חזרה ללימודים: ילדי הכאפות הכי אהובים

אחרי סיום כל סדרת "הארי פוטר" מי זוכר בכלל שהוא החל כילד לבנוני שספג השפלות מבן דודו המוגלגי והשמן, ונזרק לחדרו בלי ארוחת ערב. אבל האמת היא שאתה לא הופך להיות קוסם על או מארק צוקרברג אם לא חטפת איזו כאפה או שתיים בילדות.

הארי פוטר של ג'יי קיי רולינג היה זה (בדומה לסבסטיאן מ"הסיפור שאינו נגמר"), שהראה לילדים מכל העולם שגם אם המציאות היא לא הדבר שאליו אתה רוצה לקום מחר בבוקר, תמיד יש קסם בעולם הספרים, שאליו אפשר לברוח ושם אף אחד לא ימשוך לך בתחתונים או יכלא אותך בלוקר.

הארי פוטר בשלב שעוד התעללו בו

כולכם מכירים את ג'רמי, אולי לא את ג'רמי ההוא שאדי ודר כתב עליו ב-"Ten", שנמאס לו מהכל, נכנס לכיתה עם מגנום ואמר למורה "הבאתי את מה שרציתי", דחף אקדח לפה וירה בעצמו מול כל הכיתה. אבל כולכם עוברים ליד ג'רמי כזה בהפסקה כשהוא מדבר לעצמו, כולכם רואים את הגרסה הישראלית של הנערים החסונים במעילי נבחרת הפוטבול לוקחים ממנו את הכסף לאוכל ואחר מבקשים להעתיק ממנו במבחנים. כולכם תוהים מה זו המוזיקה המוזרה שהוא שומע באוזניות וכולכם שמים עליו זין.

בפעם הבאה כשאתם מתנהגים בבריונות לחלש, כי זה מה שהמציאות הישראלית מלמדת אותך לעשות, תזכרו שג'רמי זה לא רק קליפ ש-MTV מפחדת לשדר. עבור כמה ילדים שה-1 בספטמבר הוא התאריך שבו הגיהינום מחכה להם, "ג'רמי" יכול להיות הפתרון הסופי.

הקליפ שהרגיז את הצנזורה של MTV

איזו סצנה הוסרה מהקליפ של "Jeremy"?

בעוד סדרות קומיות מספקות ילד כאפות אחד או שניים, משפחת סימפסון דאגה לארגן סוללה: מרטין פרינס, האחים רוד וטוד פלנדרס, רלף וויגאם ואפילו בארט עצמו, הילד המ-גניב של הכיתה, אוכל מכות מנלסון מנץ וחבורתו. אבל מעל כולם בולט מילהאוס ואן האוטון.

עם רלף לא מתעסקים משום שהוא אידיוט מדי אפילו לדעת הבריונים, האחים פלנדרס ספונים בתוך הבית כך שגם בהם לא נוגעים ולמרטין לפחות יש את החוכמה. למילהאוס אין דבר מלבד הורים מתוסבכים, משקפיים עם מספר עצום ויכולת לדחות אפילו את ליסה המגה-חנונית. כשמדברים על ילד כאפות אולטימטיבי, מילהאוס הוא האיש המתאים.

נלסון גורם לאשפוזו של מילהאוס
מילהאוס מנסה להיות קול

טי.ג'יי, הילד שעומד במרכז סרט האינדי הקודר "Hesher" רחוק מלהיות ילד הכאפות הקלאסי, בעיקר בגלל שהוא לא עלה נידף. להפך, בהתחשב בגודלו הזערורי ובתהום המשפחתית שמחכה לו בבית, יש לו ביצים מפלדת אל חלד. אבל זה לא משנה את העובדה שהוא חוטף מכות, ולא מעט כאלה.

גם מערכת היחסים שלו עם Hesher, שריד רוקנרול אגרסיבי ומופרע שאוחז במינימום אמפתיה לסובבים אותו (על פניו בכל אופן), מושתת על סוג של התעללות. אלא שבמקום שהקורבן יהפוך למתעלל, מצליח טי.ג'יי להגיח מתוך קליפת הכאב שלו ולמשוך איתו החוצה את אביו שבתחילת הסרט נראה כמו המקרה האבוד מכולם. רוצה לומר, לפעמים סוציופת אלים עם סדקים רגישים, הוא כל מה שמשפחה מפורקת צריכה בשביל לעמוד שוב על הרגליים.

צפו בטי.ג'יי בטריילר ל-Hesher

ברי סחרוף, כהרגלו, לא היה ישיר כמו פרל ג'אם או "מצטערים" של אביב גפן שגם הם עסק בילדים אומללים, אבל הוא הלך דווקא לנפתלי שנראה כמו הדג, שלא מוציא אף מילה ושהרופא אמר עליו שגם הטבע עושה טעויות.

סימפול הכינורות שפותח את השיר נותן לשיר הסינמטי ממילא נופך של דרמה קורעת לב וסחרוף, מספר סיפורים אולטימטיבי, מסכם בכך שקשה להיות בן אדם. כמה שהוא צודק.

