דטנר על שמואל שילה: "הוא היה מענטש"

השחקן שמואל שילה נפטר אמש (שלישי) בגיל 81, לאחר מאבק במחלת הסרטן. שילה היה דמות מוכרת לישראלים רבים לאחר עשרות שנים של עשייה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. ניצול השואה שייסד את קיבוץ צאלים ואת תיאטרון הנגב שיחק בין היתר ב"הסיקריקים", "נועה בת 17", "לא שם זין", "רחוב סומסום", "סיפור אינטימי", "החולמים" ואפילו "הערת שוליים" ו"חטופים".

"הוא היה איש מעניין ומורכב, מענטש אמיתי, ומבחינתי חשבתי שכל האנשים ככה", אמר עליו נתן דטנר וסיפר כי שילה היה אחד האנשים הראשונים שהכיר בחייו המקצועיים כשחקן. השניים הופיעו יחד בהצגה "מדובר בוורדים" כאשר גילמו אב ובנו. "לשמחתי הרבה כשאתה נכנס למקצוע והוא אחד האנשים הראשונים שאתה נתקל בהם זה הופך את הכניסה ליותר רכה, כי הוא באמת לא היה מאופיין בשגעונות שיש לשחקן. פיתחנו מערכת יחסים קרובה מאוד והוא היה הדמות שעזרה לי מאוד בתחילת דרכי".

דטנר ושילה המשיכו לשחק יחדיו בתיאטרון באר שבע, ובהמשך אף הצטלבו דרכיהם ב"רחוב סומסום", שם גילם שילה את שמיל החשמלאי. בהמשך, מספר דטנר שלימים ניהל את תיאטרון באר שבע, הקפיד שילה להגיע לכל ההצגות שלו. "תמיד שמחתי לראות אותו, הוא היה שם ונתן חיבוק ומילים חמות וגם ביקורות איפה שצריך. הוא היה איש חם שאהב לחבק ולגעת, היתה לו גם כף יד גדולה של קיבוצניק אז כשמישהו היה צריך לקבל ממנו סטירה על הבמה היינו צריכים להזהיר אותו, אבל הוא ידע מה יש לו".

שמוליק יפרח, מנכ"ל תיאטרון באר שבע, עמד גם הוא על תרומתו של שילה לתיאטרון הישראלי. "הוא היה אחד האמנים החשובים בישראל, זהו אבדן גדול לתיאטרון ולנגב. שילה היה חלוץ אמיתי ששאף לפתח את אמנות התיאטרון בנגב, ולא הסתפק במשחק אלא הקים תיאטרון משלו- תיאטרון הנגב. זהו יום עצוב לכולנו".

על אותה כף יד קיבוצניקית ידע לספר גם חברו הוותיק, השחקן הוגו ירדן. השניים שיחקו יחד בהצגות רבות ובסרט "ילדי סטאלין" וכפי שמעיד ירדן, שאף נסחף בעקבות שילה לתיאטרון הנגב, "נוצר איזה מן קליק בינינו, הבנה משותפת בחיים". לדבריו, "קשה היום למצוא אנשים כאלו. הוא היה אדם ישר שהלך תמיד לפי הנורמה הקיבוצית, פשוט לא יכול היה לעשות שום דבר שלא היה ישר". ירדן מספר שהצניעות הקיבוצית בה חי שילה דבקה בו בכל רגע ונזכר ברגע אופייני: "כשסיימנו את הפרמיירה של 'סיפור סתם' בתיאטרון הנגב אמרתי לו 'שמוליק, בוא נחגוג', אז הוא אמר 'בסדר, לכל אחד מגיע פלאפל'".

"הוא היה השחקן הלא-קולנועי, הכי קולנועי שהכרתי - תמיד שיחק ובגדול ועדיין לא יוצא מוגזם", אומר ירדן ומספר כי שילה היה מייעץ לו לא להמציא כשהוא משחק, "הוא אמר לי 'על הבמה תגיד רק את האמת, זה השקר הכי טוב'". ירדן מספר על איש שורשי ואופטימי שתמיד צחק ונהנה ולא הפסיק לעבוד.

את ההומור של שילה זוכר היטב גם הבמאי גידי רף שליהק אותו ל"חטופים" בתפקיד יוסק'ה, אביו של אורי אותו גילם ישי גולן. "שנים אני עוקב אחרי הקריירה שלו", אמר רף. "הוקסמתי מהיום הראשון שפגשתי אותו. הוא היה שחקן מדהים ואיש מרגש, שייצג בעיני משהו ישראלי כל כך, את הישראלי היפה של עשייה ובנייה. הוא היה שייך לדור שכבר לא קיים בארץ". רף מספר על קיבוצניק צנוע שנסע בכל יום מצאלים למרכז כדי להשתתף בסדרה. שילה מופיע גם בעונה השנייה שצילומיה הסתיימו לאחרונה.

"הוא היה מן דמות אב על הסט והרגשנו שזו פריבילגיה לעבוד איתו", מספר רף, "תמיד היה כל כך נדיב עם הכשרון שלו, הצחיק את כולם במשך שעות בין הטייקים ופיזר אנרגיה חיובית על הסט". רף נזכר איך לאחר שהסתיימו הצילומים נסע לבאר שבע לראות את שילה על הבמה: "האהבה שלו לתיאטרון ולמשחק הייתה כח מניע גדול מאוד עבורו. אני באמת מרגיש שזכיתי בענק לעבוד איתו ולהכיר אותו, זו אבדה גדולה מאוד".

שילה, זוכה פרס קיפוד הזהב על תרומתו לתיאטרון הפרינג' בישראל, יובא היום למנוחות ב-15:00 בבית הקברות בקיבוץ צאלים אותו ייסד.