריימס בחרה לקפוץ לבריכה של הגדולים והוציאה את "Go", השיר שעל פי כל השמועות נכתב לריהאנה. חובבי קלייר באוצ'ר מעכלים בקושי עד רוצים למות מלהיט הרדיו שלא דומה לשום דבר שעשתה עד היום, אבל הכישרון של המפיקה הקנדית לנוע בין פופ אלקטרוני, היפ הופ, אר נ' בי, רוק וניסיונות שיוצאים מגבולות המוזיקה הקלה - לעד יעוררו הערכה גם אצל החמוצים ביותר. בשנת 2013 היא זכתה בפרס Webby ובפרס Juno לאלבום האלקטרוני של השנה, ובשנת 2014 הביקורות הקשות הצליחו לקפל אותה עד כדי כך שהודיעה כי האלבום עליו היא עובדת ייגנז בגלל שהוא "חרא".
האמן שאתם לא מכירים בשם: Tove Lo
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Habits (Stay High)"
תתחילו לשנן: Tove Lo שנחתה עם הלהיט המשוגע "Habits " בשנה שעברה, היא עוד סממן לכך ששטוקהולם היא בין מעצמות המוזיקה הגדולות בעולם. כך נשמע פופ מלוכלך אבל אסתטי, שעשוי באופן מעורר הערצה ויכול לקלוע לטעם המוזיקלי של נערות אינדי מתבגרות ואלו שכבר חוו כמה עשורים בסצנה. Tove Lo הצליחה ליצוק מסתורין וכיף, ועושה רושם שלא הזיעה בשביל זה. בזמנה הפנוי, אגב, היא גם כותבת לאמנים כמו איקונה פופ, Girls Aloud, שר לויד ואחרים.
האמן שאתם לא מכירים בשם: alt-J
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Hunger Of The Pine"
תתחילו לשנן: בלי שהצלחנו להבחין, אלט ג'יי הפכה לאחת הלהקות המדוברת ביותר בסביבה. הבריטים החמודים החליטו להפסיק לשחק באינדי ולקפוץ אל זרועות העולם. באלבום "This Is All Yours" שעתיד לצאת ב-22 בספטמבר, הם כפי הנראה יזכו בכל הקופה. עד הכסף הגדול, הם מדלגים בדרך ללבבות הקשים של כולם, מחוזקים בפרס מרקיורי אותו קיבלו בשנת 2012 ובפרס האלבום הטוב ביותר של פרסי איוור נובלו הבריטי לשנת 2013.
האמן שאתם לא מכירים בשם: Charli XCX
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Boom Clap"
תתחילו לשנן: השם צ'רלי XCX אולי מצלצל מוכר יותר ואת זה צריך לזקוף ל"I love It" הטחון מכל צד שהזמרת הבריטית הוציאה עם Icona Pop, ו-"Fancy" עם איגי אזליה. הילדה בת ה-22, שבוחרת בדרך כלל להתהלך בעולם במראה גותי מאסיבי, נמשכת לסינת'-פופ ניו-וייבי ומצליחה לייצר מעת לעת פזמונים שפורצים את שערי הבילבורד. החל מיוני האחרון היא עושה את זה עם "Boom Clap" המרגיז בעיקר, שאינו חדשני או מעניין, אבל עובד יפה כלהיט מצעדים.
בונוס למתקדמים:
האמן שאתם לא מכירים בשם: FKA twigs
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Two Weeks"
תתחילו לשנן: FKA twigs תלווה אתכם בלילות. בת ה-26 שנולדה כטליה ברנט היא שום דבר שציפיתם לו, ויכול מאוד להיות שתאבדו את הסבלנות להקשיב לה תוך דקה. בדיוק בגלל זה, המוזיקה העדינה של טוויגז תתאים יותר למתקדמים; אלו שמוכנים לקחת נשימה עמוקה ולהאזין בתשומת לב. לאחרונה, עם יציאת אלבום הבכורה "LP1", יש הרבה הייפ סביבה באתרי המוזיקה בעולם (גם בגלל השמועה על רומן עם רוברט פטינסון) והיא אפילו הצליחה לחדור לפלייליסט הלילי של גלגלצ עם "Two Weeks". טוויגז, רקדנית במקצועה, השכילה לבחור בהפקה מינימליסטית שבעזרת כוח רצון (ועוד קצת הייפ) תחליק לכם בתעלות האוזניים.
האמן שאתם לא מכירים בשם: MØ
אבל כן מכירים בעל פה את הלהיט: "Pilgrim"
תתחילו לשנן: האלבום של מו, "No Mythologies to Follow", הוכיח שמאחוריו עומדת מפלצת להיטים דנית, שיש בכוחה היכולת לשנות את חוקי המשחק. בדיוק כמו הבשורה שלורד הביאה והנחיתה על ראשינו, כך צפויה לעשות Mø (בערך כמו "מו" של פרה), אלא שביתר גזעיות. אם יש צדק בעולם, תוך שנה ואולי עוד קצת, כולם כבר יכירו את "Pilgrim" ואת קארן מארי אורסטד, ויבקשו עוד מזה.