כשמשה פרץ היה בן שלוש, רון שובל הוציא את אלבום הבכורה שלו "נעורים". זאת לא תהיה הגזמה להכריז ששובל היה בעצם האבטיפוס של כוכבי המוזיקה המזרחית העכשווית. המראה הנערי, השירה הנקייה והסלסולים העדינים שלו, היוו למעשה את המרכיבים הבסיסיים של הצליל המזרחי הקליל שהבשיל בשנים האחרונות והשתלט על המיינסטרים.
דווקא שובל שהיה צריך ליהנות מההצלחה הזאת, לא הצליח לייצר להיטים שיכניסו אותו למסיבה הנחשקת. הוא נשאר בחוץ בזמן שהדור הצעיר תפס את מקומו. בשלוש השנים האחרונות, שובל לא הוציא אלבום חדש והסתפק רק בסינגלים שיצאו בתפזורת לא ברורה הן מבחינת הסגנון וגם מבחינת קצב עשייתם. אפשר להעריך שהגמגום הזה, היה בעוכריו. אבל עכשיו שובל מצטרף סוף סוף לחגיגת המופעים הגדולים ופותח לראשונה בקריירה שלו קופה.
שובל (38) יופיע בהאנגר 11 בנמל תל אביב (15.10) ויארח את הסנדק האמנותי שלו בועז שרעבי. על אף הקריירה ארוכת השנים שלו, למעלה מ-20 שנה, מדובר בהופעת היחיד הראשונה שהוא מעלה. כך, למרות הוותק שצבר, שובל לא מצליח להסתיר את ההתרגשות. "אין ספק שאני מתרגש, מאוד מתרגש ורואים את זה עלי", מספר שובל, "אני לא מנסה אפילו להסתיר את זה. מופע יחיד זה משהו שרציתי לעשות כל הקריירה ועכשיו כשזה קורה, מבחינתי זה סוג של הגשמת חלום".
למה החלטת על הופעה בהאנגר דווקא ולא בהיכל התרבות או בקיסריה?
"קודם כל זאת באמת לא היתה בעיה למצוא איזה משקיע עשיר שיהיה מוכן להפסיד כסף ולהרים הופעה בקיסריה. צריך להגיד את האמת, הופעה בקיסריה זה בעיקר דאווין. אין בזה כסף, היום כולם יודעים את זה. אני רואה כל מיני אמנים צעירים שעוד לא הוציאו שני אלבומים וכבר הולכים על הופעה בקיסריה ואין בזה שום הגיון. מעבר לזה שהם מפסידים כסף ומחלקים כרטיסים, צריך גם לדעת איך להופיע במקומות כאלה. זה לא סתם להרים מופע". שובל אולי לא מציין במפורש את שמו של עומר אדם, אבל אין ספק כי דבריו מכוונים לכוכב הצעיר בן ה-17 שכבש הקיץ את קיסריה.
"היום כשאני עולה על הבמה בהאנגר, יש לי את היכולת להעריך את ההישג", מוסיף שובל, "עברתי משהו בחיים שלי ועכשיו אני מסתכל על הקהל ויודע שהוא שלי. מכיר את השירים שלי לאורך זמן ולא רק מהשנה האחרונה. אני יכול לשיר את 'לפעמים' והקהל ישיר איתי. גם להופיע מול ועדי עובדים זה לא עניין פשוט. צריך להגיע עם בגרות אמנותית ולא סתם להרביץ חפלה של כפיים. לכן זה לא העניין מבחינתי להופיע בהיכל התרבות כדי להגיד 'עשיתי הופעה בהיכל התרבות'. אני רציתי להרים מופע יחיד ובהתחלה בכלל חשבתי על 'צוותא'. חשבתי על משהו אינטימי ומכובד, לאחר מכן כשהרעיון הפך למוחשי יותר, החלטנו ללכת על הבמה המסתובבת בהאנגר כי הפורמט הזה משלב את שני הדברים גם אינטימיות וגם אווירה משוחררת יחסית".
כשתבצע את "מסובבת אותי" תקדיש את השיר לבמה?
"זה יהיה קטע, כן. אמרתי לאנשי ההפקה שירגיעו עם הסיבובים שלא ירביצו שם מהירויות".
במהלך הקריירה, שינה שובל לא פעם את כיוונו המוזיקלי, לרוב לאו דווקא מתוך דרייב אמנותי אלא בשל רצון להתאים לתקופה. לעיתים נאלץ שובל ליישר קו עם סגנונות שלא התאימו לגרון שלו. לאורך השנים, נראה כי הוא לא לחלוטין מצא את מקומו. הפניות המוזיקליות החדות שעשה במהלך הקריירה מ"לפעמים" ועד "מסובבת אותי" הפכו את שובל לסוג של נביא מוזיקלי שבעצמו לא זכה ממש להיכנס לארץ המובטחת.
