אהוד ברק באמת צופה בריאליטי? דברים שאסור לפספס

עוד מימי "ניסים, תסתכל בלבן של העיניים" אהוד ברק ידוע כמרואיין אדיר, אלא שבזמן האחרון נדמה והוא שכלל אלמנט נוסף בשואו הטלוויזיוני שלו - החיבור לעם ואיך פוליטיקאי מתחבר לעם? הוא לא עוסק בצדק חברתי, אבל הוא כן בקיא בתוכניות ריאליטי. וכך, אחרי שהסביר לגדי סוקניק בתוכנית "360" על "איחוד השבטים" ואחר כך על ג'קי ונופר מ"האח הגדול" (עליהם הוא קורא "רק בביקורות בעיתונים"), היה שר הביטחון אדיב מספיק כדי לומר ליונית לוי שהמצב מורכב יותר מ"ריב בין שני דיירים במתקן הזה, 'הדור הבא'".

שר הביטחון הוא אדם מבריק, עם ארסנל דימויים שלא מאפיין פוליטיקאי ישראלי, אלא שילוב בין פילוסוף, משורר וחובב תיאטרון. השילוב של עולם הריאליטי בדבריו נראה כמו הניסיון העילג ביותר שניתן להעלות על הדעת לגרום לאנשים לחבב אותו ולהבין שזה דווקא בסדר, הוא מבין אותנו, הוא רואה את אותה טלוויזיה כמונו. אחרים, לעומת זאת, מפחדים מהריאליטי שאהוד ברק משחק בו את המתמודד המרכזי, כשלא ברור את מי הוא מנסה לנצח.

כאילו החום של אוגוסט, והגראדים לא גרועים מספיק, חזרו לחיים שלנו שני אייקונים עבשים שלא ברור מי מהם מחריד יותר. בפרסומת החדשה של אימפריית הפירסום של יפית גרינברג, היא ג. יפית; מורידה ג. את האבק מעל החיקוי בן 17 השנים שלה – מ. כוערת. ואסף אשתר שמאז שעשועון "לינגו" לא קיבל כל כך הרבה זמן מסך, מופקד על אותו חיקוי, ממש כמו בימי ה"קומדי סטור" המטופשים.

במסגרת הפרסומות המעושות וחסרות החן הרגילות שלה, ג. יפית החליטה לרתום את הדימוי הלא רלבנטי, למוצר לא רלבנטי – אם זה לא היה עלבון על פשע, זה היה גאוני. הפעם מתגייסות ג. יפית וכלתה מאיה ישעיהו לטובת רשת בורגר ראנץ' שידעה קריסת מערכות אקוטית לפני זמן לא ארוך, כדי לפרסם "סטייק אנטרקוט אמיתי ועסיסי", להבדיל מ... ובכן, סטייק אנטרקוט אמיתי, כנראה.

הליהוק הזדוני והמובס של אסף אשתר - שברור שהיום הבדיחה היא עליו – שגוייס למפעל הלא מעודכן של ג. יפית, לפרסם מותג כושל לכשעצמו זועקים בכל שניה של הפרסומת אירוניה. אבל לא כזו מהסוג שהתכוונו אליה. ובסופן של הדקות המייסרות האלו, כל מה שמתחשק זה לגרגר מי פה, כדי להעביר את טעם הלוואי החמוץ.

כששואלים איך תרבות יכולה להשפיע על מה שקורה בעולם האמיתי, כדאי להכיר את פרשיית ה-West Memphis Three: שלושה גברים שהורשעו לפני 18 שנים ברצח מזעזע של שלושה ילדים שוחררו בסוף השבוע האחרון מבית כלא בארצות הברית, לאחר מאבק ארוך לזיכויים שהובילו במאי סרטים דוקומנטריים ויוצרים בולטים כגון פיטר ג'קסון (במאי טרילוגיית "שר הטבעות" וסרטי "ההוביט" העתידיים), אדי ודר מפרל ג'אם, ג'וני דפ, הנרי רולינס וחברי מטאליקה.

הבמאים ג'ו ברלינגר וברוס סינופסקי נשלחו ב-1993 לסקר את משפט הרצח עבור רשת HBO ובמהלך עשיית הסרט התיעודי הבינו כי הם חוזים באי-צדק בהתהוותו, כאשר שלושת הנערים הורשעים בביצוע הרציחות על בסיס דעות קדומות בשל אהבתם למוזיקת מטאל, ספרי מתח של סטיבן קינג ואי התאמה לחברה הנוצרית האדוקה שבה חיו.

סרט תיעודי אחד המשיך לשני ועם התפתחות האינטרנט קיבלו הסרטים תהודה גדולה ושלושת האסירים זכו לתמיכה פומבית וכלכלית מצד אמנים בולטים, בהם גם חברי להקתם האהובה ביותר מטאליקה, וכאמור ודר שהקפיד להגיע לדיוני הפרשה בבתי המשפט. הכסף, התמיכה והתפתחות הטכנולוגיה הובילו לגילוי ראיות חדשות ובדיקות DNA. שהצביעו אף יותר על יסודותיה הרעועים של ההרשעה וזיכו את השלושה במשפט חוזר ולבסוף כאמור, גם בחירות הנכספת.

בתזמון קולנועי מושלם, הסרט השלישי והאחרון בסדרה הדוקומנטרית על הפרשה יוקרן בחודש הבא בבכורה עולמית בפסטיבלי הקולנוע בטורונטו ובניו יורק, ועדיין לא ברור האם אירועי השבוע החולף יתווספו אליו כסצנת סיום חדשה. בכל מקרה, מדובר בסיפור יוצא דופן לא רק מהבחינה החדשותית והמשפטית, אלא במשהו שחשוב שכל אנשי התרבות יזכרו: לקול שלהם יש משמעות של חיים או מוות.

אדי ודר מופיע למען השלושה מווסט ממפיס

ג'וני דפ מתגייס גם הוא

הטריילר לסרט החדש על הפרשה

יש עוד נושאים שאסור לנו לפספס? ספרו לנו בפייסבוק