תחילתה של יזיזות מופלאה

בכל חג שמנסה למקסם רגשות כלפי תופעה, מישהו תמיד נשאר בצד, בוודאי במאה ה-21 הפתוחה והזורמת. כך, למשל, יום המשפחה הוא חגיגה לאותו תא משפחתי גרעיני, אבל במקומות מסוימים קשה להבין שגם משפחה עם שתי אימהות, שני ילדים מפונדקאות ועוד אחד עם החבר לשעבר מהתקופה המבולבלת, היא משפחה לכל דבר.

גם בחג האהבה, ולנטיינז בלעז, ישנם ציבורים שלמים שנעלמים בגלי הדבק, הקיטש והאימה שתוקפים את העולם החופשי, ונדמה שהרלוונטי מכולם הוא מוסד היזיזות. כן, בעידן ה"ערה?", היזיזות רלוונטית לאנשים מכל טווחי הגילאים, בוודאי על רקע קריסת האמון בנישואים ארוכי טווח, מונוגמיה וגם באהבה במובן הקלאסי שלה – זה שמבטיח שהיא תימשך לנצח. היזיז והיזיזה - תרגום מצוין לגסות של Fuck Buddy ולתחכום של Friends With Benefits - הם האיש או האישה שתמיד יהיו שם בשביל מה שכל אדם צריך באמת – מגע פיזי, אישור רגשי לחוסר ביטחון, תחושת נצרכות מידית ואם אתם יזיזים ממש טובים – גם קפה אחר כך.

עם הזמן והצורך בהעלאת סף הריגוש של הקהלים השונים, גם התרבות העולמית החלה להגיב לתת-ז'אנר שנפתח מול עיניה באמצעים הקבועים שלה: יצירות קולנועיות, סדרות טלוויזיה, תרבות דיגיטלית, שירים וגם ריאליטי. באמצעות הביטויים הללו, הפכה התרבות את היזיזות למוסד לגיטימי, מכובד ואפילו לעתים מועדף: כזה שאפשר בכיף לחגוג אותו בוונלטיינז. לכן, לקראת הט"ו באב של הגויים, וואלה! תרבות בוחרת להצדיע לאירועי התרבות שסימנו את היזיזות מבעוד מועד וגם לאלו שהפכו אותה לדרך חיים בימים האלו ובזמן הזה. מקווים שתיהנו, אבל בחייאת – אל תישארו לישון. שלא יעלו לכם רעיונות לראש.

בין אינספור הטאבואים ש"סיינפלד" הקפידה לשבור כמעט בכל פרק, נושא היזיזות היה אחד הבולטים שבהם. הרגע שבו ג'רי מודיע לג'ורג' שהוא מצא שיטה לשכב עם איליין מבלי לנהל מערכת יחסים איתה (והתגובה של ג'ורג' – צחוק מתגלגל), פתח את השמרנות האמריקאית הבסיסית לנושא שהיה עוד בחיתוליו. כמיטב המסורת, "סיינפלד" גם פרטה את הסיטואציה למאות תתי סעיפים (האם נשארים לישון ביחד אחרי האקט? מתי צריך להתקשר בפעם הראשונה אחרי האקט? אצל מי עושים את זה? רואים סרט לפני כן?) שאפשרו בכלל את השיח סביב היזיזות ומה מבדיל אותה מסתם סטוץ או כל מפגש מיני אחר. פריצת הדרך של סיינפלד אפשרה לטלוויזיה להקדים את הקולנוע בנושא, ולעסוק במין נטול המחויבות בשלל דרכים שעם הזמן גם הפכו גרפיות יותר ויותר.

כמו "סיינפלד", גם ציון הדרך המשמעותי הבא בנוגע ליזיזות הגיע מניו יורק ובאופן מפורש בהרבה: "סקס והעיר הגדולה" העלתה את נושא ה"סקס בלי תוספות" בפרק ה-"Fuck Buddy", בו מירנדה הבינה שההתנהלות של הבחור שהיא נמצאת איתו מטריפה אותה בחיי היום יום - אבל גם במיטה. במקביל, קארי ניסתה להבין האם מערכות יחסים צריכות להיות מסובכות כדי לעבוד, ובחנה את הנושא על ידי חציית הקווים - היא החליטה לצאת לדייט אמיתי עם היזיז הנאמן שלה, זה שהיה שם תמיד אחרי כל הפרידות, בלי שאלות, בלי לחצים, ובלי שהיא תדע מה שם המשפחה שלו.

הניסוי האנושי הזה נכשל כמובן, כשברקע מהדהדת אזהרתה של סמנת'ה, שדמותה היא למעשה דילוג מדהים בין מין מזדמן עם אנשים שנעלמים לאחר כשעה לבין מערכות יזיזות נאמנות וארוכות טווח. "למה להפוך אותו לאנושי?", שואלת סמנת'ה בפליאה, ובסוף גם מיס ברדשואו מבינה שאכן, לפעמים כשמשהו עובד עדיף לא לנסות לתקן אותו.

