במאי: אורי רוזנצוויג
בקליפ החדש לשיר "חלון", מצולם אבי בללי כשהוא מבקר בביתה של דליה רביקוביץ ז"ל. הכניסה שלו לביתה של המשוררת היא שיאו של המפגש בין בסיסט וסולן נקמת הטרקטור לטקסטים של רביקוביץ'; מפגש שהחל לפני ארבע שנים ביוזמתו של המפיק סולו יורמן וסופו באלבום חדש ומצוין שמפגיש בין בללי, יהודית רביץ ורביקוביץ'. "הכניסה לבית, כשראיתי את השירים שלה זו הייתה אחת החוויות המרגשות ביותר שעברתי בחיים", מספר בללי לוואלה! תרבות. "פגשתי את עידו, הבן שלה, והוא אמר לי 'זה כאילו טקסטים שחיכו להלחנה שלך' וזה מרגש מאד לשמוע את זה מבן המשפחה. מלכתחילה לא ראיתי בהלחנת משורר משהו לא סקסי במיוחד וניסיתי לעקוף את המקום של 'קריאת שירה', לא רציתי להתגייס למען רביקוביץ', אלא לתקשר איתה והחיבור היה מאד חזק, למרות חסרונה הפיזי"
הטקסטים שלך לאורך השנים היו אפלים, אך נטולי מימד פתולוגי כמו אצל רביקוביץ'. איך בכל זאת התמודדת עם הכאב שלה?
"אתה יודע, גם אצלי זה לא בדיוק חתונה ובר מצווה. ההבדל הפתולוגי הזה רק הצליח לעזור לי לנסח מחדש את המושגים שאני מחובר אליהם כאדם שנמצא במקומות החוקרים ושואלים ומחפשים. לא ראיתי בזה צד אפל או כואב, אלא עולם נפשי שמאד מחובר עליי, כמו שהיא כותבת 'מעבר לגשם יש אל מסתתר' משפט כזה לוקח אותי לשאלה ולמסתורין, ואלו שאלות שמעסיקות אותי".
ומצאת תשובה לחלקם?
"כן. אני מאד טוטאלי באהבה. ההתחבטות של רביקוביץ' והפחד שלה מלהיות נאהבת בצורה טוטאלית מאד מלווה את השירים שלה. בצד הפוליטי שלה הרגשתי שאני לא שם, למרות שאני לא לא מסכים איתה, אבל בצד האהבה ישנם שם הרהורים פיוטיים, שאלות על כמה אני מסוגל להכיל את האהבה ועד כמה אני מפחד להיות על החיה הזו ולרכב עליה. אלו דברים שנזהרתי בהם מאד עד שפגשתי את השירים של דליה".
אסור לטעות בבללי. הוא ארטיסט, אבל לא במבטא הצרפתי עמוק של המונח, אלא דווקא מצד הסערה והכוח. "תמיד מישהו ינסה למכור לך שטויות נוסח 'הוקסמתי ממילותיה'", הוא אומר, "אבל אני הרבה יותר בסיסי ברגשות שלי כלפי מוזיקה וטקסט. אלו דברים שהנחו אותי להיות במקום נורא נגיש, לא להיות בתקליט אליטיסטי. זה חשוב לי נורא שאנשים יכירו את השירה שלה וזה יקרה דרך המוזיקה שלה. בכלל, כשקראתי את השירים לראשונה, אמרתי לסולו יורמן 'לא בטוח שאני אצליח בכלל להלחין את זה', כי אין חרוזים בשירים או משהו להיאחז בו. אבל מרגע שזה קלח וזרם הרגשתי כמו יחסים עם חבר שנורא טוב לך איתו, שהוא איתך בעמק ובהר. בפעם האחרונה שהיה לי חיבור כזה זה קרה עם הבסיסט של להקת ג'אפאן, שהרגשתי שהוא חושב כמוני רק מנגן פי 20,000 יותר טוב ממני. בדיוק כמו שדליה כותבת פי 20,000 יותר טוב ממני."
ומהיכן החיבור עם יהודית? זו לא פעם ראשונה שהיא מבצעת משירי רביקוביץ', גם בקריירת הסולו, גם עם ברי סחרוף.
" רביקוביץ' רודפת אחריה או משהו, הא? יהודית, מתעסקת המון בכאב. היא זמרת נערצת, ואני מרגיש כל כך שלם עם המפגש שלנו. כל הזמן נורא סיקרן אותי לפגוש את הזמרת הזו מקרוב. גם היא רצתה את זה משהו שם היה צריך לקרות ביני לבין יהודית ופתאום זה קרה, 20 שנים אחרי שנפגשנו ודיברנו שנקמת הטרקטור תשתתף באלבום שלה. אני מתאר לעצמי שנמשיך את שיתוף הפעולה בעתיד, מבחינתי כמובן. עברנו חוויה חזקה מאד ביחד".
החוויה החזקה תסתיים ככל הנראה ב-8 במאי, אז יערוך בללי מופע השקה לתקליט במועדון הזאפה בתל אביב. כרגע, הוא איננו יודע אם יהיו הופעות נוספות. "אני צריך לחשוב איך אני עושה את זה כדי לדעת איך זה יהיה", אומר בללי. "אני עוד לא יודע איך אני מנמק את הנגנים שם, אני צריך לפענח את זה בעצמי".
איך חוזרים מכאן לנקמת הטרקטור?
"בעליזות. בעיני זו לא עבודה שונה במיוחד. זה הכל קונספטים, תפיסות, מסגרות ואני מאד אוהב לעבור ממסגרת למסגרת, מתיאטרון לתיאטרון ומסדרת טלוויזיה לסדרת טלוויזיה"
ומסדרת טלוויזיה לבית המשפט. יש לכם תביעה שמחכה לכם שם.
"נקווה שלשם אני לא אגיע, למרות שיש תהליכים. זה סיפור מבאס, שמאד לא נעים לי לדעת שאני נמצא בתוך זה, אבל מה לעשות יש דברים שצריך למצות. אני כן חוזר לטרקטור עם תובנה חדשה לגבי טקסטים, בגלל דליה".
מה שמעניין בנקמת הטרקטור, הוא שאין לה באמת תחליף או המשך. בניגוד לרוב הרוק הישראלי, אין לכם באמת דור המשך.
"זה מאד מחמיא. אנחנו באמת נמצאים במשבצת מיוחדת מאד משלנו. דור המשך? אולי הבן שלי, הוא התחיל עם התופים, נעשה אנסמבל טרקטור. אבל זה לא מאכזב בעיני. אפשר לראות בנו להקה לא משפיעה, אבל עשינו כמה דברים - המוזיקה ל"קיר" נכנסה לתוך רשימה של אחד ממאה הקטעים הגדולים במאה ה-20, אנחנו נמצאים יחד עם רוברט ואייט ופינק פלויד באנציקלופדיה, מישהו יודע מזה? על מי אתה משפיע פה? על כל מיני פונקציות של כוסון או לא כוסון?"
הייתם גם מהראשונים להתחיל עם הפיוטים, יחד עם "אדון הסליחות" ו"אל נורא עלילה".
"כן ,עכשיו כולם מאוננים על הפיוטים. אני שם בכוח כי זה מקום שאהוב עליי מאז ומתמיד, אבל נסתי אחורה מזה. חשבנו לפני שנה על אלבום מזמורים ופיוטים אבל עד שאנחנו מתעוררים, כולם כבר על העגלה. היינו שם כבר ב-89".
*האלבום "בללי רביץ רביקוביץ'" (הליקון) נמצא בחנויות בימים אלו