קאמבק הוא לא תמיד רעיון טוב. תשאלו את פול רייזר שנקטל השנה על ידי המבקרים ותכניתו בוטלה עוד בטרם התחילה. אבל שרה מישל גלר, "באפי ציידת הערפדים" לשעבר, תמיד היתה אחרת. אמש היא חזרה למסך בארה"ב עם סדרת המתח החדשה "Ringer", שם היא מגלמת עבריינית נמלטת הגונבת את זהותה של אחותה התאומה, רק כדי לגלות שהחיים שהיא נכנסה אליהם הם לא בדיוק מה שהיא חשבה. גלר, מבוגרת ובשלה יותר, מצליחה להעמיד בסדרה שתי דמויות מצוינות, שברגעים הבעייתיים מתמזגות אחת אל תוך השנייה בלי יכולת של הצופה להבדיל. עם זאת, היא מצליחה גם להציג את שתיהן בנפרד ואלו הרגעים הטובים יותר בסדרה.
מלכתחילה, קו העלילה של הסדרה נשמע קצת נדוש. קונספט התאומה טובה והתאומה מרשעת היה שמור מאז ומתמיד לכותבים שתקועים בעלילת אופרת סבון שמחפשת להתחדש ערב הפרק ה-5,235. במקרה של "Ringer", הביצוע הוא שעושה את ההבדל. מישל גלר, אולי למודת ניסיון מאופרת סבון בה החלה את הקריירה ("כל ילדיי") מצליחה לספק את הסחורה ולהוכיח שהיא מסוגלת, שוב, להחזיק על גבה סדרה שלמה. עם זאת, בשלב הפרק הראשון לפחות, נראה שהדמויות שלצדה שטחיות ונטולות כל מניירות שיגרמו לנו להתחבר אליהן.
"Ringer": ככה זה נראה
לוח הסתיו בטלוויזיה האמריקאית: כל מה שצריך לדעת
ככלל, "Ringer" היא סדרה של סתירות: יש בה סצנות אמנותיות יפהפיות, עם שימוש במראות ואפקטים מיוחדים וישנן גם סצנות שצולמו על מסך ירוק כאילו היו קומדיה מהניינטיז. כמו כן, לצד התפתחויות צפויות בעלילה (ברור שהיא תברח מהשוטר, ברור שהיא זו שמנהלת רומן עם בעלה של החברה הכי טובה שלה), וכמה קלישאות של סרטי מתח, ישנם קווי עלילה שדווקא מצליחים להפתיע.
בשורה התחתונה, "Ringer" שווה את המאמץ. הקאמבק של גלר מקסים וההתפתחות באיכות המשחק שלה ניכרת. היא לא מפגינה מאמץ יתר מול המצלמה והבעות הפנים הקטנות והמחוות הצנועות עושות את העבודה יותר מכל צעקה דרמטית או בכי היסטרי. לצד המוזיקה הטובה והאפקטיבית, העיצוב האמנותי והפוטנציאל של העלילה, מסתבר ששרה מישל גלר שוב קוטלת.
עוברת מסך: כל מה שקורה בטלוויזיה האמריקאית