אלא שבעוד "סקס והעיר הגדולה" וכמובן "סיינפלד" עסקו בנושא מנקודת מבט מבוגרת יחסית, מוסד היזיזות הפך גם לסטייט אוף מיינד של הדור הצעיר, הפתוח מינית והנכה רגשית, דבר שהיה חייב לקבל ביטוי בטלוויזיה האמריקאית. למשל, כששכנה החדש של ברוק דיוויס, כוהנת הסקס של "מגרש ביתי" (בגילומה של סופיה בוש) מתגלה כחתיך מקסיקני, היא מחליטה לנצל את כישוריו וקרבתו הגיאוגרפית לקצת גוד טיים.

אלא שכמובן, כמו בכל סדרת נעורים אמריקאית, גם כאן נלמד הלקח, וברוק הקרירה שמגינה על ליבה מסכימה לבסוף לפתוח במערכת יחסים אמיתית עם בן המהגרים הלוהט. את הלקח שלה היא סופגת כשהוא מתגלה כאידיוט ונשלח לפנימייה צבאית, ואנו הצופים הצעירים לומדים שמה שמתחיל במיטה, לא ייגמר בחופה.

בחזרה לאנשים מבוגרים יותר, גם "מיסטר סאנשיין" הטרייה למדי (בכורה בשבוע שעבר) מתחילה בסיפור יזיזות של אדם החווה את משבר גיל הארבעים (מת'יו פרי), שכחלק מניסיון להרגיש טוב יותר עם עצמו מנסה למסד את הקשר ומגלה, אבוי, שהרכבת כבר יצאה לדרך. המסקנה: צריך להיות סיינפלד כדי לצאת שלם מקשר יזיזותי.

(עינב שיף ושני גורקביץ')

אמרו פעם שגבר לומד אט-אט לאהוב את האשה שהוא נמשך אליה ואשה לומדת עם הזמן להימשך לגבר שהיא אוהבת, אבל מבחינת הקולנוע האמריקאי, התהליך תמיד היה דומה: קודם באה האהבה, ואז בא הסקס.

בשנים האחרונות, אולי כדי ליישר קו עם תוכניות הריאליטי פורקות העול שהרגילו את הקהל להתמודדות קצת יותר אמינה עם החיים, החלה הוליווד להציג את האמת במערומיה. וכך, יותר ויותר סרטים בשנים האחרונות הציגו מערכות יחסים שנולדו מתוך תשוקה לסקס ותו לא.

בשלב הראשון, מוטיב זה רק בצבץ בסרטים, למשל "החברה של החבר הכי טוב שלי" ו"האמת המכוערת". אבל בסתיו האחרון הוא כבר ניצב במרכז המערכה הראשונה של "אהבה וסמים אחרים", ועכשיו מגיע הבום האמיתי – לא פחות משתי קומדיות רומנטיות אמריקאיות טריות מרימות את הכפפה ומקדישות את העלילה כולה לסוגיית היזיזות. בתחילת מרץ נוכל לראות את אשטון קוצ'ר שולח "ערה?" לנטלי פורטמן ב"קשר לא מחייב", בקיץ נחזה בג'סטין טימברלייק שולח הודעה כזו למילה קוניס ב"No Strings Attached", והיד על מקש ה-Send עוד נטויה. אכן, לאחר שמיליוני מסרונים שכאלה כבר נשלחו בחיים האמיתיים, הוליווד סוף כל סוף התעוררה.

(אבנר שביט)

היזיזות היא מושג מורכב ברוקנרול, שממילא נחשב למקום שבו או שאתה מחפש זוגיות יציבה ואהבת אמת, או שאתה מזיין וזורק ומקווה שלא תיתקלו שוב זה בזה. עם זאת, החדירה הגוברת של היזיזות לחייהם של אנשים שהמוזיקה המודרנית מבקשת לתאר מחייבת את את האחרונה להתייחס לנושא ויותר ויותר. השיר הבולט של התקופה על הרקע הזה הוא "Post Break-Up Sex" של The Vaccines, אחד ההרכבים המדוברים באנגליה והבטחה גדולה של 2011. השיר עוסק בנושא מנקודת מבט מעניינת – זוג שהחל במערכת יחסים "רגילה", נפרד ונשאר בקשר דרך המין.

התיאור הזה הולם, לא להאמין, את אחד השירים הישראלים הבודדים שעסקו בנושא – "מה שעובר עליי" של איפה הילד, עם המשפט האלמותי "אם תשימי לב, יחסי המין הופכים טובים כשאין קרבה". איפה הילד וסולנה חמי רודנר הגדירו במפורש שיר אחר שלהם כשיר יזיזות – את "בתוך התחתונים" מהאלבום "שדים", עם המשפט "אחותי, רק ממך אני יכול לבקש – תני לי לישון לך בתוך התחתונים". שיר ישראלי נוסף מאותה תקופה עם קונוטציות דומות הוא "רקוויאם לבלונדינית" שסוגר את "פצעים ונשיקות" של מוניקה סקס, העוסק ביום בחייה של בלונדינית טיפוסית, שמקפידה לעבור אצל בחור והופ – "זיון זריז, זרות נעימה".

