נפלו בעריכה: עוזי וייל עושה את הסאטירה הכי טובה ברשת

"הרבה אנשים שואלים אותי, חגית, חגית, חגית - הם אומרים רק פעם אחת, אבל הם שלושה אנשים - למה את מאושפזת בגהה? אז הסיבה היא שזה לצרכי מחקר. עשו לי סריקת מוח וגילו שאני היחידה בעולם שמאמינה לנתניהו".

לוקח רגע, מין קול מהעבר שמצלצל מוכר, ואתה יודע שאתה מזהה, כל כך מוכר – "השער האחורי". עוזי וייל. כמה טוב שבאת הביתה, כמה טוב לראות אותך שוב. אל תיתן לנו אפילו דקה להתרגל אליך שוב – פשוט תן לנו מהחומר המר והאיכותי שלך. זה שהתגעגענו אליו ולא מצאנו בשום מקום אחר.

הפעם השער האחורי של וייל הוא עמוד הפייסבוק שלו, זה שתוכלו לעשות אליו מנוי קריאה גם אם אינכם חברים. הסטטוסים של עוזי וויל לא מבזבזים זמן תשומת לב כמו שאר החברים שלכם שמעדכנים על הטייץ החדש שרכשו, או על איזה כיף זה גשם ראשון כולל לינק לשיר מטופש – הם סיפורים קצרצרים ודיאלוגים מצחיקים עד דמעות, עדכניים בלי להתפלש בעדכניות שלהם, ובעיקר יהפכו להיות הסוכריה היומית שלכם בפייסבוק. לא מעט אנשים נשמו לרווחה בשבועות האחרונים בזכות הגילוי הזה – ואנחנו לא יוצאים דופן.

שנה חלפה בין הגעת "הרשת החברתית" לאולמות הקולנוע בישראל ושידורו הטלוויזיוני בסוף השבוע, ופרספקטיבת הזמן רק היטיבה עמו. אם בתחילה עוד היו כאלה שהטילו דופי בסרט בשל מה שראו כזניחות של נושאו, הרי כי בחודשים שחלפו התברר עד כמה מייסד פייסבוק מארק צוקרברג הוא דמות משמעותית בהיסטוריה. אחרי הכל, לתופעה הווירטואלית המפלצתית שהגה ובנה היהודי עתיר רגשי הנחיתות היה חלק משמעותי בהתעוררות הערבית העממית.

כמו כן, אילולא דפני ליף היתה יכולה להשתמש בפייסבוק כדי לסחוף מלכתחילה אנשים לאוהל שלה, ספק אם הקיץ האחרון כאן היה נראה אותו דבר. אם כל זה לא מספיק, הרי שהניצחון המוחץ של פייסבוק על מתחרה אימתני כמו הגוגל פלוס וההיסטריה שהתעוררה בעקבות השינויים האחרונים בו רק מלמדת עוד יותר על החלק המהותי שהוא ממלא בחברה שלנו.

העובדה ש"הרשת החברתית" היטיב מלכתחילה לעסוק בייסוד של הרשת הווירטואלית בהקשר חברתי-היסטורי מעמיק, הופכת אותו לסרט שהשכיל לתפוס את רוח הזמן, אבל מצליח גם לעמוד במבחן הזמן.יותר מכל, "הרשת החברתית" גם מצליח להצדיק צפייה מחודשת בו, שכן רק עתה מתברר איך באמת צריך להתייחס אליו – לא כמו סרט שמציג את הסיפור של צוקרברג, כי אם כדרמה שפורשת בפנינו את ההתחלה של הסיפור הזה, ומכינה את הקרקע לשלל יצירות קולנועיות שימשיכו אותו. ככה זה: בעידן שבו הקומיקס שולט בהוליווד, רק יאה כי הטיפול הקולנועי שלה בנושא בסדר הגודל של הפייסבוק יאמץ תבנית סיפורית של פריקוולים וסיקוולים. עתה נותר רק לחכות לפרקים הבאים כדי לגלות אם צוקרברג הוא גיבור-העל או הארכי נבל בסיפור הזה.

"הרשת החברתית" - לביקורת המלאה

Dum Dum Girls הם הרכב שכבר קשה להגדיר כ"הדבר הגדול שאתם עדיין לא מכירים" - כלומר אתם עדיין לא מכירים אותם, אבל הדיבור ההיפסטרי עליהם די הגיע לשיאו לפני שנה. הבעיה היתה שהלהקה עדיין לא הגיעה לשיאה, עם אלבום בכורה חמוד אך לא בדיוק זכיר. "Only In Your Dreams", אלבום השני שיוצא בימים אלו לעומת זאת, הוא אלבום פשוט מעולה, מפוצץ בריפים שמכבדים את שם הלהקה (הומאז' לשיר "Dum Dum Boys" של איגי פופ) ומציג את סולנית ההרכב, די די, כגרסה עדכנית ונהדרת לכריסי היינד של הפריטנדרז וגם כמתחרה שוות כוחות לבת'ני קוסט המפורגנת של Best Coast. כך, 36 הדקות של האלבום עוברות מהר ובאלגנטיות, אבל בתוכו שירים שקשה להפסיק לשמוע כמו "Bedroom Eyes" והגדול ביותר - "Coming Down", שיר ברמה הכי גבוהה שיש שמעלה את דאם דאם גירלז לליגה שבה כבר אפשר לצפות מהם להרבה יותר באלבום הבא.