הרי "לפעמים" היה שיתוף הפעולה הראשון בין זמרי רוק, ארקדי דוכין ומיכה שטרית, למוזיקאי מהזמר המזרחי. כך גם "מסובבת אותי" שהיתווה את החזון במידה רבה ל"בלבלי אותו" של קובי פרץ. אפילו את שיתוף הפעולה הראשון עם הראפ, ניתן לזקוף לזכותו של שובל שהקליט עם סאבלימינל והצל את "אני יכול" ובישר על אינספור מהלכים עתידיים דומים.
"בכל השירים הגדולים שלי לא הגעתי מתוך כוונה לעשות משהו שישנה את המפה", אומר שובל, "באתי מהלב ומהאמת האמנותית שלי. לא חשבתי לרגע ששיתוף פעולה עם ראפרים יהפוך ללהיט. להיפך, אני זוכר שחששנו ולא היינו בטוחים בכלל לגבי העניין. לא ידענו איך הקהל יעכל את זה. גם את 'לפעמים' הקלטתי מתוך אהבה נטו לשיר המקסים הזה".
במועדונים לא תמיד מצאת את עצמך. היו מקרים שהתבאסת כשהקהל ביקש ממך שירים קצביים אחרי שביצעת מחרוזות חפלה. יכול להיות שאתה פשוט לא אוהב את זה?
"זה לא שאני לא אוהב את זה, בכלל לא. אני מאוד מחובר למועדונים ולחפלות, מה זאת אומרת? אני נולדתי לתוך זה, פשוט לא תמיד זה מתאים. אני אוהב שהקהל מקשיב. היו הרבה מקרים שהופעתי במועדונים, שרתי שירים קצביים ולאחר מכן הגיעה מישהי לבמה ששואלת אותי אם אין לי משהו יותר קצבי. זה משהו שאני חי אותו ולמדתי על הבשר שלי במשך הקריירה. הרי היו תקופות שסירבתי להופיע במועדונים. רק אחרי שלחצו עלי, הסכמתי להופיע פעם אחת בשבוע במועדון מסוים. למדתי להתאים את עצמי".
לאחר מכן, בייחוד בשנים האחרונות הוצאת שירים שכן ניסו למצוא חן בעיני הקהל והתוצאה היתה לא מעט שירים מביכים.
"היו טעויות, אין ספק. ניסיתי לזרום עם רעיונות של מפיקים והיום הבנתי שעדיף לי להקשיב רק לעצמי. עובדה שהשירים האחרונים שהוצאתי, בעיקר, 'בוכה בסתר' זכו לפרגון גדול ובכלל אני מרגיש איתם יותר שלם".
האירוח של בועז שרעבי במופע היחיד של שובל הוא טבעי ואף מתבקש. בכך שובל סוגר מעגל עם הזמר שהכין עבורו את הקרקע האמנותית עוד כשהיה צעיר. חוץ מצבע הקול, השפעתו של שרעבי ניכרת בכל מהלך ווקאלי של שובל. השניים יבצעו יחדיו את "פמלה" וייתכן שגם שיר נוסף.
"המשימה להביא את בועז שרעבי הוטלה עלי ואני לא ידעתי איך לעשות את זה", מספר שובל, "כשחשבנו על הפקת המופע, היה ברור שבערב כל כך חגיגי מבחינתי, אני חייב לארח את בועז שרעבי. הוא הזמר הכי מתאים והכי נכון. בלי שום חשד שמדובר באיזה מהלך שיווקי גימיקי. הקשר ביני לבינו הוא ברור ומוחשי. לכן, כשהשם שלו עלה, אני הייתי צריך לפנות אליו אישית ולא דרך מנהלים, אמרגנים או מפיקים. מדובר בחבר של שנים וההזמנה צריכה להגיע מהמקום האישי. מרוב שרציתי שזה יקרה, כבר התחילו אצלי חששות. עד שיום אחד, החלטתי פשוט להתקשר אליו. עוד לפני שהוא שמע מה אני רוצה ממנו, בועז אמר לי להגיע אליו לקיסריה שם הוא ישב עם חברים. כשהגעתי אליו ואמרתי לו שאני מתכונן לקראת הופעה גדולה ומיוחדת שלי, הוא ישר הסכים. בלי יותר מדי שאלות. באותו רגע, הבנתי שהדרך נסללה לעבר חוויה מושלמת מבחינתי".