פסטיבל קאן 2013: הפזמון הממכר של האחים כהן

גשם שוטף באופן חסר תקדים הרטיב אמש את המדרכות בקאן, עננים אפורים כיסו את השמים ובהתאם לכך, דכדוך כללי פשה באורחי הפסטיבל. אלה נכנסו לאולמות כדי לשפר את מצב הרוח, שהידרדר עוד יותר בגלל סרט אחד, נותר שפוף בגלל סרט אחר והשתפר פלאים הודות לשוס היומי. אז מה היה לנו אמש בריביירה?

מה קורה קאן? הסרט הטרי של האחים כהן, מי שזכו בעבר בדקל הזהב על "ברטון פינק", עוקב אחר מוזיקאי פולק כושל בניו יורק של שנות השישים. הוא נופל וקם שוב ושוב, ובכל פעם שהוא מתרומם – מקבל מכה חזקה יותר. אך כל זה לא גורם לו להתייאש וגם לא מוביל אותו לקבל את עצות סביבתו וליצור מוזיקה שתהיה אולי המונית ונגישה יותר. מה שחשוב לו זה ליצור אמנות בשביל האמנות.

איך היה: מצד אחד, גם העבודה הטרייה של האחים כהן מציגה את כל המאפיינים שכה מזוהים עימם – מן המלנכוליה האפלולית והסוריאליסטית לעתים ועד הדיאלוגים השנונים ודמויות המשנה האקסצנטריות. מובן גם שכמו תמיד, הם שוב מתגלים כמאסטרים בכל הקשור לעבודת המצלמה ושאר הכלים האמנותיים. עם זאת, יש כאן גם כמה מאפיינים ייחודים יחסית לגוף יצירתם, השואבים השראה מן העולם המוזיקלי שבו הוא מתרחש.

הכוונה לא רק לכך שיש בסרט כמה וכמה שירים המבוצעים במלואם (בין השאר בידי ג'סטין טימברלייק וקארי מאליגן), אלא בעיקר לעובדה שהמבנה שלו מזכיר שיר יותר מאשר יצירה קולנועית מצויה. את הסיפור אפשר לסכם בפזמון ומה שחשוב כאן הוא לא העלילה אלא המלודיה והתחושות שהיא מייצרת. במקרה זה, מדובר בעצב, תקווה, שעשוע וכאב, המתערבבים להם יחדיו בצורה צלולה ומענגת.

אך למרות כל זה, לפחות לאחר צפייה ראשונה, קשה לומר שסרט זה מוצא את מקומו בפסגת יצירתם של האחים כהן. הוא מינורי מדי וכל הזמן חסר בו משהו כדי שיתרומם באמת. לא נראה שליוצרים זה מפריע - ההרגשה היא שכך הם רצו שיהיה, וחסידיהם יקבלו זאת בהבנה והערכה.

הרגע הבלתי נשכח: כיאה לאחים כהן, לא חסרים כאלה. כל השירים כמובן; השואו הקצר שנותן ג'ון גודמן בהופעתו הקצרה כגבר גס רוח במיוחד; וכן סצינת ארוחת ערב אצל משפחה יהודית, שמתחילה בחיוכים, ממשיכה בצווחות ומסתיימת בתגלית מחרידה על אודות החתול שבבית.

מסביב להקרנה: השילוב בין הפופולאריות העצומה של האחים כהן, תזמון ההקרנה בערב שבת והעובדה שהגשם סחף את כל הנוכחים בריביירה לאולמות יצרו עומס בלתי נסבל בתורים לסרט. במהרה התפתחה המולה יוצאת דופן בסטנדרטים של קאן, שלפיהם הצופים בדרך כלל מתרפסים בצייתנות בפני הרודנות של הסדרנים. המחאה כללה ויכוחים קולניים עם העומדים בשער וכן קריאות בוז, והוכיחה שרוח האקטיביזם החברתי והצרכני הגיעה גם למגדל השן של הקולנוע.

מה יקרה מקאן והלאה? התגובות של אלה שהצליחו להשתחל להקרנה היו נלהבות – צחוקים ומחיאות כפיים. רבים מן המבקרים גם מיהרו לצייץ שירי הלל לסרט. אך יש לקחת בחשבון שההתלהבות הזו גם נובעת מכך שהמעדן הקליל יחסית של האחים כהן הגיע לאחר שלושה ימים של יצירות אלימות ויומרניות, ולכן הוא התפרץ לדלת פתוחה וקטף את הפירות. במגרש ניטרלי, ייתכן שייתקל בהתרגשות מאופקת יותר.

כמו כן, ברור שמבחינה מסחרית הסרט אינו מכירה קלה לקהל שאינו חובב פולק. אך למרות ההסתייגויות האלה, יש להאמין כי הפנינה המוזיקלית הזו תתחרה על אחד הפרסים המרכזיים בפסטיבל, ותזכה גם לכמה מועמדויות לאוסקר. די ודאי שאחת מהן תוענק לכוכב שלו, אוסקר אייזק. השחקן האלמוני מציג כאן תפקיד פורץ דרך וקונה את עולמו. צריך כישרון נדיר כדי לגנוב את ההצגה משלל האלמנטים האחרים בסרט של האחים כהן, והוא משכיל לעשות זאת בגדול.