סחרוף מופיע עם נפתלי הדג

בסיפורי ישראל הישנה והרקובה לא חסרים ילדים אומללים, אבל אומללה יותר מכולם היתה אביה, הלא היא ילדת הפלא שנעלמה מהמסך, קאיפו כהן מ"הקיץ של אביה". כאילו לא הספיקה לה האמא הפרטינוזכה המטורללת על כל הראש, והאב הנעדר, אביה עוד סבלה נידוי חברתי, גילוח ראש, פנימייה ואת מסיבת יום ההולדת הכי עצובה בעולם. זו שצילקה את כולנו לפחד ממסיבות יום הולדת בודדות.

במיוחד עבור כל מי שלא הספיקה לו הילדה עגומת המבט בסרט הראשון, התווסף בהמשך הסרט "עץ הדומים תפוס" כדי לנעוץ את הסכין עוד קצת פנימה ולסובב אותה טוב טוב. לפחות גילה אלמגור הראתה לנו שגם עם ילדות איומה אפשר להיות מלאת קלאסה ולהפוך לגברת הראשונה של התיאטרון.

המומולדת העצוב של אביה

"אולי שוקי טוב בבית ספר אבל הכי מסכן בהפסקת עשר" - בשיר קצר ופשוט מגוללים חברי אינפקציה את סיפורו עתיק היומין של החנון המוכה. זה שארבע השנים בבית הספר התיכון הן מהקשות בחייו ולא משנה אם זה בית ספר למכונאות רכב או בית ספר למחוננים - הוא את המכות שלו כבר יקבל.

אבל עם השנים, ועם סרטי הקולנוע, כולנו למדנו שאמנם "עכשיו הוא צריך לחכות עד שכולם יפוצצו אותו מכות", אבל בצבא הוא ילך ל-8200 ומשם ישאיר אחריו רק שובל של אבק ודולרים.

כל ילד כאפות, בעודו חוטף שוב מכות מהערס של השכבה, חולם לנקום בזה שהפך את ימי בית הספר שלו לגיהנום עלי אדמות. הטרגדיה האמיתית היא, שהוא אינו מבין שהבריון שמרביץ לו היה מת להיות כמוהו. כך גם חנן מתוכנית המערכונים פלטפוס (ששודרה כאן אי אז בניינטיז), שהיה למושא ההתעללות של מורדי הערס.

"חחחח-נן... חחחח-נן...", קרא מורדי ועורר צחוק פבלובי באולפן, רגע לפני שצרב בסיגריה את הילד הממושקף. אך כאן הופיע טוויסט בעלילה. באופן קבוע דווקא מורדי הערס התגלה כילד הכאפות האמיתי - זה שמרביצים לו עם חגורה בבית, זה שאף פעם לא מצליח להשתלב.

וכך, עם פסיכולוגיה בגרוש וגרעין של אמת, הראו לנו ב"פלטפוס" כי הערס המפחיד הוא למעשה ילד מפוחד בעצמו שמוציא את האגרסיות שצבר בבית על החנון של הכיתה.

חנן, מה קבעת עם יוסי?

חנן ומורדי בטיול השנתי

יש דבר אחד שמייחד את מג גריפין, הבת של פיטר מ"איש משפחה": לא רק שהיא הבת הדחויה ולהורים שלה לא אכפת, הם פשוט עושים הכל כדי שהיא תתאבד. כן, מג חוטפת גם מקוני ד'אמיקו, השרלילה המקובלת של החטיבה, אבל שום גיהינום לא מתקרב לזה שהיא עוברת בבית אצל פיטר, לואיס, כריס, סטואי ואפילו בריאן, הכלב המצפוני.

כל אחד נחלץ להגנתה בפעם זו או אחרת, אבל באופן כללי ההשפלה שלה היא הניצחון שלהם. אם חיפשתם מודל אמין להתעללות הורית, אל תלכו רחוק מדי – מג היא הדוגמה המושלמת.

צפו בפיטר משתיק את מג

פיטר מגרש את מג מהבית

גם במדינה אנגלופילית שבה רבים היו רוצים להחזיר את המנדט או פשוט להיוולד באנגליה, ברור לכולם שעדיף לא להיות תלמיד במוסד חינוך בריטי. זה לפחות הרושם שניתן מן הקולנוע של הממלכה המאוחדת, שמאז ומעולם מציג את הנערים המקומיים כמי שנאלצים לספוג תמידית מנחת זרועם של הבריונים הבית-ספרים, ובדרך כלל מסיימים את יום הלימודים כשהם מתפלשים בבוץ, רגע לפני שיחזרו לשיכוני המצוקה שלהם.

ראינו ואנחנו ממשיכים לראות את זה בשלל סרטים, למשל "Submarine" הטרי, אבל ילד הכאפות הבריטי הגדול מכולם היה ונותר גיבורו של "קס", הסרט שקן לואץ' עשה כשעוד התעניין באנשים ולא בממשלות.

מתוך העניין הזה, הציג לואץ' את הקשר שמתפתח בין הילד המוכה והבז שהוא פורש עליו את חסותו ומוצא בו סוף כל סוף חבר אמת, וזוהי אחת ממערכות היחסים היפות שראינו בדרמות מסוג זה. יותר מכל, היא גם מזכירה כי בצד כל כאפה שהחיים נותנים לך עוד בתחילת הדרך, תמיד יש תקווה לזכות מתישהו גם במגע של יד מלטפת.

צפו בטריילר של "קס"

השתתפו בהכנת הכתבה: שני גורקביץ', לילך וולך, הדר טורוביץ', דוד רוזנטל, חן רוזנק, אבנר שביט, עינב שיף