חגיגת של סם בה

בספרו של אלדוס האקסלי, "עולם חדש מופלא", מחלק השלטון הטוטליטרי במאה ה-26 לכל האזרחים בסיום יום העבודה שלהם סם בשם סומא. הסם נשמע כמו הסם האולטימטיבי - הוא מוציא אותך לחופשה מהמציאות, ואין לו שום השפעות לוואי כמו דאונים או הנג-אוברים מעיקים. השלטון אף מעביר את אזרחיו, שחשיבותם היחידה היא היותם צרכנים, התניה מילדות ליתרונותיו של הסם. מי שלא לוקח אותו, נחשב חריג ולאחד שיוצא נגד הקונצנזוס. בדרך זו מפקח השלטון על הזמן הפנוי של תושביו ושומר עליהם שקטים, מרוצים, פסיביים ונוחים להשפעה.

בארץ, במאה ה-21, השלטון לא אוהב את תושביו מסטולים ותחת השפעה מבורכת של סם זה או אחר. הוא מעדיף אותם שקטים מול הטלוויזיה. הגראס עדיין לא חוקי והמשטרה, שמציקה מדי פעם למשתמשים הקטנים, רודפת את הסוחרים; תשדירי שירות מזהירים את ההורים המפוחדים מהאפשרות שבניהם ובנותיהם היקרים ישתמשו בסם "הקטלני" גראס; העיתונים מלאים בסכנות הכדור החביב אקסטזי; משרד הבריאות מוריד ממדפי הפיצוציות סמים חוקיים בזה אחר זה - קודם היה זה הליקוויד (חיקוי עלוב לאקסטזי) וכעת זה ה"חגיגת". הסם בעל השם המטופש הוא למעשה קוק לתפרנים. ניתן למוססו במשקה (מומלץ ביותר) או להסניפו בסטייל, וכל זה תמורת חמישים וחמישה שקלים בלבד מהונכם הפרטי.

שפני הניסיון של המערכת אומנם מעידים כי מרחקו של החגיגת מהקוק הוא כמרחק תימן מקולומביה, והשפעתו אינה מתקרבת למקור האקסקלוסיבי היקר, עליו אמר רובין ויליאמס שהוא דרכו של אלוהים להגיד לך שיש לך יותר מדי כסף. לנו אין כסף, והמיתון נותן את אותותיו גם בנרקוטיקה שלנו. החגיגת, שלא לשווא הפך ללהיט, שווה את מחירו הזול בספקו הרגשה נעימה, ערות מבורכת וחרמנות בריאה. השפנים טוענים גם כי בדומה לסרטי הסמים, על אף ניסיונותיהם לדידקטיות, רק עושים חשק להתנסות, כך ההתנגדות לסם רק גורמת לו לפופולריות יתר. לדידם, הדיבור על הסם הפך אותו למוערך יתר על המידה ובסופו של דבר, מדובר בסם חביב ותו לא. בטח לא כזה המצדיק את ההייפ סביבו.

אולי זה המקום לקרוא בזאת לשלטון ולכל הנוגעים בדבר להפסיק את הרדיפה המיותרת אחר מקורות הבריחה שלנו מהמציאות. לימדו מהמשטר בספרו של האקסלי, המספק סמים בחינם לכל דורש ובכך מונע הפגנות, מרידות ומרי אזרחי. אמנם החגיגת דווקא נותן מרץ והוא לא ממש מרדים, אך אנו מבטיחים שהרווח יהיה כולו שלכם. תנו לנו לשבת בביתנו, לרקוד במועדונינו ולהרוס לעצמנו את הבריאות. תנו לנו להיות רגועים לכמה שעות ולשכוח באיזה מציאות אנו חיים. לימדו מג'וליאני, שכדי לנקות את ניו-יורק, הפסיק את אספקת הקוק המעיר והמחדד והציף אותה בהרואין הדאונרי והמרדים. לימדו מהאנגלים שהציפו את המוביל הארצי בפרוזאק ומטשטשי דיכאון אחרים. תנו לנו להיות נוחים להשפעה. אתם לא צריכים אותנו מפגינים ברחובות וליד חומות למיניהן. וכן, אנחנו מבטיחים גם לקנות משהו מדי פעם. בסופו של דבר, כולנו צרכנים.