לקח לי יומיים, נדמה לי, לצפות בפרסומת של בר רפאלי והבחורה הכעורה. או שמא היה מדובר בבחורה שמנה? אני כבר לא זוכר. אבל יומיים עברו מאז שהתעורר הדיון הציבורי (ובדיון ציבורי אני מתכוון לסטטוסים בפייסבוק, כן?) ועד שהטרחתי את עצמי לצפות בפרסומת. חוץ מעמוד שזכה לרקוד עם בר רפאלי אני לא זוכר יותר מדי דברים מהפרסומת. אני כן זוכר שלא הבנתי על מה כל הרעש כי מזמן הפסקתי להשתתף בתחרויות השתנה אינטלקטואליות. בכל מקרה, הפואנטה היא שלקח לי יומיים להגיע לפרסומת של בר רפאלי.
כי אני כבר לא צופה בפרסומות. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה צפיתי בפרסומות. בטח בגמר "האח הגדול". חברי הטוב yesmax מסייע לי במשך שנים להתחמק מפרסומות ואני בתמורה מקנה לו את הזכות לארח את חתוליי. כולם מרוצים. הפרסומות היחידות בהן אני צופה הן התשדירים המרגשים שמשודרים לפני החדשות. ואותם אי אפשר לפספס כי בחייאת, מי מקליט את החדשות?
רבות נכתב על התשדירים האלה. בעיקר דברים לא טובים. לא שיש יותר מדי דברים טובים לכתוב עליהם. מדובר בפסולת מביכה ועדיין, התשדירים האלה מצאו אצלי פינה חמה בלב. איך אפשר שלא לעטוף בחיבוק את שולי, הנכה העיוורת שנדרסה ע"י טרקטור בזמן שניסתה להציל את בנה הגידם? מזל שהביטוח הלאומי אימץ את שולי, העביר אותה קורס בפיסול בבצק סוכר והיום היא מוכרת עוגות (ללא גלוטן כמובן) מביתה בישוב הנידח בו היא מתגוררת.
ומה לגבי יגאל, העובד החרוץ של חברת החשמל שסובל ממגבלה גופנית מעט מביכה (יש לו שלוש ידיים)? כמה טוב שחברת החשמל השכילה לתפור חליפת עבודה מיוחדת אליה יגאל ושלוש ידיו יוכלו להשתחל בעת סופת ברקים שתגרום לקריסת החשמל. אף עובד בחברת החשמל לא יכול לחווט מהר יותר מיגאל בשעת צרה. אין, כמה טוב שחברת החשמל קיימת. מה היינו עושים בלי חברת החשמל? כנראה יושבים בחושך.
אבל גם יגאל וגם שולי לא מתקרבים לקרסוליה של נעמי, המדענית הראשית בנובל אנרג'י. בזכות נעמי ונובל אנרג'י, כך למדתי, אוכל בשנת 2073 ליהנות מאנרגיה טבעית. מקור חדש של כוח. כלומר, יהיה אפשר לוותר על יגאל ושלוש ידיו. כמה טוב. כלומר, אם בכלל אחיה עד שנת 2073. ואל תתנו לי להתחיל לדבר על מחמוד (תמיד יהיה ערבי), המהנדס הלא-ראשי (נו, ערבי) בכי"ל. גם בכי"ל קורים דברים טובים. מגנזיום, ברום, אשלגן. מה כבר יכול להשתבש. פיטורי מאות עובדים זה מה. אבל על זה לא מדברים בתשדירים. כי תשדירים הם דבר טוב וחיובי, חס וחלילה משהו שלילי.
וכך חולפים הימים. מדי ערב אני צופה ביגאל, שולי, נעמי ומחמוד ותוהה מה הם עושים היום. האם יגאל ושלוש ידיו כבר זכו לקידום אותו הרוויחו? האם שולי ועסק מכירת העוגות שלה הצליחו לשנות את המרקם החברתי בשכונה בה היא מתגוררת? ומה עם מחמוד, כמה זמן הוא יכול להחזיק בעבודה כמהנדס לא-ראשי לפני שמישהו אחר יקטוף אותו ואת כשרונו? הרי למה דומה הדבר? לצפייה בפרק ראשון של אופרת סבון. הדמויות לא משתנות לעולם והעלילה לא מתקדמת לשום מקום. פעם ב-24 שעות אנחנו חוזרים אל הגיבורים האהובים ומגלים ששום דבר לא השתנה. אף אחד בחברת החשמל ובשאר הארגונים, שללא ספק חייבים תשדירי שירות אחרת עולמם המונופולי יקרוס והצרכנים יבחרו בחברה אחרת לא קיימת, לא חושב להפיק תשדיר המשך עם הגיבורים אליהם נקשרנו במרוצת הזמן.
לעזאזל, אולי ליגאל צמחה עוד יד בינתיים. לא נדע לעולם.