בית התקליט עם נקמת הטרקטור

בלי הרבה מילים, משהו בעכשוויות של השיר הזה והאלמנטים היהודיים פשוט עושה לי את זה. (גליה חי)

זה השיר שגרם לי להבין שהוויולה שלי יכולה לנגן גם מוזיקה שלא מוגדרת כמוזיקה קלאסית. (גליה חי)

הקול המיוחד, הלחן, העיבוד, הטקסט, שפעם ציטטתי בפתק רומנטי שכתבתי למישהי בתיכון, והשילוב העמוק של מורכבות ורגש. מושלם. (רועי ירקוני)

עולם הפסיכדליה הצבעוני של גונג, מלא בטירוף, שמחה, אופטימיות, יצורים מוזרים, קומקומים מעופפים, לא דומה לשום דבר אחר שהכרתי עד אז (גיל תיכון) ודיוויד אלן אחד שכל הגעה שלו להופעה בארץ היא חגיגה חדשה. (רועי ירקוני)

זה שיר שעשה לי מהפכה של סאונד ורגש. כשהייתי שומע אותו ברדיו לא הבנתי מה זה הסאונד החדש והמרגש הזה. (אביב ברק)

לד זפלין מלווים אותי מילדות, ככל שאני מתבגר ההתרגשות מהמוזיקה שלהם רק גוברת. החיבור בין פולק - ממוזיקה קלטית, דרך מרוקו ועד מצרים והודו - לבלוז ורוקנ'רול... לא סתם האורים והתומים של המוזיקה בזמננו. בשיר הזה בא הביטוי מהאיזור הקלטי. (אבי בללי)

להקה שוויצרית, נתקלתי במקרה במופע בתל אביב 1990 מול קהל של 50 איש. ההלם מהעוצמה והשילוב בין רעש, אנרגיה ויצירה גרמו לי לחוסר מוטיבציה לא מעט זמן. חשבתי שאין לאן לשאוף אחרי מופע מלא השראה וכוח כזה. התגברתי מאז. ולאחרונה הם יצאו במופע אקוסטי. (אבי בללי)

בין זפלין לג'נסיס, בואי ובריאן אינו, בארץ היה לנו את צביקה פיק. ב"קליפים" הראשוניים והבוסריים של ערוץ 1 הבליחו מדי פעם סינתיסייזרים וגיטרות עם השראה מסוג אחר. כילדים היינו נוהרים לעיר הנוער לראות ולשמוע צלילים קצת "שאפתניים" יותר. אז נכון, היה את תמוז, אבל מבחינת קליפים? צביקה פיק. (אבי בללי)



נקמת הטרקטור יופיעו בזאפה עם המופע "20 שנה למטבח אקוסטי" ב-22 בנובמבר, ויארחו את עמיר לב