אמא הרדמה: האנשים שלא תרצו בסדר שלכם - חלק ב'

יש דבר אחד מופרך יותר מהאפשרות שפגי בנדי תכין ארוחת סדר וזה שארוחה שכזו תהיה באיזושהי מידה אכילה. האמא הטלוויזיונית שהביאה את העצלות לדרגה של אמנות היא ללא ספק אחת הסיבות המרכזיות לכך ש"נשואים פלוס" היתה אחת הסאטירות הגאוניות ביותר שנעשו על התא המשפחתי האמריקאי ואפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו היתה מחליטה – באחת מהקפריזות הידועות שלה – להתגייר. או-אז, בעלה א?ל ושני ילדיהם, קלי ובאד, היו נאלצים לאכול את הכובע על כל הפעמים שהתחננו בפניה שתשים מזון על שולחנם. ואתם יודעים מה – יש סיכוי טוב שהכובע הזה היה יוצא טעים יותר.

ברור כי הניה, האישה שהיתה שותפה לארגון מסיבת יום ההולדת (נו, בסדר, "מומולדת") הכושלת בהיסטוריה של התרבות הישראלית, היא לא אדם שהיינו רוצים לערב בסידורי החג שלנו. בכלל, הנטייה שלה להתקפי היסטריה, הפרנויה שלה מכינים וכל המטען ההיסטורי שהיא מביאה עמה עלולים להפוך כל חגיגה ל'הקיץ של אביה" במובן המילולי ביותר של המילה. לדור השלישי כבר מגיע יותר מזה.

אמנם הקולנוע האמריקאי הצמיח לאורך השנים כמות מפלצתית של דמויות שהתחרו באם המרשעת מ"סינדרלה", ובכל זאת מרי, האמא מ"פרשס", הצליחה להתברג מיידית בצמרת הפנתיאון של הנשים שלא היינו רוצים שיבשלו לנו את ארוחת הסדר. אחרי הכל, זה לא ערב פשוט גם ככה, ונוכחותה של כושית שמנה שתצווח עלינו, תטיח בנו נעליים ותדרדר אותנו לגנוב קנטקי פרייד צ'יקן במקום לאכול כמו שצריך ודאי לא תשפר את המצב. עם אמהות כאלה, באמת עדיף כבר משפחה אומנת.

מוזיקאים, בוודאי פורים כמו אמני היפ הופ, נוטים להקדיש את זמנם לדברים שבאמת מניעים אותם – סקס, סמים, אגו, פוליטיקה ובעיות חברתיות. לעתים הם מקדישים פראזה, ואפילו שיר, לחבר שהלך בטרם עת ואולי, מדי פעם, גם לבני משפחה. אמינם, לעומת זאת, הפך את דבי, אמא שלו, לגרסה המוזיקלית של ליביה, אמו של טוני סופרנו – הסיבה המרכזית לכל דבר רע שקרה בחייו ולגיהינום מהלך על שתיים.

מרשל הקטן רוקן מאות מחסניות על אמו – מלהיטים כמו "My Mom" ו-" Cleanin’ Out My Closet " ועד תפקידה של קים בייסינגר בסרט "8 מייל" – ובהם דבי מצטיירת כאמא שבמקום חרוסת, תביא לסדר מגוון כדורים ואבקות. מאידך, חשוב לזכור שגם מאם ילדיו, קים, לא חסך אמינם את שבט מילותיו (היא אף ניסתה להתאבד בשל כך), כך שנראה שלצד הכריזמה, הראפר המהולל ירש ממשפחתו בעיקר את תכונת ה"אני אעשה לכולכם את המוות". או, במילים אחרות, לכו תדעו מה עדיף – שאמא של אמינם תבשל את ארוחת החג או שהבן שלה יגיע אליה.

ג. יפית, שעושה את ההון שלה מהדימוי המשפחתי-נגיש שלה שגורם לנו לקנות תה משלשל, הלכה בשנים האחרונות צעד אחד קדימה: היא הכניסה את מיה ישעיהו כלתה אל העסק המשפחתי ומכריחה אותה לחייך חיוך גדול ומאולץ כשהיא מצביעה על קציצות עוף אפורות כלשהן. לא שהיא עשתה לנו באופן אישי משהו רע, אבל עצם המחשבה עליה צווחת "חמודייייי" במהלך הסדר בקול שמזכיר ציפורניים שורטות לוח, עושה לנו חשק לקשור את החצוצרות בגומייה משרדית רק כדי שלא נהפוך לאמא שכזו.