היהדות עומדת במרכז היצירה והעיסוק של מוזיקאים ישראלים רבים כבר למעלה מעשור. התהליכים שהובילו לכך הם רבים - מהפיכתו של אהוד בנאי, חוזר בתשובה, לקונצנזוס לאומי, דרך העלייה של המוזיקה המזרחית והקהל המסורתי ברובו שלה לפסגה ועד אובססיית הפיוטים של אמנים בכירים. אלא שלמעט יוצרים בודדים מאד, השיח סביב השילוב בין יהדות למוזיקה מוצף קלישאות איומות שכל תלמיד ישיבה בכיתה ט' יכול להפריך ולבטל בלי למצמץ. החשיפה של המוזיקאי היהודי החדש, בראיונות עיתונאיים ובשירים למשל, מוציאים את רובם עילגים וחסרי מושג כלפי היהדות אותה הם מבקשים.
"מודה אני" (אמש, ערוץ 2), הסרט בו שלומי שבת מחפש את דרכו ליהדות שיהיה שלם איתה דרך שיחות עם יוצרים וגם אנשי דת, לא חף מאותן קלישאות, אבל הכנות והיושר שלו הופכת אותו לחם ומעניין. למרות דיבורי "קשה עם נשים כשאתה דתי", "אתה קטן לעומת אלוהים" וכל מיני סיסמאות כה עשו חכמינו, התשוקה של שבת למצוא שקט סביב התעשייה הלוחצת, המשפחה המורכבת (גירושים, ילדים, זוגיות חדשה) והאמונה האישית מוציאים ממנו וגם מחבריו כמה רגעים מיוחדים שמלמדים הרבה על המצב החדש של כמה מהיוצרים היותר גדולים בישראל.
למשל, השיחה של שבת עם אייל גולן, שהציג את הגרסה שלו לגישת ישעיהו לייבוביץ' כלפי היהדות וטען ש"או שאני שומר שבת כהלכתה, או שאני לא שומר בכלל". שבת, בתחכום של כתב שבא להפיל את גולן בפח, חילץ ממנו הודאה שהוא לא צם ביום כיפור, הודאה די מפתיעה ומעניינת שנראה שהביכה את גולן. הדיבור הפתוח בין השניים, שאולי היה מלוקק כראוי לדיאלוג בין סטארים ששומרים זה על התחת של זה, הביא סוף סוף לאמירה מעניינת של הזמר הכי מצליח בישראל ויחסו לנושא שמאד רגיש לקהל שלו.
למרות זאת, "מודה אני" סובל מרוב התחלואים של תעשיית הדוקו-שקל בה יוצרים מצליחים מקבלים סרט במתנה, כשהפעם מדובר בזכיינית רשת, שפרגנה למנטור בתוכנית הדגל הבאה שלה, "The Voice". הבולטים שבהם היו עריכה על סף החובבנית וקריינות ילדותית של שבת עצמו שלא הוסיפה לטאץ' האישי ממילא של הסרט.
בנוסף, "מודה אני" מעורר תחושה שעם קצת יותר רוחב יריעה ופחות דוושה על הגז של הרייטינג הטלוויזיוני, אפשר היה להוציא מכאן סרט דוקומנטרי אמיתי, חומר שסוף סוף ייתן פייט למה שנעשה על מוזיקאים אלטרנטיביים בישראל (הג'ירפות, גבריאל בלחסן) ובוודאי לסרטים שנעשים על מוזיקאים מעבר לים. בנוסף, מדובר בפספוס גדול של רשת שלא שידרה את הסרט בתשעה באב, הוא בפירוש היה עדיף על "אבודים" של צופית גרנט ששודר שם.
ומה עם שבת עצמו? הוא תמיד היה מוזיקאי מיוחד, גם כשהיה ההוא ששר את ההמנון לפני שמראדונה עולה למגרש מול ישראל, גם כשהיה חלוץ המוזיקה הטורקית וגם בשנים האלה, בהן הוא קוצר עמל של שנים ארוכות. הנינוחות שהוא מקרין משפיעה כל מי שהוא נמצא בסביבתו ומעידה על אגו לא אופייני לאמנים במעמדו. גם אם "מודה אני" הוא סוג של דיל, שבת עצמו יוצא ממנו בכבוד ובסטייל ובעצם באופן בו הצליח להתנהל בכל הקריירה שלו.
שלומי שבת ב"מודה אני": צפו בשיחה שלו עם קרן פלס
שלומי שבת מצטרף ל-"The Voice"
צפיתם ב"מודה אני"? דברו איתנו על זה בפייסבוק