יום העצמאות של ארצות הברית: מה דודו אהרון היה לוקח מהאמריקאים?

מה מייצג את התרבות האמריקאית בעיניך?

"אנשים מאוד תרבותיים, נעימים, מנומסים וסבלניים"

מה אנחנו צריכים לאמץ מהתרבות האמריקאית?

"בעיקר את הסבלנות - זה מצרך נדיר שקיים שם וקצת חסר לנו פה. סבלנות ותרבות הנימוס"

מה האמריקאים צריכים לאמץ מהתרבות הישראלית?

"את הקלילות והשמחה. האמריקאים מאוד מאופקים ואובר מסודרים - פה אתה יכול ללכת לדפוק בדלת של חבר, שם אתה צריך לקבוע ימים מראש, אי אפשר לדפוק ככה בדלת"

מה אנחנו צריכים להפסיק לאמץ מהתרבות האמריקאית?

"כלום. צריך לאמץ הכל מאמריקה הגדולה"

*דודו אהרון הוא זמר, חזר באחרונה מלוס אנג'לס שם הצטלם לסדרה "חי בלה לה לנד". ב-14 ביולי יופיע בהיכל נוקיה בתל אביב

מה מייצג את התרבות האמריקאית בעיניך?

"תובנה מובהקת של ערכי תרבות וחברה אמריקאיים בסיסיים באים לכדי ביטוי במיתולוגיה אמריקאית וטבועים במדיום התרבותי הנרטיבי הפופוליסטי ביותר, שהופך מיתולוגיה "של פעם" לנהירה וזמינה גם היום. המערבון וסרטי הגנגסטרים הם ז'אנרים אמריקאים ייחודים (למרות שזכו לפרשנות מצולמת בארצות אחרות) המתחדשים תדירות והתנהלות גיבוריהם מכתיבה את הזהות האמריקאית ומשמשת כסמן אפקטיבי באשר למהות "האמריקאיות" בכור ההיתוך המתחדש מדי דור במדינת (מעצמת) המהגרים האולטימטיבית".

מה אנחנו צריכים לאמץ מהתרבות האמריקאית?

"זיהוי ואימוץ ערכים ישראלים מיתולוגיים (אלה הקרויים "ערכי ארץ ישראל הישנה והטובה") כקריטריון חוצה זמן, עדה, זיקה פוליטית ומעמד חברתי. כדי לעשות זאת עלינו לשמר את הקולנוע שלנו (קרי: המיתולוגיה שלנו) באותה דבקות אותה משמרים ומשחזרים ואוצרים האמריקאים את הקולנוע שלהם. חלק עצום מפעילותה של האקדמיה האמריקאית לקולנוע (זאת שמעניקה אוסקרים מדי שנה) מוקדש לטיפוח "עבר" הקולנוע האמריקאי, מתוך ההבחנה הנכונה הקובעת שאומה שלא שומרת על העבר שלה, תאבד עד מהרה גם את ההווה שלה".

מה האמריקאים צריכים לאמץ מהתרבות הישראלית?

"ייאמר לזכותו הגדולה של הקולנוע הישראלי (בעשור האחרון, לפחות) שחירותו של היוצר ועצמאותו האמנותית הוא ערך אבסולוטי מקומי שאין איש חולק עליו. בניגוד לקולנוע האמריקאי המושפע על פי רוב משיקולים כלכליים כוחניים ומוכתב, כמעט תמיד, על ידי מפיקים, רואי חשבון, עורכי דין ומנהלים, הקולנוע הישראלי משקף חזון יוצריו, כאשר מפיקיו ומנהליו חורטים על דגלם תמיכה בלתי מסויגת באותו חזון. איש מחבריי האמריקאים לא מבינים את המחויבות הגמורה שלי ליצירה קולנועית בישראל – עד שהסברתי להם שכאן החופש האומנותי הוא בלתי מוגבל ואין כאן "תכתיבים מלמעלה". עבור מרבית יוצרי קולנוע אמריקאי, זהו מצב שאפשר רק לחלום עליו".

מה עלינו להפסיק לאמץ מהתרבות האמריקאית?

"הייתי שמח לסלק מכאן את התפישה האמריקאית הנפסדת – ההופכת יותר ויותר מושרשת בהוויה הישראלית – הגורסת שמי שמת עם הכי הרבה הצעצועים מוכרז כמנצח. אני מבין שהקיבוץ לא יכול להתקיים בפורמט המקורי שלו, ושערכי צנע וצניעות של ימי הקמת המדינה הופכים בלתי רלבנטיים בעידן של פריחה כלכלית, אבל בכל זאת, הסגידה למותגים, למותרות, לראוותנות, לעגלי זהב של כאן ועכשיו, לפן החומרני של החלום הישראלי (השאוב באורח מאוד מביך מהפן המאוד חומרני של החלום האמריקאי), סותרת לחלוטין את מה שעמוק בפנים אנחנו אוהבים בעצמנו, בייחודיות שלנו, בישראליות שלנו".

