צ'לסי היא חברה של איש עסקים עשיר. הם הולכים לסרטים יחד, הם משוחחים, הם אוכלים, הם שוכבים, הם מתעוררים יחד בבוקר, ואז הוא משלם לה והיא הולכת הביתה. כי צ'לסי היא בעצם כריסטין, נערת ליווי מזן מתוחכם: היא זו שאליה פונים אנשים בעלי אמצעים, לא בשביל הסקס, אלא בשביל ההרגשה שהיא איתם. שיש מישהי שחיה איתם, שאפשר לשוחח איתה, שמקשיבה. חברה בתשלום. רק שגם זה לא אמיתי: כריסטין היא בעצם סשה גריי, שחקנית פורנו.
יש כמה שכבות בהעמדת הפנים הזאת, וסטיבן סודרברג לא הולך לעזור לכם למצוא את האמת. להיפך, הוא רק יבלבל אתכם. סודרברג הוא במאי שמזגזג בין סרטים הוליוודיים מיינסטרימיים ומבדרים כמו "אושן 11" לבין סרטים ניסיוניים מאתגרים ומוזרים, ו"חברה בתשלום" שלו, שעלה בארה"ב ב-2009, דילג על הקרנות בקולנועי ישראל ומגיע כעת לבכורה ארצית דווקא בטלוויזיה (הסרט ישודר הערב, שלישי, ב-22:00 בערוץ yes3), שייך לסוג השני. סודרברג מצלם כאן כמו בסרט תיעודי ועורך כמו במיקסר: המצלמה מציצה בדרך כלל מעבר לכתף, מרוחקת וסטטית; העריכה קופצת קדימה ואחורה בזמן, בלי הגיון נראה לעין, והצופים נאלצים לשמור על ריכוז ולהשקיע עבודה בבניית הסיפור ולשחזר את סדר ההתרחשויות הנכון. כמו צ'לסי/כריסטין/סשה, שמקבלת כסף כדי להיות קרובה ובכל זאת שומרת על ריחוק מלקוחותיה, העריכה מחייבת אתכם להישאר קרובים, הצילום מרחיק אתכם.
המבוך של הסרט לא מתפרש רק לארכו ולרחבו, אלא גם החוצה מהמסך. "חברה בתשלום" היה התפקיד הראשון של שחקנית הפורנו סשה גריי בסרטים "לגיטימיים". מה גרם לסודרברג לבחור דווקא בה לתפקיד? זה לא היה בגלל הניסיון שלה בסקס על המסך (למעשה, אין שום סצינות סקס בסרט). גם לא סביר שהוא ראה בה כשרון משחק אדיר שרק מחכה לפרוץ - גריי היא שחקנית סבירה לכל היותר. היא שם, אפשר לנחש, משום שהיא סשה גריי; משום שכמו האישה שהיא מגלמת, לזייף קירבה זו העבודה שלה. סודרברג רוצה שתשאלו למה היא שם, הוא רוצה שתדברו על זה. הוא רוצה שתשאלו האם בעצם, כשהוא בחר בסשה גריי לתפקיד, הוא ניצל אותה והאם זה היה יותר או פחות גרוע מכל סרט אחר בהשתתפותה.
בין לבין, הסרט מבהיר שצ'לסי היא לא היחידה שמוכרת את עצמה: כל אדם בסרט עושה את זה באופן כלשהו ובמידה כלשהי. מלבד הרבה חברים-בכאילו, לצ'לסי יש גם חבר-באמת (או שמא), שמשכיר גם הוא את עצמו לאחרים כמאמן כושר. היא עצמה שוכרת שירותים של אנשים מסוימים כדי לקדם את עצמה, בעוד אחרים מנסים לקדם את עצמם באמצעותה, וכולם כולל כולם מתלוננים על המצב הכלכלי. זה מעגל גדול של מנצלים ומנוצלים, כולם מעמידים פנים באופן זה או אחר, והכל ביזנס. כולל הביזנס של עשיית סרטים.
ומה אתם חושבים על "חברה בתשלום"? ספרו לנו בפייסבוק