קארה דופה

כמו שזה נראה כרגע, צחי איראני הוא זה שיצחיק אחרון בגמר של "האקדמיה לצחוק" שיתרחש ביום שישי הקרוב. איראני סומן כמנצח כבר לפני שבועות רבים, וגם ביום שישי האחרון, בשלב חצי הגמר, הוא זכה במירב הקולות הן מצופי ביפ והן מיושבי האולפן, בשיטת ההצבעה התמוהה של התחרות. ניצחונו לא יפתיע אף אחד.

הלוואי ואני טועה. מוכן אני לאכול את כובעי בשמחה אם יחול מהפך בגמר. ניצחון של כל אחד משלושת הפיינליסטים האחרים- הדר, יוסי וטירן, שלישיית דופה- יהיה הפתעה מבורכת. ההתלבטות הקשה למי לתת את אס.אם.אסי היתה בין הדר- בית שאן- שהצחיקה אותי עוד משלב האודישנים, ובין שלישיית דופה, שזכו לבסוף בקולי ולו בגלל הופעתם הכה מוצלחת בתוכנית האחרונה. ניצחונם ישמח אותי במיוחד.

השלישייה התקשתה לשחק את המשחק הטלוויזיוני המבוקש עוד מתחילת התוכנית. הם תמהו על תופעת ההערצה ותגובות חלק מהמשתתפים אליה. הם התמרמרו על שרירותיות חוקי הבית. הם התעסקו בניתוחים של המצב המוזר והמצולם אליו נקלעו ובעיקר, כך זה לפחות נראה בתוכניות הערוכות ששודרו ב"ביפ", הם לא לקחו חלק בחבורה הגברית האינפנטילית שנוצרה בלופט. החבורה המכנה עצמה "הכיתה הטיפולית" שהיוותה בעצם את הגרסה הישראלית לחבורות מ"בעל זבוב". הם לא היו חלק מהקליקה ולכן זכו בפחות זמן מסך, רוב המשתתפים אף לא האמינו שהם יגיעו לגמר. לעיתים ממש ריחמתי על חברי השלישייה על שהם נאלצים לחלוק אותה קורת גג עם אנשים שהזכירו לי טיפוסים מעצבנים במיוחד מתקופת התיכון. ליבי גם יצא אל התאומים, המוזרים בדרכם שלהם, לאחר שנאסר עליהם לצאת למסיבה שווה במיוחד מכיוון שהעזו, רחמנא ליצלן, לצאת מהלופט לזמן ממושך ללא רשות מהסוהרים. כמובן שהתרשמתי לאחר מכן מהתנהגותו האבירית של פורמן, השווה גם הוא, עת ביקש את רשותם טרם השתחרר מכותלי הלופט (כדי לפגוש ניצולת ריל טי.וי אחרת) .

בשלב כלשהו אף שקלה השלישייה עזיבה עקב בעיה אידיאולוגית לשתף פעולה עם אלי הרייטינג וחוקי המשחק, אך התחרטה לאחר פגישה עם חברי גרעין הנח"ל אליו הם שייכים (ועל שמו הם נקראים) שיעצו להם לנצל את ההזדמנות שנפלה בידם ואת זמן המסך הטלוויזיוני שהוענק להם בצורה הטובה ביותר. וזאת הם אכן ניסו לעשות. בתוכנית שהוכיחה סופית כי הסטנד-אפ מת, הם הפתיעו לטובה. הופעותיהם האינטיליגנטיות, שכללו הומור פיזי, בדיחות סלפסטיק ונונסנס, ניסו גם להציב מראה לא מחמיאה למציאות הקיימת, ולגרום לקהל בבית לחשוב בזמן שהוא צוחק. הם לא נרתעו מפוליטיקה, לא ניסו להתחבב על אף אחד ולהציג קונצנזוס אסקפיסטי ורדרד וקל לעיכול. באמת יש להם מה להגיד, והם גם אומרים זאת בצורה משעשעת למדי. בקטעים שהציגו הם ביקרו את תרבות הרייטינג, את הטמבלים שבשלטון, את ההתנחלויות והחומה, את תופעת החיסולים ואת הרדידות התרבותית אליה הגענו. הופעתם האחרונה היתה לא פחות ממבריקה. לרגל חגיגות המיליטריזם, המכונות גם חגיגות יום העצמאות, ובראשן תחרות שירי הלהקות הצבאיות, הם הציגו את הגרסה הסאטירית שלהם לאותם שירים ארכאיים וחשפו את פניהם העכשוויות והלא מחמיאות של אותו צבא (ההגנה?) והמדינה אליה הוא שייך. וכל זה שודר בערוץ שתיים, במשבצת שידור נצפית במיוחד. אותו ערוץ שמבחינתו סאטירה היא קופאית רוסיה בסופר שלא רוצה שיבואו בה. מעניין לראות מה הם יעשו ללא צנזורה וחוקי משחק קפדניים. אני בטוח שעוד יש להם מה להגיד. הצביעו להם, תנו להם לנצח, מגיע להם.