מפרויקט לפרויקט ראיין מרפי מפלס את דרכו טוב יותר בתעשיית הטלוויזיה הסבוכה. הוא פרץ עם שותפו לעבודה בראד פלצ'וק הודות ל"ניפ/טאק" שלהם, דרמת המנתחים החלקלקים שנחשבה לפורצת דרך אך בעונתה השלישית כבר החלה למצות עצמה קריאייטיבית ובכל זאת נגררה לשלוש עונות נוספות. משם הוביל את פנומן הפופ של סוף העשור הראשון של שנות האלפיים, הדרמה המוזיקלית "גלי", שירדה מכוחה באותה מהירות בה נסקה, וגם היא מקרטעת בעצלתיים לעבר עונה שישית ואחרונה עם רייטינג דליל. על הדרך הוא נכשל עם הסדרה הקומית "הנורמלים החדשים" בה ניסה לייצר אלטרנטיבה גאה יותר ומצחיקה פחות ל"משפחה מודרנית" ומנגד זכה לשבחים הודות לסרט הטלוויזיה זוכה האמי "הלב הרגיל", שביים עבור HBO.
בכל הקשור לבייבי התורן, "אימה אמריקאית", ראיין רושם סוף סוף ניצחון עם מותג שרק ממשיך לצמוח ולשגשג. הסדרה האנתולוגית, אשר נשענה בתרחיש הראשוני שלה על חיבתם של מרפי ופלצ'וק לסרטי אימה ישנים שעליהם גדלו, מצאה לעצמה קהל צופים שמתמיד איתה גם אל עבר הפרק הרביעי בקורותיה. עם רייטינג שנמצא בעלייה מעונה לעונה, השיא הגיע בעונת המכשפות הקודמת. בארה"ב היא נחשבה ללהיט קאלט של הקהילה הגאה, הודות לראוותנות של הדיוות המתבגרות שכיכבו בו, קת'י בייטס ואנג'לה באסט, שהצטרפו לאנסמבל המתחלף אותו מצעידות שרה פולסון וג'סיקה לאנג, הג'ואן קרופורד החדשה של הקהילה בחסות מרפי.
עונת המכשפות, שכונתה "הכישוף", באה לאחר עונת "הבית הרדוף" ו"המוסד הסגור", שכן "אימה אמריקאית" תויגה בתום עונתה הראשונה בתור מיני סדרה, במה שנחשב אז כאסטרטגיה נוחה של מרפי ושות' להימנע ממאבק בקטגוריות סדרת הדרמה בטקס האמי, וללכת על בטוח עם הצבתה במועמדויות המיני סדרה. ואכן ההגדרה הוכיחה עצמו עם 17 מועמדויות לאמי בכל אחת משלוש השנים בהן הייתה הסדרה מועמדת, ובמצטבר שמונה פסלונים לזכותה, כולל עבור בייטס ולאנג, שזכתה פעמיים.
מרפי מצדיק את המהלך בכך שהדמויות והעלילה שונים בתכלית כל שנה, אפילו שמדובר בהרפתקאה קבועה רב פעמית. "אנחנו מביאים מדי עונה סיפור אחד, עם התחלה, אמצע וסוף", הוא מסביר בראיון ערב עליית הסדרה, "וידענו גם בתחילת הדרך מה יהיה הנרטיב של העונה שתבוא אחרי, אנשי הצוות שעובדים איתנו גם יודעים כדי שתהיה מסגרת. בהרבה מאוד סדרות מיתולוגיות כאלו יש כל מיני אגדות שצצות ומסתורין שנפרש על פניי 5-6 שנים, ואתה כצופה כבר מתייאש וזועק 'נו, תגלו כבר!'. אבל השחקנים לא יודעים, אולי רק ג'סיקה, וזה באשמתי ובאשמת כוס יין אדום שלגמתי איתה".
לאנג היא לחלוטין המוזה הבלתי מעורערת מאחורי "אימה אמריקאית", לרבות כל מה שקשור לעונת "הפריק שואו" החדשה שעלתה בשבוע שעבר. הפעם היא מגלמת את אלזה מארס, זמרת קברטים מתבגרת מברלין השראה ברורה ממרלן דיטריך אשר בבעלותה קרקס רווי בעלי מום אקצנטריים שהיא אספה כדי לייצר את מפגן הפריק שואו האולטימטיבי. בין השאר אפשר למצוא שם את כל הטיפוסים הנודעים של אותם מופעים ידועים לשמצה מההיסטוריה האמריקאית, כמו האישה עם הזקן (בייטס), האישה בעלת שלושת השדיים (באסט), האישה הקטנה בעולם (ג'יוטי אמגה ההודית, אשר בגובה 65 ס"מ קיבלה את התואר רשמית בספר השיאים של גינס בשנה שעברה) והאטרקציה החדשה, תאומות סיאמיות שחולקות גוף עם שני ראשים ושני לבבות (פולסון בליווי אפקטים מיוחדים).
