מבול של סינגלים מציף את האוזניים בשבועות האחרונים. כל השמות הגדולים יוצאים עם שירים חדשים ובמקביל גם פרחי סלסולים ירוקים מנסים את מזלם. אצל התותחים הכבדים, רוב הסינגלים לא ממש מבשרים על אלבום מיידי ומטרתם היא יותר להפגין נוכחות, לבדוק את חום המים ולנסות לשמור על האש בטמפרטורה הרצויה. במקרה של הזמרים הטריים, הסיבה היא שונה: אין טעם להוציא אלבום מלא כששיר אחד יכול לעשות מהפכה סלולרית, מה גם שהכדאיות הכלכלית לא משתלמת מכיוון שאין קליינטורה של ממש לאלבומים מלאים, בטח לא לכאלו שאינם של כוכבי על בעלי קהל נאמן.
ובכל זאת, בגלל שקשה להתעלם מהכמות (גם אם לא תמיד מהאיכות), אנחנו מגישים לכם מדור מורחב של "וישים", סקירת הסינגלים של מדור "רעש וסלסולים". תיהנו.
קובי פרץ - "אני מוכן לך"
מילים ולחן: אבישי ספיר
נמאס, פשוט נמאס משירי המסטיק המתוקים האלה. זה כבר מגיע לרמת בנאליות ושטחיות בלתי נסבלת. בשיר החדש של קובי פרץ, "אני מוכן לך", אין שום רמז לעומק הרגשי האמיתי שקיים במוזיקה המסתלסלת האסלית. אם קובי באמת מחזיק מהמעמד שאליו הוא הגיע, כדאי לו להתחיל לדרוש שירים אמיתיים שננעצים בלב ונשארים שם.
שיר לוי - "בוקר"
אל תפספס
מילים ולחן: עמיר בניון
במקום להתעסק בהתנגחויות החליט עמיר בניון להתמקד בעשייה והפעם לזמרים בז'אנר המסתלסל. מהרגע שפרץ לחיינו עם האלבום האלמותי "רק את", תמיד היתה פנטזיה בתעשייה על שיתוף פעולה מהסוג שנרקם בימים אלה בין בניון לבין זמרים דוגמת ישי לוי. אז לפני שהוא מתפנה לעבוד עם האבא, כתב והלחין בניון שלושה שירים לבנו של ישי, שיר. אחד השירים, "בוקר", יצא לאחרונה והתוצאה לא מאכזבת. בניון כתב ללוי ג'וניור שיר מצוין, מלא ברגש ועמוק. לוי מצידו מבצע את השיר מעולה אולי אפילו מעולה מדי. יש דבר כזה. זה בא לו קל מדי. כל סלסול אצלו קליל. זה טוב בשביל הנון שאלנטיות אבל פחות טוב בשביל הרגש. אני מעדיף זמר שנקרע על השיר, זאת הדרך הטובה ביותר להגיע לנשמה.
אל תפספס
אתי ביטון - "פתגם סיני"
מילים: יוסי גיספן, לחן: עמר מוסטפא מוחמד ואלסעיד אבואלמגד
בזמן ששני יצהרי עסוקה במאבקים מול מנהליה, נפתח חלון הזדמנויות לזמרות אחרות. אחת הבולטות שבהן היא אתי ביטון, זמרת שתמיר קליסקי מאתניקס חתום על ניהולה האמנותי. הסינגל הראשון שלה, "פתגם סיני" מציג זמרת שמנסה לעשות את זה קצת אחרת. קליסקי מנסה להמציא משהו חדש והוא ראוי להערכה על כך, שהרי אין לו בעיה לייצר להיט מוכח תוך כדי שינה. אבל הפעם הוא בחר להביא שיר שמאתגר את האוזן וגם אם הוא עדיין לא בשל והמילים לא בדיוק מתנגנות על הלחן, כדאי לשים לב למהלך.
אל תפספס
רון שובל - "מכל הלב"
מילים: רון שובל לחן: רון שובל ודודו קומה
אין הרבה זמרים איכותיים מהסוג של רון שובל. ההגשה החמה והחכמה שלו מעניקה לשיר מימד נוסף גם כשהוא פשוט וחסר עומק. שובל מתאים הרבה יותר לבלדות ולרגש. זה המגרש הביתי שלו ובו הוא ינצח עם שירים בוגרים ומחוספסים יותר.
אל תפספס
ליאור נרקיס - "זה מתחיל"
מילים: יוסי גיספן, לחן: ליאור נרקיס
סוד הצלחת "ערב טוב" טמון בשפיץ. שינוי אחד קטן שעושה את ההבדל. הגיה נכונה של מילה, "ערב טוב ללללך", בתוספת צליל אחד חדשני ושיוף נוסף לקצב, הפכו את השיר ללהיט. האלמנטים האלו חסרים בשיר החדש של ליאור נרקיס, "זה מתחיל". אין בו שום דבר מחדש. לא צריך מהפכה, מספיק נגיעה אחת ממזרית. נרקיס מלחין טוב, גם הטקסט של יוסי גיספן יפה, העיבוד של תמיר צור מקצועי, אבל בשלושת המרכיבים האלה חסר זיק של חדשנות.
אל תפספס
שרית חדד - "מאחלת לך"
מילים ולחן: הנרי
בלי שאפשר היה להתכונן לכך, שרית חדד נקלעה לסיטואציה בעייתית בקריירה שלה. הסינגלים שהוציאה לאחרונה היו מגומגמים וחוסר ביטחון מורגש היטב בסביבתה. המצב הולך ומחמיר ככל שעובר הזמן וסינגלים נוספים מדשדשים. השבוע יצא הסינגל החדש שלה, "מאחלת לך", שבו היא הלכה הכי בטוח שאפשר. הנרי המצוין כתב והלחין לה שיר מסולסל היטב, עם קצב שלועס את הלב ושרית מבצעת אותו ברגש. זה עדיין לא אומר שהיא חזרה לעניינים. לראשונה בקריירה שלה, היא לא משדרת ניצחון בטוח.
אל תפספס
שלומי ואביהו שבת - "אמונה"
מילים ולחן: אביהו שבת וניצן קייקוב
דואט מתבקש שהתעכב. שלומי שבת והבן שלו, אביהו, מוציאים את "אמונה" עם ציפיות ענק שלא ברור על מה הן מבוססות. הרי בסופו של דבר המוצר שהשבתים הוציאו הוא הכי צפוי בעולם. אביהו עדיין לא זמר עם נשמה אמיתית אלא אחד שעושה כאילו, וגם השיר שלו כזה, כך שגם העזרה של אבא לא ממש עוזרת.
אל תפספס
זהבה בן - "שוכחת לזכור"
מילים ולחן: שי גבסו
מבחינה תיאורטית, חיבור בין זהבה בן לשי גבסו היה צריך להיות מעניין, אלא שבמבחן המציאות הוא די מאכזב. "שוכחת לזכור" הוא שיר משעמם שבו גבסו מפספס הזדמנות להוכיח שהוא יוצר משמעותי ולא סתם פלספן.
אל תפספס
מרגול - "למחוק את הזמן"
מילים: יוסי גיספן לחן: עדי לאון
פוזת האסליות של מרגול לא עומדת במבחן התוצאה. יש במרגול משהו אירוני. בזמן שהיא מדברת על אורגינליות, היא בעצמה לא משדרת מקוריות וחשיבה עצמאית. בכל אחד מהסינגלים והאלבומים שהוציאה בשנים האחרונות היא שינתה כיוון לפי בקשת הקהל. אין לה עמוד שדרה אמנותי. בלוף.