באחד מרגעי השיא המכוננים של 'סוף העולם' הפרק האחרון של 'סוף עונת התפוזים' - סדרת הדוקו של יואב קוטנר אודות תולדות הרוק הישראלי, נמצא ברי סחרוף (צעיר ונאה מאי פעם) כמגונן יחידי מול התנכלותו המכוונת של קוטנר למוזיקה האלקטרונית. בעוד שבכל הסצנות הקודמות שבפרק מתארים מיטב הרוקרים העבריים של שנות ה-90 את אותה תופעה מוזיקלית תרבותית טריה כ"רעש לעידוד צריכת סמים" במקרה הטוב, או פשוט כ"בום בום בום" בגרסה היותר לירית ונפוצה שלה, סחרוף הוא היחידי בחבורה להשכיל להבין שאלו הם פני המחר ומוסיף שלעניות דעתו הסמפלר מבחינתו הוא הגיטרה החשמלית של שנות ה-2000. אם להתחשב בכך שב-2002 מכירות הציוד האלקטרוני (סינתיסייזרים, סמפלרים ופטיפונים) עלו לראשונה בהיסטוריה על סך מכירות כלי הנגינה האקוסטים בחנויות המוזיקה של רוב העולם - הוא די צדק.
אין ספק שכיום למעלה מעשור מאז צולמה אותה סדרה, מלחמת ה'אלקטרוני' מול ה'רוק' נשארה כגחמה מבודחת אי שם מאחור יחד עם הסכמי אוסלו והרלוונטיות של U2. אך עם יד על הלב יש להודות כיום בקול רם שגם החזון שבראו הרכבים כמו הפרודיג'י, פייתל'ס אנדרוורלד ושאר הרכבי הדאנס החיים של שנות ה-90 לא עמדו בציפיות שיחלנו להם דאז. חזותם, אופי ההופעה הנחנחי שלהם וחשוב מכל המוסיקה שהם יצרו לא הצליחו לתת מהלומה ראויה למופע רוק, עד שהגיעו Justice.
ג'אסטיס, שהם גספרד אוג וקסבייר די רוזני הוא ללא ספק ההרכב האלקטרוני הראשון מאז פרודיג'י שקהל היעד שלו הוא חובבי רוק באותה מידה אם לא יותר משהוא מונה חובבי מוזיקה אלקטרונית. בסרט הדוקומנטרי "'A Cross The Universe" המתעד את סיבוב ההופעות הארוך שלהם בארה"ב אפשר לראות את קהל מעריציהם האמריקאי, מעוטר חולצות שחורות עם לוגו הלהקה מנהל קרבות פוגו וגלישת קהל, בקלות אפשר לבלבל אותם עם מעריצי להקות רוק כבד ומטאל. וכן, ארה"ב, אולי המדינה הכי פחות פתוחה למוזיקה אלקטרונית בעולם, מאמצת בחום רב את ג'אסטיס שכמו כל צרפתים טיפוסיים, דוברים אנגלית קלוקלת למדי. ככה זה עם מוזיקאים מי בכלל צריך לשמוע מה הם אומרים.
הטריילר לסרט "A Cross The Universe":
אוג ודי רוזני החלו את דרכם המוזיקלית המשותפת בתחילת העשור החולף כשהחליטו להשתתף בתחרות רימיקסים למוזיקאים חובבנים, הסינגל שהם התבקשו למקסס מחדש היה "Never Be Alone" של Simian Mobile Disco. הרימיקס של השניים לשיר היה כל כך מוצלח שלא רק שהוא זכה באותה תחרות הוא אף יצא מחדש כסינגל בשם "We Are Your Friends" כפרויקט המשותף לשני ההרכבים. אותו סינגל מחודש משותף יזכה לידאו קליפ מושקע ומרהיב במיוחד שיעניק לו זכייה בטקס פרסי MTV האירופי ב-2006 תחת קטגורית קליפ השנה, זכייה ראשונה בתולדות טקס פרסי MTV מתוך רבות שקניה ווסט ימחה נגדן.
צליל הדיסקו-אלקטרו-Pאנק הרועש במיוחד של הצמד הפך בין רגע לזעם הנעורים האופנתי שכל כוכב פופ רוצה בו מבריטני ספירס ומדונה ועד NERD ו-MGMT, שהרימיקס שג'אסטיס ערכו ל-Electric Feel שלהם הקנה להם פרס גראמי). אלבום הבכורה שהוציאו השנים לאור ב-2007, בו נכלל להיט הענק הלא מייצג את הצליל של האלבום "D.A.N.C.E", הופך תוך רגע לקלאסיקה וזוכה לאיזכורים בסיכומי המוזיקה לעשור הראשון של שנות ה-2000 בכל מגזין, מה-NME והרולינג סטון ועד המכביתון.
