בין הקלישאות המהלכות שהסתובבו כצפוי בפסטיבל ברלין האחרון, הגיחה דמות אחת יוצאת דופן: ניק קייב. המוזיקאי הגיע לפרמיירת הסרט התיעודי הטרי על אודותיו, "20 אלף יום על פני האדמה", ובלט בערוגה כשושן פרא. מעט אייקונים תרבותיים עכשוויים גיבשו לעצמם פרסונה שכל כך מזוהה עמם. האוסטרלי כבר בנה סביבו מיתולוגיה, ובין כל השחקנים והקולנוענים שדומים אחד לשני, די לנסיך האופל להתהדר כרגיל בפניו הקודרות ובחליפותיו השחורות כדי מיד למשוך את תשומת הלב המירבית.
אך מאחורי המיתוס, מיהו ניק קייב האמיתי? איך הוא נראה בלי החליפה? על השאלה הזו מנסה לענות הסרט התיעודי, שיזכה השבוע להקרנת הבכורה הישראלית שלו במסגרת פסטיבל חיפה, ולדברי יוצריו איאן פורסיית וג'יין פולארד, יש לכך תשובה ברורה.
"קייב האדם וקייב המיתוס אחד הם", אומר לי פורסיית כשאני פוגש אותו ואת פולארד, שותפתו לחיים הרומנטיים והמקצועיים, מיד לאחר הפרמיירה הברלינאית. "המיתולוגיה שלו והמציאות שלו התערבבו זה בזה לכדי הוויה אחת", הוא מוסיף. "בסרטי דוקו מוזיקליים בדרך כלל מורידים את המסיכה וחושפים את פניו האמיתיות של כוכב הרוק, אבל כאן אי אפשר היה לעשות זאת כיוון שהמסכה והפנים הן אותה ישות".
פורסיית ופולארד טוענים כי "20 אלף יום על פני האדמה" ניצב כתמונת הראי המדויקת ביותר לאישיותו של קייב, מאז פרץ לתודעה בשנות השמונים. אפשר להאמין להם, שכן הם לא רק המתעדים של האליל האוסטרלי, אלא גם חברים קרובים שלו, ומכירים אותו היטב. "ניק מעניק ראיונות כבר 35 שנה", אומר פורסיית, "אבל זו הפעם הראשונה בה אני יכול להגיד כי ניק שרואים על המסך, זה ניק שאני רואה בחיים".
קייב סומך על פורסיית ופולארד, שעובדים עמו כבר כעשור, ובין השאר ביימו לו כמה קליפים. בשל האמון ההדדי, זנח הפעם את אור הזרקורים בראיונות שהתקיימו בפסטיבל ואיפשר לשניהם לשוחח בגפם על הסרט. חשוב מכך, הודות למערכת היחסים הטובה, מלכתחילה הסכים המוזיקאי לשפוך את קרביו ב"20 אלף יום על פני האדמה" יצירה ייחודית, השונה לחלוטין ממה שאנו רגילים לראות בז'אנר הדוקו המוזיקלי, ומגישה תקרובת של וידאו-ארט, רצף קליפים, תיעוד קונצרטים וכן אסופת וידויים שהגיבור משמיע ביושבו על ספת פסיכולוג.
פורסיית ופולארד כבר עובדים יחד מזה עשרים שנה על יצירות אמנות פלסטית שונות וגם על וידאו קליפים, ונוסף לקייב עבדו גם עם מוזיקאים בסדר הגודל של הטינדרסטיקס וג'יל סקוט-הארון. אך למרות הוותק, "20 אלף יום על פני האדמה" הוא הסרט הארוך הראשון שלהם, והשניים חסרי ניסיון במעמדים כאלה ולא רגילים לשבת ולהתראיין. "היה לי נוח יותר אם היינו מתחלפים במקומות ואני הייתי שואלת אותך שאלות", מודה פולארד.
