אבי נשר: "מקווה שההמשך של 'סוף העולם שמאלה' יגיע בשנה הבאה"

"האמת היא שהשיחה הזאת היתה צריכה להתקיים בעוד שלושה חודשים", אומר הבמאי אבי נשר בראיון מיוחד לוואלה! תרבות, שבו הוא מגיב לראשונה על הפרסומים כי הוא מתכנן סרט המשך ל"סוף העולם שמאלה", שהגיע לאקרנים ב-2004 והיה לאחד משוברי הקופות הגדולים בתולדות הקולנוע המקומי.

"הפרויקט עוד בחיתוליו, אבל זה בהחלט משהו שמעניין אותי לעשות. יש כמה דברים שאני עובד עליהם כרגע, וזה אחד הבולטים שבהם", הוא מוסיף. "יש ב'סוף העולם שמאלה' דמויות שמסקרן לדעת מה קרה איתם, ויש גם דמויות מעניינות חדשות שמעניין לחקור אותם".

"הוא יתרחש לקראת השבר הגדול של 1973. השנה הזאת היא נקודת ציון חשובה בהיסטוריה שלנו, וזה מרתק אותי".

"כאמור, הכל בשלבי עבודה ראשוניים, אבל האלמנט העלילתי שמושך אותי יותר מכל זה לבדוק את המקום של הקולנוע בפריפריה. למפיקים משה וליאון אדרי יש סיפור מקסים על שני בתי קולנוע מתחרים שהיו בדימונה באותה תקופה ועל החשיבות שהיתה להם בחיים שלהם ובחיים של העיר בכלל, ולי יש סיפורים דומים מרמת גן. בשבילנו הקולנוע היה הרבה יותר ממקום שהקרינו בו סרטים, וזה מה שחשוב לי לדבר עליו".

"הייתי שמח לעשות סרט כבר בשנה הבאה, זה יכול להיות הסרט הזה ואולי זה יהיה משהו אחר, כי אף פעם אי אפשר לדעת. בזמנו שקדתי על 'הר אדוני' ורק שרבטתי פה ושם את 'פעם הייתי', ובסוף מה שיצא זה שדווקא 'פעם הייתי' היה הסרט שהגיע לקולנוע".

"מה שחשוב לי שזה לא יהיה המשך לשם ההמשך אלא סרט בפני עצמו. אני רואה כמודל את 'הסנדק 2', שהוא לא רק אחד מסרטי ההמשך הטובים בכל הזמנים אלא בכלל אחד הסרטים הטובים בכל הזמנים, ויש לו חיים עצמאיים משל עצמו".

השיחה עם נשר מתקיימת בשעה שהוא בדרכו לפסטיבל דרום בשדרות, שם הוא משתתף בפאנל על קולנוע ישראלי עצמאי, המלווה מסגרת של הקרנות בכורה מיוחדות. לנשר יש חיבור אישי לנושא, שכן "חתולים על סירות פדלים", אחד הסרטים שהוצגו במסגרת הזו, נעשה בידי שלושה מתלמידיו בסם שפיגל - נדב הולנדר, יובל מנדלסון ויהונתן בר-אילן - והוא מי שעודד אותם לצאת למסע הקולנועי הזה.

"אני ממש במצב רוח שמח עכשיו", מצהיר נשר, "שמעתי תגובות מצוינות לאחר הקרנת הבכורה של הסרט אמש, וזה משמח אותי בצורה שקשה להסביר בכלל. כיף להם שהם עדיין בסרט הראשון שלהם, כי כשאתה עושה סרט ראשון, זה הסרט היחיד שאתה רוצה לעשות וכל המשאבים שלך מופנים אליו. כשאתה מתבגר, אתה כבר עובד על כמה דברים בו בזמן וקשה יותר להתרכז".

"כן, וזה עוד דבר משמח, כי סוף כל סוף נבנית כאן תרבות קולנוע מסודרת. פעם לא היה כאן ממסד, אז גם לא היה קולנוע אנטי-ממסדי, אבל עכשיו יש את שניהם. מצד אחד יש את יוסף סידר, ומצד אחר יש את 'חתולים על סירות פדלים', והם מנהלים ביניהם דיאלוג מרתק ומפרה, כדוגמת הוליווד וסאנדנס. בכלל, זו תקופה נהדרת לקולנוע הישראלי".