אז מה היה לנו:
"הדור הבא-24/7": שידורים חיים מסביב לשעון רק בוואלה!
נפתח בפנייה: הפקה יקרה. אנא התחשבו בכותבת בלוג זה, שמנסה לעקוב זה חודשיים אחר ההתרחשויות וההתלחשויות בווילה - אנא, הצמידו תגי שמות לבנות החדשות. אני יושבת בחרדה מול המסך, בצוואר מתוח, מנסה להבין מי מבין ארבע הברונטיות הזהות היא חן ומיהי ונינה. איך אני אמורה לדעת את מי לשנוא ככה? אי אפשר לתת לאחת מהן איזו בלוטה במצח, להבדיל אותה מהעדר? או היקי?
ותיקות הווילה, למשל, כבר שונאות את כולן הרבה לפניי, וזה לא הוגן. "רוצה לצאת לראות את תצוגת בגדי החוף?" לועגת קרן בפני אתי, במרמור קל כלפי הבנות החדשות שנכנסו לבריכה, תוך שהיא מחקה אותן בקול פקאצי: "איזה יופי, אנחנו מתות על בריכה!".
מוזר, רק לפני שש שניות הבנות הוותיקות בעצמן היו מתנחלות בבריכה יומם וליל כשלגופן פתית טקסטיל, מפסיקות כל דיון אינטלקטואלי לטובת ערימת ילדים על מזרון הים, כמו נימפות כלור שאף פעם לא שמעו על חולצה. פתאום הן מתנשאות על החדשות האלה, שמראות את הפופיק שלהן בבריכה. הא! בתקופתנו זה לא היה ככה. כשאנחנו היינו בגילן היו לנו ערכים, רכבנו על חמור ועגלה, אהבנו את המולדת וניגנו בגיטרה מסביב למדורה. היו לנו שורשים. וחימצנו אותם. הברונטיות האלה, הן יהרסו את המדינה.
אני מסכימה, הן באמת יהרסו הכול. במיוחד חן. או דנה? תגי שם! בבקשה!
שלוש הערות לסדר:
1. ישראל מתייבשת, ואיתרנו סוף סוף את הגורם: גב פשטי. הבחור הזה, גם אם תעיפו אותו לתוך ערימת בחורות לחה ומשתוקקת, הוא ייצא משם מפהק, "יאללה, אני הולך לישון חברים". אתם שומעים את הרעש הזה? זה צבע שמתייבש על הקיר איפשהו בעולם, והוא משיג את גב בקילומטרים של אנרגיה.
הנה דוגמה: קרן מתגנבת לחדרו של הפשטיגב בלילה. היה נדמה לה שהוא אמר "לילה טוב" באופן דו משמעי, ובעצם רוצה לעשות אותה כאן ועכשיו. הגיעה לחדרו לוהטת מתשוקה רק כדי לחזור עם ה"טוב, אז לילה טוב מאמי" העצי שלו תקוע לה בגב. ביום אחר, כשהם ישבו ודיברו והיא שיחקה בשיערה בפלרטטנות עד שהוא כמעט נתלש מרוב אמביציה, היא ניסתה אפילו להיות כמו דניאל. ליזום, להיות פראית וילדותית, לזנק לתוך הפה שלו בצחוק משוחרר. להיות אסרטיבית וקלילה בו זמנית. במאמץ מכאיב כמעט היא קמה לעברו, מצחקקת, התנפלה עליו ו... ישבה לידו. משב רוח חולף בעפעף של גב יגרום להוריקן בטיימס סקוור, אבל זה הכול. כי זהו גב, הוא אוהב לראות הזדמנות ולהגיד לה "טוב הזדמנות מאמי, לילה טוב".
וביום אחר, כשקרן ממש גיפפה אותו במיטתו, נמרחה אל בשרו, לפתה אותו קרוב ובהתה לתוך עיניו ("נשק אותי כבר אידיוט!") הוא פשוט זז הצידה, ואז קם והלך לעשות משהו חשוב. קרן, אסרטיבית קלילה שכמוה, לא עזבה בלי מתנה רומנטית מהגבר שלה: "אני לוקחת את הפרח הזה איתי, טוב?" לא היה אכפת לו, אז היא לקחה את הפרח. אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה?
2. והיום בפינתנו "עוד משהו קורה בין ליהי ובן והיקום מקיא לנו על הנעליים": גם ליהי החליטה להיות אסרטיבית עם בן (כי גב דחה אותה וחייבים בן-זוג וכי מור דיברה עם בן והיה לו מעניין). כשבן מסביר לה שהוא רוצה לקחת את זה לאט (כי הוא נפגע ממנה, וכי מור דיברה איתו והיה לו מעניין) היא לפתה אותו בנשיקה כמו בסרטים. שני הפיות הענקיים שלהם גיששו זה בתוך זה (איח, יקום, אנחנו נועלים סנדלים), ומי יודע לאן זה יוביל. הבה נקווה של"טוב, מאמי, לילה טוב".
3. האם חן ("עם אדם רעב לא מתעסקים") לוי היא אתי מספר 2? ואם כן - מה חטאנו?
הציטוטים:
"יש לי כדורים משלשלים" (אתי מהרהרת כיצד לקבל את פניהן של הבנות החדשות)
- "אם תשרדו את החודש הזה ביחד, יהיה לכם משהו מאוד מיוחד".
- "מיליון שקל?" (גב ואיתן בשיחה מפוכחת)
"תמותו תוך כדי שינה!" (גב מאחל, ואנחנו? שתיקה)
"אמרת 'איתן תפוס, אז נלך על השחור'?" (גב נעלב מהסיבה שבגללה מור בחרה בו לדייט)
"זה כאילו עוד שנייה אני בא לעשות עלייך מוב" (גב מאיים, וכמובן לא עושה מוב)