ובכל זאת, אפילו שזה הסרט הראשון שלכם, הוא מרגיש קולנועי להפליא. מעל הכל, מדובר כאן בחווויה קולנועית שחובה לראות על מסך גדול, והערך האמנותי שלה קיים ובגדול בלי קשר לשאלה אם הצופה מוקיר או אפילו מכיר את קייב.
פורסיית: "תודה. אולי זה בגלל שלרגע לא אמרנו לעצמנו שאנחנו עובדים על סרט תיעודי. אף פעם לא חשנו הכרח לספר את הסיפור של ניק קייב או סיפור כלשהו בכלל. כל מה שקיווינו לעשות זה ליצור משהו שיהיה מהנה, מעניין וסוחף לצפייה".
פולארד: "אפילו שידענו כי הסרט כמובן יגיע בסופו של דבר לדי.וי.די, הקו המנחה היחיד שלנו היה ליצור תשעים דקות קולנועיות".
מבחינה קולנועית, הסצנה הכי יפה כאן מתארת כיצד ניק קייב אוכל פיצה עם ילדיו. אף פעם לא חשבתי שאפשר לצלם בליסת פיצה בצורה כל כך פיוטית.
פולארד: התלבטנו הרבה עד שהגענו לסצנה הזו. רצינו להראות את קייב בפעילות יומיומית, משפחתית. חשבנו מה תהיה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, ואז נזכרנו שיש לו מנהג לבלות עם הילדים שלו על הספה פעם בשבוע במשהו שהוא מכנה 'מועדון הסרט הלא ראוי'. הם אוכלים פיצה ורואים יחד סרט שהם לא צריכים לראות בגילם. במקרה זה, את 'פני צלקת'. הנוכחות של הסרט הסופר-אלים הזה ברקע גם היתה מבחינתנו דרך להראות איך האלימות נוכחת תמידית בהוויה של קייב, גם בשירים שלו וגם בחיים שלו".
אז קייב אוהב לראות את "פני צלקת" אבל מה לגבי הסרט הזה? איך הוא הגיב כשצפה לראשונה ב"20 אלף יום על פני האדמה"?
פולארד: "למען האמת, הרגע בו חשפנו את התוצאה בפני ניק היה המפחיד ביותר בחיי. לשבת יחד איתו מול זה בציפייה לתגובתו היתה חוויה מלחיצה, אבל למרבה השמחה, בסופו של דבר ניק אמר שהוא אוהב את מה שראה".
ואחרי שעברתם את מבחן קייב בשלום, יש עוד מוזיקאים שהייתם רוצים לעשות עליהם סרטים תיעודיים?
פורסיית: "מובן כי אין הרבה שמרתקים באמת. אני יכול לחשוב למשל על דיוויד בואי. יש המון חומרים מצולמים איתו וסביבו, אבל אני חושב שטרם נעשה הסרט הדפניטיבי עליו".
לסיכום, אתם זוכרים את הפעם הראשונה בה שמעתם שיר של קייב, ואיך זה גרם לכם להרגיש?
פולארד: "הו כן. שיר שלו היה הקטע הרביעי במיקס-טייפ הראשון שאיאן עשה לי כשרק התחלנו לצאת, לפני כעשרים שנה. איאן כבר היה אובססיבי כלפיו, אבל אני מעולם לא שמעתי את קייב קודם לכן. כשהשיר התחיל להתנגן ולראשונה התוודעתי לקול שלו, הייתי בטוחה שמדובר במישהו מהתקופה של אלביס. התאהבתי במוזיקה שלו מיידית, וכמו איאן, נעשיתי כפייתית כלפיו".
"20 אלף יום על פני האדמה" יוקרן בפסטיבל חיפה, ביום חמישי 9.10 ב-22:00 ובשישי 17.10 ב-20:00. להזמנת כרטיסים ועוד פרטים על הסרט ועל הפסטיבל - ראו האתר הרשמי.