באירוע הבכורה של העונה החדשה - שהתקיים בלב הוליווד בתחילת השבוע, במעמד יוקרתי שהעיר מורגלת אליו רק בפרמיירות של שוברי קופות קולנועיים - אותם ליהוקים יוצאי דופן הם אלו שגוזלים את עיקר תשומת הלב. לאורחים קשה להיות פוליטיקלי קורקט כשהם נועצים מבט בגברת ללא רגליים המתניידת על סקייטבורד, אחת מדמויות הרקע בעונה החדשה. מרפי עצמו מבקש מכל הליהוקים הלא שגרתיים שלו לתפקידי הרקע בסדרה להציג עצמם לפני תחילת ההקרנה ומודה לכל אחד מהם בעוד הקהל מוחא כפיים.
עוד לפני שההקרנה מתחילה באולם התיאטרון הסיני האגדי, מתפנה מרפי לדסקס מעט אודות העונה החדשה ושוב מזכיר את המוזה לאנג. "אני אב גאה במיוחד השבוע, שכן בן זוגי דיוויד ואני הפכנו הורים בפעם השנייה לבננו פורד, כך שהשמחה שלי הערב כפולה", הוא פותח בנימה אישית על הרחבת התא המשפחתי הודות לפונדקאית, "אבל בכל מה שקשור ל"פריק שואו" הרעיון היה כולו של ג'סיקה ולכן אני רוצה קודם כל להוקיר לה תודה, היא הליידי והאגדה. אין ספק שמדובר בעונה הכי גדולה שלנו, הרבה בזכות צוות השחקנים המצוין והטוב ביותר בטלוויזיה שיש לנו, בהם שחקנים מיוחדים שלקח לנו שמונה חודשים תמימים לאתר בכל רחבי העולם. אנחנו מכנים אותם בתור האמנים בעלי היכולות יוצאות הדופן של הסדרה. מדי שנה אנחנו מעלים את הרף ואני מאמין שזוהי העונה המרגשת ביותר שעשינו ברוכים הבאים לפריק שואו שלנו".
בעונתה הרביעית אין ספק ש"אימה אמריקאית" מקבלת את מלוא הביטחון מבכירי רשת הכבלים FX, שבה משודרת הסדרה. ההשקעה התקציבית ניכרת כבר בפרק הראשון: ססגוני, מלאת אפקטים ממוחשבים, תפאורה שופעת רטרו לשנות ה-50 בהן מתרחשת העלילה ועם תמהיל מנצח של ביזאר, זוועות וסקס אפיל שמרפי כבר הוכיח שהוא מסוגל לספק. הוא גם ביים את הפרק הראשון בעונה, שעלה באופן מסורתי בתחילת חודש אוקטובר, עם קריצה לליל כל הקדושים אפוף הרוחות והשדים שיחגגו האמריקאים בעוד שלושה שבועות.
"מאז שאני זוכר עצמי אהבתי להיות מפוחד", הוא מגלה, "ליל כל הקדושים תמיד היה מאורע משמעותי בבית בו גדלתי, למעשה התאריך שבו אמי כרעה ללדת אותי נפל על החג והיא גם חשה צירים באותו יום. אלא שלפני שהוריי הספיקו לצאת לבית החולים, אבא שלי מיהר לענות לדפיקות בדלת של ילדים מהשכונה שבאו לשאול 'ממתק או ברדק'. משום שהכלב שלנו נמלט החוצה, הוא רץ בעקבותיו, מעד ושבר את הקרסול, והצירים שלה נפסקו משום מה. אין ספק שזה דבר שמאוד מצער אותי עד היום".
החג משמעותי גם עבור כתיבת הסדרה?
"מאוד. אחד הדברים שסיכמנו עם FX הוא שכל עונה תתחיל בסתיו ותמיד תשודר בסמוך לליל כל הקדושים. זה מרכיב שמאוד חשוב לנו ביצירת כל אחת מהעונות, ולראיה כבר בעונה הראשונה שני הפרקים ששודרו בסמוך לחג זכו לרייטינג הגבוה ביותר, ומדי חג גם יש מרתון של כל פרקי העבר. אני אוהב את זה נורא, כי עבורי אין דבר טוב יותר מאשר לשוב הביתה בלילה אחרי מסיבות התחפושות, להתיישב מול הטלוויזיה בחושך ולצפות במשהו מפחיד".
אימה אמריקאית: פריק שואו משודרת בימי חמישי ב-06:00 וב- 22:00, בערוץ yes Oh HD וב-yes VOD, במקביל לשידור בארה"ב.