מה קורה קאן? סרטו ההוליוודי הראשון של אחד הבמאים האהובים על חובבי הגורמה הצרפתי ("מלכה אחת וכמה מלכים", "אסתר קהאן" ועוד) מציג את בניסיו דל טורו בתפקיד הראשי. הוא מגלם אינדיאני שבשובו משדה הקרב במלחמת העולם השנייה נקלע למשבר שאיש לא מצליח לרפא, עד שמגיע פסיכואנליטיקן שמוצא את הדרך הנכונה ללבו.

איך היה? "ראינו כבר את הסרט הזה, והוא היה טוב יותר בפעם שעברה", זעק מבקר אמריקאי ביציאה מן ההקרנה, ואי אפשר היה לנסח זאת מדויק מכך. למרות התצוגות הטובה של דל טורו ושל מתיה אמלריק המקסים כתמיד כמטפל שלו, התוצאה היא גרסה חיוורת של "נאום המלך" הבעייתי מלכתחילה. היא פטפטנית, מנומנמת, שגרתית וחסרת שאר רוח, והולמת יותר את משבצת השידור של שבת בצהריים בערוץ סטייל "הולמרק" מאשר את המסך הגדול של קאן.

הרגע הבלתי נשכח: כמעט ואין, אבל הפתיחה מבטיחה, בעיקר בזכות השחזור התקופתי המוקפד והמרהיב שמחזיר אותנו לאמריקה שהיתה ונעלמה.

מסביב להקרנה: הפרמיירה של הסרט משכה תשומת לב בגלל אורחת מיוחדת – ג'ניפר לורנס, שהגיעה לריביירה כדי להתחיל במסע קידום פרק ההמשך של "משחקי הרעב". אף שהגשם הפך את מתחם הפסטיבל לחלקלק והזמין את הכוכבת להפגין מחדש את המגושמות החיננית שלה, היא לא החליקה על השטיח האדום.

מה יקרה מקאן והלאה: הסרט התקבל באדישות ואמנם נמצאו לו פה ושם תומכים נלהבים, אבל סביר להניח שכבר בימים הקרובים יישכח וייבלע בתוך המולת הפסטיבל, וגם לאחר מכן לא נשמע רבות על אודותיו.

מה קורה קאן? בישראל, כור גרעיני בדרך כלל מרכז סביבו עלילות ריגול ומתח. בסרט צרפתי זה, הוא בסיס לסיפור אהבה אסורה בין שניים מפועליו קשי היום. מגלמים אותם טאהר רחמים, שמככב עתה גם ב"העבר" שהוקרן כאן בהצלחה ביום שישי, ולייה סיידו, מן הכוכבות העולות בצרפת, המוכרת לקהל הבינלאומי מ"משימה בלתי אפשרית 4".

איך היה? הבמאית משכילה לשרטט באופן אמין ומסקרן עולם שאנו לא מכירים – זה שמתרחש בתוככי הכור. עם זאת, העלילה שמתפתחת מתוכו צפויה וקלושה למדי, וכפי שקורה לעתים קרובות בסרטי פסטיבלים, היא לא מצליחה להגיע לשום מקום ומסתכמת באופן סתום ונטול עוקץ.

הרגע הבלתי נשכח: תיאור מפורט של המתרחש לאחר תאונה בכור. מה שנראה מצחיק ב"משפחת סימפסון", הופך כאן למצמרר.

מה יקרה מקאן והלאה: "גרנד סנטרל" הוא אבטיפוס של סרט פסטיבלים בעייתי. כזה שמצד אחד אינו קטן מספיק כדי שנוכל לבטל אותו לגמרי, אך מצד אחר אין בו די כדי שיגיע לקהל רחב, יזכה בפרסים חשובים או יותר חותם.

שלושה ימים לאחר שהוקרן בקאן, מתפרסמות עוד ועוד ביקורות על "בלינג רינג" של סופיה קופולה ונוצר קונצנזוס שלילי סביבו. עם זאת, אי אפשר לקחת ממנו את פריצת הדרך שעשה במערכת היחסים בין הרשתות החברתיות לקולנוע. ראשית, קיבלנו את הציוץ האוהד של פריס הילטון, אחת מקורבנות פרשיית הפריצה לבתי ידוענים שעומדת במרכז הסרט.

בהמשך לכך, מתברר כי גם אלכסיס ניירס, אחת מן החברות בכנופייה שביצעו את הפריצות, צייצה בטוויטר על הסרט. היא איחלה בהצלחה לכוכבת שלו אמה ווטסון, ציינה שלא מפריעה לה אם זו תעשה ממנה צחוק על המסך, וכיאה לשפה המודרנית, הוסיפה סמיילי. עתה נותר רק לחשוב מה לינקולן היה מצייץ על דניאל דיי-לואיס אם היה ביכולתו לעשות זאת.

פסטיבל קאן 2013: כל הדיווחים
מחכים לחדש של האחים כהן? דברו על זה בפייסבוק