מה שהילדים אוהבים 111

אם יש משהו ששווה לחכות לו זה האלבום החדש של טיילר, דה קריאייטור. הוא יגיע רק בשבוע הבא ונכון לכתיבת שורות אלו עדיין לא דלף. מה שכן, לפחות קיבלנו ממנו עוד סינגל, "Tron Cat", שמוכיח שכל ההשערות נכונות וכנראה ש-"Goblin" יהיה אלבום ההיפ הופ של השנה.

אז מה טיילר מספר לנו בקטע החדש הזה? דברים רגילים: הוא מזיין דולפינים, אונס אישה בהריון ומספר לכולם שהיתה לו שלישייה, רוצה להיות הסיבה שגורמת לכל הלסביות לשנוא זין, מחליף ילדים חיים באבק מלאכי, מסניף את האפר של היטלר, וחולה יותר מילד ניגרי משתעל. בקיצור, עוד יום במשרד.

ההיפ הופ של גוצ'י הוצ'י מגיע עם השפעות רייפגייז רציניות (כן, יש כבר דבר כזה. היא אפילו התארחה באלבום של אחד מהרכבי הרייפגייז המוכרים ביותר, ריטואלז), כשהוצ'י מנסה לתייג את עצמה בתור המלכה של החשיכה. זה עובד לה עד כדי כך שהיא אפילו מצליחה להישמע אפלה יותר מטיילר וקולקטיב אוד פיוצ'ר שלו, ונותנת תשובה נשית להטפה האלימה של להקות כמו סיילם.

פאמילי לא מאוד מוכרים, אבל אם כבר דיברנו על רייפגייז, אז הם הדבר הכי טוב שיש בז'אנר. למיקס נכנס קטע יחסית מלטף ורגוע, כי בניגוד להרכבים אחרים בז'אנר, לפאמילי יש מנעד די מרשים של סגנונות.

את האי-פי האחרון (והשני) שיצא להם לא הצלחתי להוריד בעותק דיגיטלי - לא באופן חוקי ולא בצורה פיראטית. נאלצתי להזמין אותו הביתה וחיכיתי כמה שבועות לשמוע את החומרים שיש עליו כאילו שהשנה היא 1996. כשהגיע הדיסק, ראיתי שכתוב עליו "עותק 10 מתוך 50". התלהבתי מהאקסלוסיביות, אבל אז פאמילי העלו את האי-פי גם לבנדקמפ שלהם, כנראה בשביל לגרום ל-50 האנשים שיזמינו אותו להרגיש קצת פחות מיוחדים.

חגיגות הביסטי בויז לא נגמרות. השבוע נחתו ברשת עוד שני שירים, שהגיעו בגרסה היפנית של האלבום. אני מציע לכם ליהנות מהקטעים ולהתעלם מהיחס המיוחד שהיפנים תמיד מקבלים. כאילו, ברצינות - מתי תהיה גרסה ישראלית עם גרסאות בונוס לאלבום כלשהו? נסתפק גם בגרסה פלסטינית מיוחדת.

את פרום - ההרכב של רוני בראון, בחורה קליפורנית שנולדה בישראל - שמענו לראשונה במיקס ה-20 של מדור הזה. מאז עברו כמעט שנתיים, ועוד מעט יגיע אי-פי חדש של הלהקה, שמתוכו אפשר כבר לשמוע את הסינגל הנ"ל, שמפוצץ באלקטרוניקה סופר עכשווית ואווירת שטות שמחה שמהולה במילות אהבה חמודות.

האלבום של דה בל, "Great Heat", הגיע לפני יותר מחודשיים, אבל רק עם שחרור הקליפ של "Today" התברר כמה הסינתי-פופ האייטיזי שלהם הוא הדבר הכי אותנטי שיצא מזה אלוהים-יודע-כמה-זמן. אפשר לגמרי להאמין שזה שזה שיר של O.M.D.

באצ'לורט, שזה בעצם מישהי ניו-זילנדית בשם אנבל אלפרס, הוציאה אלבום מוצלח בשם "My Electric Family" ב-2009 ומאז נעלמה. מסתבר שבזמן הזה היא עברה לניו-יורק והחלה להסתובב עם כל מיני אנשים מאנימל קולקטיב וביץ' האוס, ואלו חיברו אותה אל אנשי המיקסינג הנכונים, שלקחו את הסאונד המרחף שלה למקום מהודק יותר. יש סיכוי שכאשר יגיע האלבום המלא, היא תהפוך לשם מוכר על אמת.

וואשד אאוט הוא אחד מאלו שהתחילו את הצ'ילווייב, אבל עכשיו, כשהלייבל סאב-פופ מאחוריו, הרבה אנשים - וביניהם קרלס מהיפסטר ראנאוף - חושבים שכבר אין יותר מדי צ'יל בווייב שלו. ניתן לכם להחליט לבד איך נשמע הסינגל החדש שלו.

סטארז זו להקה שוויתרתי עליה כבר מזמן, בעיקר כי הם שיעממו אותי והאינדי-פופ שלהם היה נשמע כמו מיליון דברים אחרים. אל הקליפ החדש שלהם הגעתי כי שמעתי שיש בו עירום מלא, שזה מסוג הדברים שמדברים אליי. רק שאז גיליתי שגם הסינגל שמלווה את הקליפ הוא אחד משירי השבירה הנשית היפים של התקופה.

מישהו בכלל זוכר שפעם ג'ורג' פרינגל עשתה היפ הופ? בדרך כלל, אני מעדיף שאנשים יישארו בגישת היו-יו-יו, אבל אי אפשר להתלונן על שירי הלואו-פיי העדינים שפרינגל מוציאה לאחרונה בקצב מרשים. מסתבר שאפשר לצאת בכבוד מעולם הראפ. לפחות אם אתה אישה לבנה.

הרמן דיון זה צמד פולק צרפתי שמוכר בעיקר לאנשים שאוהבים את ג'פרי לואיס וקימייה דוסון. בגלל זה היה ממש מפתיע לגלות שהקליפ לסינגל החדש שלהם הופק על ידי Funny or Die וכולל את ג'ון האם לצדו של יצור חמוד בצורה מטרידה.

כבר המון זמן שאני מת שאלינור פרידברגר מהפיירי פרנסס תנטוש את האח הדוש באג שלה ותצא לקריירת סולו. אז הנה, זה קורה, והשיר הראשון שלה לבד מבטיח המון.

כבר איזה חודש שהקליפ של "Modern Art" מסתובב לו, אבל רק עכשיו השיר הגיע באיכות נורמלית להורדה. בגדול, מדובר בקטע מוצלח, שהגימיק שמגיע איתו הוא שהוא הופק על ידי מארק רונסון (כמו כל האלבום החדש של בלק ליפס, שיגיע ביוני). אבל כל העניין של בלק ליפס ומארק רונסון לא מצלצל כל כך טוב. כבר בקטע הזה ההפקה נקייה יותר מזו שאליה שאנחנו רגילים, והדבר מעורר את התחושה שבאלבום המלא זה יהיה בולט יותר. אפשר רק לקוות זה לא נכון.