חייל של אכזבה: אייל גולן מפשל באלבום החדש, "חלק מחיי"

תחושת שובע אופפת את אלבומו החדש של אייל גולן, "חלק מחיי", והתחושה הזו מגיעה בעיקר מהזמר עצמו. ההגשה של גולן באלבום מתבססת ברובה על הטכניקה שכוללת טונים גבוהים, סלסולים מדויקים ושימוש בכל הארטילריה שיש בקולו, אך מעבר לכך – כלום.

אמנם, הכלום הזה הוא לא מעט, כפי שמדגים השיר "נולדת בשבילי". דרכו, גולן אפילו מבסס את מעמדו כגדול הזמרים בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית בכל מה שקשור לנתונים מוזיקליים נטו. "נולדת בשבילי", שמזכיר בקטעים מסוימים את "לוחמת" שלו ושנכתב והולחן על ידי דורון אלימלך ואליאב מועלם, הוא אחת ההברקות הבודדות באלבום החדש והביצוע האדיר עושה את השיר הרבה יותר גדול ממה שהוא.

עם זאת, חבל שגולן לא הכניס בשאר האלבום רגש אמין ולא סתם טונים גבוהים שכשלעצמם מצליחים להרשים בכל פעם מחדש. קולו המשויף והנוצץ לא מסגיר ולא פוצע את הנשמה. למעשה, אלו אותם הטונים הגבוהים שכבר שמענו באלבומים קודמים ואין בכך שום דבר חדש.

גולן מגיע לאלבום הזה עם טקטיקה ברורה, לכאורה מתוך ביטחון עצמי בכך שהוא מכיר את הקהל, ונותן בראש עם אותם כלים שעבדו בעבר. אולי זאת הסיבה ש"חלק מחיי" הוא תצוגת תכלית ווקאלית, ובה בעת גם מופע של אנטי רגש. למעשה, אפשר היה לצפות שבאלבום החדש שלו, גולן יעלה כיתה בבית הספר של מורו הרוחני, ישי לוי. אחרי שבבית הספר היסודי, גולן למד את סוד ההגשה הנכונה ולמעשה מהבחינה הזאת אפילו עלה על רבו , הגיע הזמן שהוא ילמד ממנו לגעת בפצעים, לפתוח את הנשמה.

אלא שהפוזה הבטוחה של גולן לא מתבטאת בשירים עצמם. למעשה, זהו פחד שמלווה את האלבום לכל אורך 17 הרצועות שבו. זאת, בניגוד מוחלט לאווירת החופש והביטחון שאפפו את האלבום הקודם, "דרך לחיים". הפעם, חוזר גולן למקום המפוחד שבו שהה באלבומים שקדמו ל"דרך לחיים" ובמקום מנהיג מוביל קיבלנו זמר ענק, אך כזה שנגרר אחרי טרנדים. הבעייתי שבהם הוא לקיחת לחן בולגרי וכתיבת שיר לפיו, כפי שקורה ב"בואי נברח".

גולן, שתמיד מתעקש להצהיר שהוא עושה מה שבא לו, הולך כאן על בטוח והדבר תמוה. הרי אם הקהל כבר אוהב אותו, כפי שאפשר היה להבין מהתוכנית "אייל גולן קורא לך", אין שום סיבה שהוא לא יאהב אותו בשירים מחוספסים שלא שייכים לקונסנזוס הישראלי.

אבל גולן פחד כנראה ללכת למקום מאתגר והפחד הזה מתבטא באחד השירים היותר מביכים באלבום: "אלין" המוקדש לבתו. השיר מתאים לאמא נלהבת בחגיגת בת המצווה של בתה ולא לזמר ברמתו של גולן. אגב, לפחות גולן מקפיד על שוויון, ו"אלין" לא פחות גרוע מהשיר שהקדיש לבנו, ליאם, באלבום "בשבילך נוצרתי".

בשורה התחתונה, "חלק מחיי" הוא אלבום משעמם מאוד ואפילו מתיש. גולן לא זז מטר מהמקום הבטוח שלו ונשמע שבלוני, במקום שיבכה, יפתח פצעים וייגע בלב של הקהל. מה גם שכמות השירים באלבום לא מצליחה לכסות את החור שמותיר בו העדרו של שיר אחד משמעותי באמת. בפרפראזה לאחד מלהיטיו של גולן, אפשר להגיד ש"חלק מיי" מוכיח שעדיף להקליט שיר אחד של מיליון דולר מאשר מיליון שירים של דולר.