במקביל, כמובן ששירים גם קיבלו פרשנות יזיזותית ככל שהזמנים התקדמו. כך היה עם "Freelove" הנפלא של דפש מוד, שבזכות המילים "No Hidden Catch, No Strings Attached" הפך להמנון בנושא, על אף הטון האפי שלו, שלא מאפיין את הקז'ואליות שיש ביחסים מהסוג הזה. בהיפ הופ, לעומת זאת, עידון וטאקט אף פעם לא היו הקטע, ושם אפשר לקבל את "Cuddy Buddy" של מייק ג'ונס (עם טוויסטה, טריי סונג'ז והאיש שכולן היו רוצות להיות היזיזות שלו, ליל וויין). שיר נוסף ומפורש אף יותר הוא "Fuck Buddy" הפחות מוכר של Roscoe, שהוא קצת כמו ערך וויקיפדיה למבוגרים לכל נושא היזיזות.

לסיום, כדאי לציין שני שירים מהשנים האחרונות ממש שמייצגים את היכולת המופלאה לתאר את נושא היזיזות ולהפוך אותן לטור דה פורס של איכות כתיבה גבוהה. הראשון הוא "Hurricane J" של ההולד סטדי, שהוא ממש סיפור קצר ונפלא; השני הוא אולי השיר הכי יפה ואכזרי בעולם על יזיזות והוא "Hit The Heartbrakes" של ה-Black Kids, שבו הסולן אואן הולמס סוגר את העניין בפשטות – "אוקיי, בסדר, תבלי כאן את הלילה, אבל בבקשה תיעלמי עד הזריחה".

(עינב שיף)

התפארות בחיי מין מאפשרת לשלב את שני הדאווינים הגדולים ביותר הטמונים במרחב הווירטואלי – היכולת לנפנף בשנינותך והיכולת להראות כמה סוער הוא עולמך. וכך, אף שאפשר היה לחשוב כי אנשים יעדיפו להסוות ולא להחצין את הקלות שבה הם מתמסרים גופנית ואת העובדה שאינם מצליחים לשמור על זוגיות נורמלית, הרי שהפייסבוק, הטוויטר וכיוצא בזה מלאים במשחקי מילים, רמיזות וכן וידויים כאילו אירוניים ומודעים לעצמם בכל הקשור ליזיזות. הכוונה, למשל, להצהרות כמו "לכל הגברים ששולחים לי 'ערה', מהיום המספר החדש שלי הוא..." או לשנינות ידעניות וכוחניות מז'אנר ה'קומי!'/'ישנה?'/'אני ער' זה ה'ערה' החדש".

יתרה מכך, אתר שלם, Texts From Last Night שמו, הוקם כדי שגולשים מרחבי העולם יחלקו עמנו מסרונים עתירי זימה ששלחו, והוא זכה כמובן להצלחה ואף הוליד ספר בהשראתו. יש להודות: כל מי שתרם להעלאת היזיזות לסדר היום הציבורי סיפק בכך את יצר הסקרנות של הגולשים האחרים. אך בכל זאת, קשה שלא לשאול: אם לכל הצייצנים והמסמסים אכן יש חיי מין בלי הפסקה, איך זה שיש להם זמן למחשב?

(אבנר שביט)

בסופו של דבר, אם ריאליטי אמור לשקף את המציאות, אזי קצת מובן מאליו שהיזיזות תהיה חלק ממנו. הציפייה האינסופית של הצופים בתוכנית כמו "האח הגדול" לסקס בין הדיירים הרי בנויה על העובדה שיש פורמט שיאפשר כזו מערכת יחסים – היזיזות.

זה פחות או יותר מה שחשבו עתי וליהיא מבית "האח הגדול" כשהחליטו לקפוץ האחד על השנייה ולעזאזל עם המצלמות, עם טבעות אירוסין, ועם מה שהשכנים לחדר יגידו. שנאמר, לכל אחד יש צרכים. אז יש כמובן ניואנסים לסיפור, וליהיא גרינר תגלה מהר מאוד שמחוץ למעבדת השינה/סקס שהיא כלאה עצמה בה, עמישראל פחות סובלני. ליהיא רצתה יותר, עתי התנחם בעיקר בגוף החם הכי זמין שהיה בסביבה – אבל היי, החיים הם לא פיקניק. אחרי שהושגה הסכמה דו צדדית למגעים שאין בהם כדי להוכיח בעלות על השטחים הכבושים – מדובר פה בתחילתה של יזיזות מופלאה ובסופה של הדחה - הרי שמדובר בזוג היזיזותי והנסיכותי (בפרופורציות, כן?) הכי מייצג שהיה לנו על המסך.

(לילך וולך)