"אני לא באה לתמוך": ראיון עם מייסי גריי

אחת עשרה שנים אחרי שהוציאה את הלהיט הגדול שלה, "I Try", מייסי גריי יודעת דבר אחד בוודאות: "הפכתי לזמרת טובה יותר", היא אומרת בשיחה עם וואלה! תרבות לרגל שתי הופעות שהיא עתידה לקיים בישראל ב-11 ו-12 בפברואר במועדון רדינג 3 בתל אביב.

"תמיד מעניין לנו בישראל", אומרת מי שעבורה זה יהיה הביקור הרביעי בארץ. "אנחנו תמיד נהנים והמעריצים הם נהדרים, הם מתייחסים אלינו נהדר". גריי אמנם מודה שהיא ולהקתה לא ממש נוהגים לטייל במדינות אליהן הם מגיעים, אבל אתר אחד בארץ נחרת עדיין בלבה: "זה היה בפעם האחרונה שביקרנו. נסענו לים המלח ונגן הבס שלי, שלא יודע לשחות ומפחד מהמים, נכנס לשם וצף במשך שעות. היה לו כזה חיוך ענק על הפנים. זה די ריפא את הפחד שלו מהמים. אני לא אשכח את זה, זה היה די אדיר".

כאן מפתיעה גריי במה שהיא תופסת כחוויה רוחנית: "בפעם האחרונה ביקרנו בחלקים שונים של תל אביב והגענו לאיזה מתנ"ס שהיו בו ילדים ממשפחות מצוקה. בילינו איתם, ושרנו להם וזה היה כיף גדול".

הדיבור של גריי יחיד במינו ממש כמו ההופעה שלה. בכל פעם שהיא משיבה לשאלה היא שואפת אוויר וכמעט צועקת את המילה הראשונה. בהמשך היא מדברת מהר, המילים מחוברות אחת לשנייה ולא ברור מתי מתחיל משפט ומתי הוא נגמר.

את הצבעוניות הזו היא הביאה גם לגרסה האמריקאית של "רוקדים עם כוכבים", בה השתתפה לפני כשנתיים. "זה לא היה ממש הקטע שלי, הייתי קצת אומללה", מודה גריי. "אהבתי את לימודי הריקוד אבל לא ממש נהניתי מלהופיע בטלוויזיה ומהשיפוט ומכך שכולם ראו איזו רקדנית גרועה אני".

ואכן, יכולות הריקוד המוגבלות של גריי כנראה שלא היו בראשה בלבד והיא סולקה על יד הצופים ראשונה. "נהניתי מאוד ופגשתי הרבה אנשים, ובסופו של דבר זה היה די מגניב", היא מסכמת את החוויה. "בדיעבד אני לא מתחרטת שעשיתי את זה, אבל אם הייתי יודעת מראש שכך יהיה, לא הייתי עושה את זה".

"בטח, אבל לא כרקדנית. לעולם לא ארקוד יותר מול אף אחד אחר".

שני אלבומיה הראשונים של גריי הצליחו מאוד, אך השלישי כשל והיא עזבה את חברת התקליטים שלה. בראיונות קודמים, סיפרה על התנהלותה הבעייתית עם גברים ועם סמים ועל היהירות שלה כיוצרת – שתי תכונות שתרמו רבות לתקופות השפל בקריירה שלה. אבל. עתה, היא נשמעת למודת ניסיון, כיאה לאישה שלא פחדה להתנסות אבל גם לא נמנעה מלהיכוות.

"אני לא חושבת שהייתי משנה משהו. יש הרבה דברים שאני יודעת עליהם יותר, כמו התעשייה, ובטוח שהפכתי לזמרת טובה יותר, הרבה יותר טובה. היתה תקופה ארוכה שבה לא ממש ידעתי מה אני עושה, והשאלה היא מה טוב יותר. כי הרי הבורות היא תמיד אושר, ועכשיו שאני מודעת להכל וחכמה יותר, האם אני מאושרת יותר? לא בטוחה. אני רק יודעת שאני פרפורמרית טובה יותר ומבינה את העסק טוב יותר, וזה חשוב".

"כן, אני ממש אסירת תודה על 'I Try'. כשכתבתי אותו לא ציפית שאנשים יחגגו אותו 11 שנים אחר כך. הוא היה תוספת קטנה ומוצלחת לחיי שלא ציפיתי לה. הוא סיפק לי הרבה דברים. אני ממש שמחה ומודה שזכיתי להיות זו ששרה אותו".

"אני ממש אוהבת את הבלאק קיז ואת קניה ווסט. אבל אני עדיין מקשיבה לשירים ישנים, אני פריקית של בוב מארלי וסטיבי וונדר".

בנוסף ל-"I Try", גריי אמנם זכתה ליצור עוד כמה להיטים, כמו "Why Didn't You Call Me", "Still", "Sexual Revolution" ו-"Sweet Baby", אבל נראה שאלי הליריקה והמלודיה לא האירו לה פנים בשנים האחרונות. אלבומה האחרון, "The Sellout", שיצא ביוני האחרון, לא התקבל יפה אצל המבקרים,ולא הצליח במצעדי המכירות. אלא שהיא כדרכה, לא היתה משנה דבר.

"אני מאוד גאה בו", היא אומרת, "ואוהבת אותו ומקווה שיותר ויותר אנשים ישמעו אותו. הוא מעולה, ועבדתי עליו תקופה ארוכה. הייתי המפיקה בפועל שלו - אני עשיתי שם הכל - והיתה לי שליטה מוחלטת על האלבום, אז הוא מאוד אישי עבורי, מסיבות רבות. אני מאוד מתרגשת מלבוא ולהופיע איתו ולראות מה הקהל אוהב".

"כן כן ,ואני מאוד מתרגשת. פשוט קיבלתי לאחרונה הרבה מכתבים מה-BDS (ארגון פרו-פלסטיני הקורא להחרים את ישראל – ש.ג.) שקורא להחרים את ההופעות שלי. יש עליי הרבה ביקורת לגבי ההגעה לישראל, ואני קצת לחוצה לגבי ההתנהלות מול זה, אבל פרט לכך אני מאוד מתרגשת. הלהקה ואני מצפים לזה כבר זמן רב.

"אני ממש רוצה לבוא ואני באה בטוח, אבל אני רק רוצה להבהיר שאני לא באה כדי להראות תמיכה במה שקורה שם. אני באה כי אני חושבת שאני יכולה לגרום לשינוי בדרכים אחרות. אני לא מאמינה שלא לבוא או להחרים יעזור למישהו".