תמיד יהיה משהו מוזר בפעם הראשונה שתצפה בסדרה אמריקאית חדשה שמבוססת על סדרה ישראלית. באופן כמעט אינסטינקטיבי אתה מנסה לאתר את קווי הדמיון מי כאן על תקן יעל אבקסיס? מי זכה להיות אסי כהן האמריקאי?
לוקח שלוש דקות בדיוק להבין שהקשר היחיד בין המקור הישראלי לאדפטציה הוא בסיס העלילה: כמו ב"חטופים", גם ב-"Homeland" של רשת שואו טיים יש חייל שחוזר הביתה אחרי שנים בשבי. אבל כאן, פחות או יותר, נעלמות נקודות ההשקה.
"חטופים" הישראלית של גדעון רף עסקה בשלושה שבויים שחוזרים הביתה - אחד מהם בארון - אחרי 17 שנה בשבי בלבנון. לעומת זאת, הסדרה האמריקאית (שתעלה על מסכי ארה"ב רק בתחילת אוקטובר אך הפרק הראשון כבר דלף לרשת) העדיפה להתמקד בחייל אחד - סמל ניקולס ברודי (דמיאן לואיס, ששיחק גם במיני סדרה זוכת גלובוס הזהב "אחים לנשק"), שנמצא בחיים על ידי גדוד אמריקאי בעיראק, לאחר שהיה שבוי של אל קעידה ושל טרוריסט בשם אבו נאסר במשך שמונה שנים.
אבל עוד לפני כן, מכירים לנו את קארי מתיסון (קלייר דיינס המצוינת, שעושה כאן עבודה מדהימה), סוכנת CIA קצת פסיכוטית, שכמה שנים קודם לכן הוצבה גם היא בעיראק, שם אחד המדליפים שלה (יוסוף סווייד בהופעת אורח) מספר לה שלאבו נאסר יש חייל אמריקאי ש"עבר צד", כלומר שהפך למרגל של אל קעידה. כשסמל ברודי חוזר הביתה, מתיסון מתחילה לחשוד שהוא החייל המדובר ומתאבדת על המשימה, כדי לגלות מה באמת קרה לו בשבי ובשביל מי הוא עובד עכשיו.
איזו עוד סדרה ישראלית ראויה לגרסה אמריקאית? בואו להצביע בפייסבוק
הסיפור המשפחתי ב-"Homeland" הוא שילוב של שתי המשפחות של "חטופים"; בגרסה הישראלית, קיבלנו את משפחת קליין ואת משפחת זך, באמריקאית, אשתו של סמל ברודי (מורנה בקרין, שנראית כמו אחותה האבודה של סנדי בר), גם המשיכה הלאה בחייה, כמו דמותה של מילי אביטל, אך לא עם אחיו של בעלה אלא עם אחד החברים שלו. יש להם שני ילדים, כמו אצל משפחת קליין וגם שם מסתמנות לא מעט בעיות משפחתיות, תוצר ישיר של אב שנעדר במשך שנים.
אבל הדמויות והעלילה הן לא הדברים היחידים שהשתנו ברגע ש"חטופים" עלתה על המטוס לאמריקה. הגרסה הישראלית היתה רגשנית ואיטית יותר ונברה בעדינות בפצע הלאומי שלנו והרגישה כמעט כמו סדרה דוקומנטרית. התעלומה שליוותה את העונה הראשונה (העובדה שהחייל השלישי, שגילם אסי כהן, למעשה נשאר בחיים והתאסלם), לא מפציעה מהרגע הראשון אלא מחלחלת לאיטה.
האמריקאית, לעומת זאת, זורקת אותך ישירות ללבו של סיפור מתח מסתורי, בקצב מהיר שלא מרחם על הצופה, כזה שמדלג על האמוציונליות המתבקשת בסיפור מהסוג הזה וצולל ישירות אל הלכלוך, השקרים והפסיכולוגיה המעוותת של הדמויות. הכל שם אינטנסיבי יותר, מחוספס יותר, כמעט אלים באותנטיות שלו, כולל סצנת הסקס הראשון והלא נעימה לצפייה בין הסמל ברודי לאשתו.
אם נתעלם לרגע מהמקור הישראלי ומההשוואה הבלתי נמנעת בין השתיים, "Homeland" בפני עצמה היא פיסת טלוויזיה משובחת, כמו שרק רשת שואו טיים יודעת לספק: 53 דקות של מתח, סקס, אלימות ודמויות מלאות בקונפליקטים. רגע אחד הצופה מצטמרר מהתרגשות, ברגע השני הוא מצטמרר מסקרנות וברור שיש עוד המון חלקים בפאזל שלא מתחברים. כשלעצמה, "Homeland" היא סדרה מצוינת, שמתעלה על המקור הישראלי שלה.
אלא שקשה להניח את ההשוואה בצד, במיוחד כשהיא מונחת באופן חשוף כל כך על המסך. וכאן אין ברירה אלא להודות, בפעם המי יודע כמה, שהאמריקאים פשוט יודעים לעשות את זה טוב יותר מאיתנו. גדול יותר, סוחף יותר, מושקע יותר. הסדרה שלנו היתה מרגשת יותר, אבל שלהם פשוט עובדת הרבה יותר טוב. מצד שני, תמיד נוכל להתנחם בעובדה שהרעיון המקורי היה שלנו.
"Homeland" - קבלו הצצה לטיזר
"חטופים" - המציאות הרבה יותר דרמטית מהייצוג שלה