ארוך ומשגע: "מהיר ועצבני 5" - שווה צפייה למרות העלילה המופרכת

נאמר זאת כבר על ההתחלה: "מהיר ועצבני 5" הוא סרט שעושה את העבודה. יש בו מספיק אקשן טוב, מכוניות יפות ובחורות שוות בשביל לתת לגבר ממוצע שעתיים מספקות בקולנוע. זה לא דבר מובן מאליו בשביל סדרת סרטים להרגיש רעננה ונמרצת ביציאה החמישית שלה, ומהבחינה הזאת קשה לבוא ל"מהיר ועצבני 5" בטענות. אבל בין הממתקים לעיניים שהסרט מספק בנדיבות, הוא עושה גם כל מיני ניסיונות לא ברורים לטוות עלילה מתקבלת על הדעת. רוב הזמן, הניסיונות האלה מעוררים רחמים כנים על מפיקי הסרט, שבטוח שילמו לתסריטאי כריס מורגן כסף טוב.

חוסר היכולת של "מהיר ועצבני 5" להציע לצופים סיפור מתקבל על הדעת הוא קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שהסרט מעתיק בצורה די בוטה את העלילה מסרטי "אושן 11" של סטיבן סודרברג, בציפוי מכוניות. השותפים לפשע טורטו (ווין דיזל) ואו'קונור (פול ווקר) נכנסים הפעם ראש בראש עם רייס, ארכי-פושע דרום-אמריקאי קלישאי להחריד, ששולט ביד רמה על כל ברזיל. המטרה היא לגנוב את כספו של רייס מכספת שנמצאת במטה המשטרה הצבאית של ברזיל (מחווה ל"מתחת לאף"?), ולצורך כך מגבשים השניים צוות מקצוענים, שמורכב ממיטב השותפים שלהם בסרטים הקודמים בסדרה. בין אלה מתבלטת כמובן גל גדות שלנו, שממשיכה מ"מהיר ועצבני 4", עם הכישרון המיוחד שלה להיראות מדהים בביקיני. קשה לומר אם התפקיד המכובד של גדות בסרט מקדם אותה לקראת זכייה באוסקר, אבל מה שבטוח, קשה להסיר ממנה את העיניים.

העלילה של "מהיר ועצבני 5" היא כאמור רופסת, חסרת עמוד שדרה ומתארכת הרבה יותר מדי. סרט אקשן שנמשך שעתיים לא יכול להיות מהיר ולא יכול להיות עצבני. מה שמחזיק את העסק בחיים הוא צוות השחקנים הסימפטי, שלמדנו לחבב כבר בסרטים הקודמים, עם תוספת מרנינה של דוויין ג'ונסון, כלומר "דה רוק", בתפקיד הסוכן הממשלתי הקשוח שאמור ללכוד את החבורה העליזה.

ג'ונסון הוא נוכחות שתמיד נחמד לראות על המסך, והחיבור השרירני שלו עם ווין דיזל עובד יפה. חבל שהתסריט לא באמת מספק לחבר'ה דרמה טובה, שתוכל להחזיק אותנו במתח ולהעמיד אותם בסכנה אמיתית. אפילו מהקלישאות, שהתסריט מלא בהן, אפשר היה לרקוח משהו יותר הגיוני. שיא הגיחוך מגיע כשהגיבורים נאלצים לזנוח תוכנית פעולה שעליה שקדו לאורך חצי סרט לטובת אלתור חסר היגיון, שאמנם מניב סצנת אקשן מעולה אבל דופק לגמרי את הלוגיקה הפנימית של הסיפור.

אבל לא נורא, אנחנו פה בעיקר בשביל האקשן. והבמאי ג'סטין לין יודע לעשות סצנות אקשן. אולי לא משהו שייכנס להיסטוריה, אבל כן סצנות מלאות אנרגיה וברק, שמעלות חיוך של אושר על הפנים. הסרט נפתח בסצנה מעולה של גניבת מכוניות מרכבת נוסעת. הוא נסגר בעוד סצנה מעולה של הברחת כספת ברחובות ברזיל. בין לבין, יש ללין עוד כמה וכמה יציאות חביבות מאוד של מרוצי מכוניות ומרדפים למיניהן. בקיצור, ממש אין טענות לחלק הזה.

אפילו בבימוי קטעי "העלילה" לין לא מפשל יותר מדי. בסך הכל, הוא עושה עבודה מכובדת, שמוציאה מהתסריט הבעייתי את מה שאפשר. פשוט חבל שהמפיקים לא חשבו לנכון להשקיע בסיפור את אותם המאמצים שהושקעו בסצנות האקשן. ולמרות זאת, "מהיר ועצבני 5" הוא סרט חביב, מהנה לצפייה בשביל מי שיודע להעריך את הז'אנר, ובסך הכל שווה את מחיר הכרטיס.