אומרים שאם זה הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז, אפשר להניח בביטחון שמדובר בברווז. אבל מה אמורים לחשוב כשזה נוער כמו חמור, מחליף צבעים כמו זיקית ומזגזג כסרטן? כנראה שאמורים לחשוב שמדובר ביצור הכלאיים "TLV - עושים את תל אביב".
העונה השנייה של "TLV - עושים את תל אביב", ממשיכה מאותה נקודה שהעונה הראשונה הפסיקה כחיקוי ישראלי שנשען על "The Hills" האמריקאית, שם מנסים פרחות ואהבלים להצליח בלוס אנג'לס. בעונה זו אנחנו מתבקשים להאמין שמור סילבר ההרצליאנית הצפונבונית, הילה קרוגמן החיפאית המפונקת, מריל בוזגלו "אני מרוקאית מימי ימימה" מהקריות ועומר בר הביץ'-בוי המושבניק מגיעים לתל אביב כדי "לעשות את זה בגדול".
לעשות את זה בגדול, במקרה ותהיתם, אומר להתחכך בעולם הזוהר המדומיין למחצה של הסלבריטאים והתקשורת ולמי אכפת שאין להם שמץ של כישורים שיספקו את הסחורה? נו, למה שאלות קשות על ההתחלה.
נקודת הפתיחה הפרובינציאלית אמורה להיות מצחיקה, אבל היא לא. כשכוכבי הזמר הערסו-אהבלים של "חי בלה לה לנד" מתרסקים לתוך לוס אנג'לס, זה מבדר כי האגו המוגזם שלהם נבנה על עיקרון "דג גדול בביצה קטנה". ב"TLV - עושים את תל אביב" זה לא באמת אפקטיבי כי הטון הידעני ומלא בעצמו של אנשי הברנז'ה ועולם הבידור מרגש בעיקר את עצמם; וכי המאמץ לייצר דיסוננס בין אנשי התעשייה הקרייריסטים וחסרי הרחמים-לכאורה ובין הפריפריאליות הלא באמת כל כך פריפריאלית מביאים לתיסרוט מוגזם ומופרך של הסיטואציה.
רוצים באמת "TLV - עושים את תל אביב"? קחו את סיפורה של נינט טייב השמנמנה וחסרת הביטחון מקרית גת שגולפה לכדי ברבור תל אביבי מרדני על ידי חיספוס התעשייה וכל מי שגזר עליה קופונים. זה לא רק לעשות את TLV, זה להמציא אותה מחדש ולהראות לכולם מאיפה משתינים בקרית גת. מור סילבר שמגיעה מעשרים דקות מתל אביב ולבושה כמו פריס הילטון צעירה פוגשת את עורך התוכן החביב והכאילו קשוח של "היפה והחנון" זה לא באמת התנגשות של יקומים, ולא תעזור כל העריכה המגמתית בעולם.
למעשה, לא ברור מה בדיוק רוצים מאיתנו "TLV - עושים את תל אביב". זו אינה באמת תוכנית תיעודית וזה ברור לכל מי שראה עשר דקות של חומר דוקומנטרי בחייו. זה אינו טראש כהלכתו, כי חסרה נקודת המבט החיצונית והמלגלגת שמתווכת לצופה את הגיחוך המובנה שבסיטואציה, זו אינה דרמה כי אין בה רגע מרגש או אותנטי אחד וזו בטח שלא קומדיה.
חוץ מאלו, חסרים לתוכנית הממילא-מתוסרטת חושים זריזים של ניצול הזדמנויות כאשר מגיעה מור סילבר (שוב, כיוון שהיא בעיקר בעלת הפוטנציאל העיקרי לבידור) למשרדי "היפה והחנון" לעבוד כעוזרת ליהוק, ברור לכל מי שצופה שהיא לא מודעת בכלל לכך שהיא מועמדת אידאלית להיות אחת מהיפות המהבולות-מתוקות של התוכנית. וכשעורך התוכן מציע לה "אולי את תעשי עכשיו את האודישן" והצופה שואג לעצמו בעונג "כן! סוף סוף", מסתבר שהוא מתכוון שהיא תערוך את האודישן ולא תהיה בעצמה מתמודדת. סוג של פספוס שכזה הוא בלתי נסבל אז מה אם זה לא מה שתיכננתם? הרי אלו רגעים שיכולים לעשות את התוכנית.
"TLV - עושים את תל אביב" היא אם כן חיה לא ברורה שנובחת לכל מיני כיוונים רק לא על אלו הנכונים. מאמצי ההפקה לנווט ולתסרט את מהלך העניינים שקופים מדי ומבזים את האינטליגנציה של הצופה שמוכן שישחקו איתו רק אם יש בזה בסופו של דבר סוג של רווח. כרגע מסתמן שגם בעונה השניה לתוכנית, עדיין לא הצליחו לייצר לה זהות מובחנת, ובשביל יצורים לא סבירים שלא ברור בשביל מה הם טובים ולמה בחרו דוקא את הקיץ המעיק כדי לבקר יש את המדוזות בים.
"TLV - עושים את תל אביב": אמת בפירסום? בשביל מה?
"TLV - עושים את תל אביב": איך היתה העונה הקודמת?
"TLV - עושים את תל אביב", ימי שבת ב-21:45 בערוץ 10, ימים ב'-ה' ב-22:30 בערוץ HOT בידור ישראלי