הקליפ של "D.A.N.C.E":
דוריאן לינסקי מהגרדיאן אמר את זה טוב מכולם כשתיאר את האלבום כמפגש בדיוני בין ג'ודאס פריסט לדאפט פאנק, כי ככה זה נשמע לחלוטין. האלבום שמכר יותר מ-60 אלף עותקים ברחבי העולם הופך תוך רגע להוצאה המצליחה ביותר עבור לייבל הזעיר שטיפח אותם עד כה Ed Banger שמרגיש כעת קטן על ההרכב שיוצא לטור הופעות ארוך במיוחד ברחבי ארה"ב.
לצד הסרט הדוקומנטרי שכאמור מתעד את אותו טור היסטרי מצורף גם אלבום שהוקלט בהופעה בסן פרנסיסקו בו הם משלבים זה בזו את מיטב הרימיקסים והלהיטים מאלבום הבכורה כשאת המופע הם מסיימים עם עריכה מחודשת חיה ל-Master Of Puppets של מטאליקה לקול שאגה ענוג מעומק גרונם של הקהל המשולהב. לא פחות מ-5 שנים עברו מאז אותו אלבום מרעיש, זמן נצח עבור תעשיית המוזיקה - וארוך אף יותר עבור ענף הדאנס, 5 שנים בהם השתיקה של Justice שידרה בעיקר לחץ ומצוקה מול הציפיות. בסופו של דבר, מדובר בהרכב שנחשב בהתחלה כבדיחה של דאפט פאנק על עצמם. אבל אחרי הקאמבק הכושל של דאפט פאנק בפסקול של "טרון: המורשת", העיניים עברו ל-Justice עם מבט קצת יותר רציני - אולי הם יצילו את הכבוד שאבותיהם איבדו.
Justice עושים כבוד למטאליקה:
על האלבום החדש, "Audio Video Disco" מספרים השניים במעט הראיונות שהעניקו לקראת יציאתו המיוחלת לאוויר העולם ב-25 לאוקטובר (וכבר דלף, השיגו בחנויות הטורנטים הקרובות לבתיכם), שהוא עתיד להיות הרבה פחות 'כבד' מקודמו. לא במקרה על גבי עטיפת האלבום נראה סמל הצלב המזוהה איתם כל כך, מפוסל באבן המונחת בנוף הררי צפון אמריקאי לאור יום. השנים מספרים שחלק נכבד מנוף מסעם ברחבי ארה"ב היווה השראה ליצירת אלבום מוזיקת 'יום' - מעין קלישאת אלבום דרכים מהורהר כזה שכל להקת רוק גדולה מתפתה להקליט מתישהו במהלך הקריירה.
אך אל נא תתנו לקלישאה מפוהקת זו להטעות אתכם, על פי צמד הסינגלים הראשונים להקדים את צאת האלבום עושה רושם שהאלבום יהיה רחוק מלהיות ה-Backspacer של פארל ג'אם. צמד הסינגלים הראשונים לבשר את בואו מגלים לנו שאמנם באמת כנראה מדובר באלבום "שירי" הרבה יותר (ברשימת השירים הרשמית לאלבום שנחשפה לאחרונה ברשת מופיע קרדיט לזמר/זמרת כמעט בכל רצועה), אך מוזיקלית, כיאה וכראוי להרכב אלקטרוני, הוא רחוק מלהיות אקוסטי או עדין במיוחד.
הקליפ ל-"Civilization"
אחת מן הידיעות המרעישות ביותר אודות האלבום, מעבר לכך שכבר הוכרז שהקליפ ל-"Civilization" הסינגל הראשון מתוך האלבום יהיה מועמד לפרס קליפ השנה בטקס פרסי הMTV, הוא שיהיה זה האלבום האלקטרוני הראשון בהיסטוריה להיות מופץ בארה"ב דרך תאגיד האינדי רוק האגדי המתחדש - Elektra, ובעקבותיו יחל טור הופעות ברחבי ארה"ב שיעצור בין השאר גם במדיסון סקוור גרדן. אם יש צדק בעולם, יהיה פוגו בהופעה הזו כאילו קורט קוביין עדיין בחיים.