*אבי נשר הוא במאי קולנוע ישראלי ("הלהקה", "דיזנגוף 99", "סוף העולם שמאלה", "פעם הייתי"), אשר למד ועבד בארה"ב.

מה מייצג את התרבות האמריקאית בעיניך?

"המגוון: בזכות החופש, המרחב וגודל הקהל, יש אפשרות לשוליים לפעול ולשרוד. זה יוצר מגוון עצום ומרתק, מהאוונגארדי, החדשני ופורץ הדרך, עד לשמרני, הדוחה, המלוקק".

מה אנחנו צריכים לאמץ מהתרבות האמריקאית?

"פתיחות למגוון שהזכרתי בתשובה הקודמת. דיינרים עם בייקון והום פרייז לארוחת בוקר. הרבה יותר פילנתרופיה פרטית לעידוד וטיפוח תרבות ואמנות".

מה האמריקאים צריכים לאמץ מהתרבות הישראלית?

"את האוכל. את אמנות הצמצום. וגם את העקרון של תמיכת המדינה בתרבות, כלומר, לא רק שיקולים מסחריים מניעים את יצירת וצריכת התרבות. כמובן, גם אצלנו זה לא הרבה יותר מעיקרון, התקציבים הולכים ונעלמים, באירופה המצב יותר טוב, וכו'. אבל באמריקה זה לא קיים בכלל. התרבות הוא אולי שליש תיק ממשלתי מגוחך אצלנו, אבל שם אין בכלל משרד ממשלתי שנוגע לענייני תרבות".

מה עלינו להפסיק לאמץ מהתרבות האמריקאית?

לא צריך להפסיק. צריך רק להפחית ב-90%. וכל מה שקשור באלביס (להפסיק, לגמרי)".

*אסף גברון הוא סופר, שיצירותיו תורגמו לאנגלית והופצו בארה"ב. כמו כן, גברון תרגם ספרים אמריקאיים לעברית, בהם ספריו של דון דלילו וג'ונתן ספרן פויר

מה מייצג את התרבות האמריקאית בעיניך?

"הפלורליזם. באמריקה כל בני הבית זרים וכל זר הוא בן בית. אתה יושב בבית קפה ומדבר עם המלצר שיש לו דרכון אמריקאי וחי שם עשרות שנים, אבל האנגלית שלך טובה משלו".

"גם המסחריות היא אלמנט בולט באמריקה, היא ארץ דתית והאלוהים שלה הוא הדולר. כמו שכתב ברכט ביצירתו 'מהגוני': 'הפשע החמור ביותר זה לא להיות מסוגל לשלם'. באמריקה אם יש לך כסף אתה יכול לקנות הכל - בני אדם, בריכות שחיה ואהבה, אבל אם אין לך כסף אתה לא שווה את החור שבגרוש ותצטרך לחיות עם החור של הבייגלה".

מה אנחנו צריכים לאמץ מהתרבות האמריקאית?

"אפשר רק לקנא בהישגי הספרות האדירים, המפתיעים ורבי הפנים שיש באמריקה. גם השחקנים האמריקאים נפלאים אבל זו חוכמה קטנה למצוא שופרא דה שופרא מתוך 300 מיליון אמריקאים".

מה האמריקאים צריכים לאמץ מהתרבות הישראלית?

"מנקודת הראייה של התיאטרון האמריקאי, הזרם המרכזי הולך בשבילים הידועים והמשומשים. אתה יכול להיכנס בשנת 2011 להצגה בברודווי ולהיווכח שאם היית נכנס אליה כ-30 שנה קודם – היית רואה את אותה ההצגה. הדרך שלהם כביכול בטוחה אבל שחוקה. ובישראל יש תעוזה גדולה לפרוק כבלים וללכת בשבילים שרגל אדם לא דרכה בהם כלל. אם זה קיים בארצות הברית, זה בדרך כלל בשולי השוליים ותלוי בגחמות בעלי הממון, שברוב חסדם ושרירות חשקם תורמים ומממנים תופעות כאלו, או שלא".

מה עלינו להפסיק לאמץ מהתרבות האמריקאית?

אולי צריך לשאול, מה עדיין לא אימצנו?"


*עמרי ניצן הוא המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי, והבמאי הראשי של התיאטרון.