חגיגות הנוסטלגיה הבלתי נגמרות לאלבומים הבולטים של 1991 ייפסקו כנראה רק ב-2021, אבל בינתיים מגזיני המוזיקה המודפסים והאינטרנטיים ממשיכים להתחרות זה בזה בשיא הכוח על תואר המחווה היצירתית והמרשימה ביותר ליצירה משפיעה אחרת של אחת השנים הגדולות שידעה המוזיקה הפופולרית. על פי השבוע האחרון, נראה שאוסף המחווה שאצר המגזין הבריטי Q לציון 20 שנה לצאת האלבום "Achtung Baby" של U2 (וצורף לגליון דצמבר של המגזין) לוקח בסיבוב מחוות דומות שנעשו ל-"Nevermind" של נירוונה או ל-"Ten" של פרל ג'אם.
כך, המגזין הבריטי איגד באלבום שנקרא "AHK-toong BAY-bi Coverd" ביצועים של לא פחות מניין אינץ' ניילז ודפש מוד הפעילות בקושי; של פטי סמית' שתמיד היתה קאבריסטית מצטיינת, של הקילרז שתמיד רצו להיות U2; של הרכבים בריטיים מושפעים כמו סנואו פטרול וגלאסוגאס ואפילו של אמני קצוות יחסיים לז'אנר כמו ג'ק ווייט מחד וגווין פריידיי מאידך.
1. ניין אינץ' ניילז - "Zoo Station"
טרנט רזנור התכבד לפתוח את האוסף עם ביצוע מינימליסטי אך מלא כוח לשיר הפתיחה של האלבום, במה שמסמן את הקאמבק של ההרכב שרזנור הוציא לחופש ב-2008 ומתעתד להחזיר בקרוב לפעילות, כך על פי הבטחותיו הרבות בטוויטר. על פי הביצוע הזה, שבו רזנור מצליח לשיר כמו בונו שמנסה לחקות את רזנור, ניין אינץ' ניילז לא אמרו את המילה האחרונה: כמה תשוקה יש ברזנור כשהוא מבצע פזמון שהוא מאמין בו, על אף שלא כתב אותו. פתיחה מעולה.
2. (U2 - "Even Better Then The Real Thing (Jacques Lu Cont Remix
האלטר-אגו של מפיק העל סטיוארט פרייס, אושיית פופ בריטית ששווה עשרות מאמרים על יצירות שבאמתחתו (ממדונה דרך קיילי מינוג ועד הקילרז) לא התאמץ במיוחד ברימיקס לאחד הלהיטים הגדולים של האלבום: מכונות תופים אה-לה להקתו של פרייס, Zoot Woman, סינתיסייזרים פשטניים שמשחקים היטב עם הרפפטיביות של הפזמון ובניית פזמון נכונה עם המילים "Take Me Higher" כדי להתאים את השיר לרחבות, רק לא ברור של אילו מסיבות.
3. דמיאן רייס - "One"
הפתעת האלבום: רייס, אחד שיודע איך הופכים את הלב לנייר מקומט שמושלך בנקל מגג של מגדל, מפרק לגורמים את הלהיט המאוס והמעצבן הזה וממציא אותו מחדש כשיר מקסים עם אפיל דתי כמעט. העיבוד העירום וקולו הרועד של רייס מדלגים על המועקה של גרסת המקור ומשיר בעל בטחון עצמי מופרז הוא הופך למניפסט של אובדן דרך ומשבר.
4. פטי סמית' - "Untill The End of The World"
בשנים האחרונות סמית' היא יותר קאבריסטית מצטיינת מיוצרת מוצלחת. אלבום הקאברים הנפלא שלה מ-2007 הוכיח שהיא יודעת לקחת הכל - מנירוונה דרך בוב דילן ועד ג'ימי הנדריקס - וליצוק בו את התוכן העוצמתי שהיה שם עוד מימי "Horses". הביצוע שלה לאחד השירים היותר מוצלחים באלבום נמצא רחוק רחוק מזה של בונו ודה אדג' ולכן גם הוא מוצלח כל כך.
5. גארבג' - "Who's Gonna Ride Your Wild Horses"
גארבג' הודיעו באחרונה על חזרה לפעילות ועל פי הביצוע הבינוני הזה, אין יותר מדי מה לשמוח: הסולנית שירלי מנסון ממתינה חצי שיר משום מה כדי להישמע בחיים ולעיבוד החדש אין שום ערך מוסף על זה הישן, שלא לדבר על הכריזמה הלא קיימת בנגינה ובהפקה המוזיקלית בגרסה הנוכחית לעומת המקורית.
6. דפש מוד - "So Cruel"
ראשית, ליוצרי האוסף מגיע כבוד גדול על כך ששכנעו את דפש מוד, לא בדיוק חבורה שמקליטה חומרים בקצב הכתיבה של יוסי גיספן, להשתתף באוסף הזה. שנית, הביצוע כל כך אפקטיבי עד שמתעורר ספק אם השיר לא שייך במקור לגהאן, גור ופלטשר.
7. גווין פרידיי - "The Fly"
כשבונו ו-U2 עוד חשבו שהם פחות קדושים מהאפיפיור, היו להם חברים קרובים כמו גווין פריידיי. כאן, בהברקה אמיתית, הוחלט לתת לו לבצע את השיר הטוב ביותר ב"אכטונג בייבי", שכדאי לומר - לא בין שלושת האלבומים הטובים באמת של U2 ולמעשה מהווה את גדר ההפרדה בין הלהקה הבוערת של שנות ה-80 לחיית האצטדיונים המבאסת של שנות ה-90. עם זאת, "The Fly" היה תצוגת תכלית של להקה רעבה ונפלאה ובעיקר עוד הוכחה למי שהיה צריך שדה אדג' הוא אחד הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה.
אם כך, מה שמפתיע ומעניין בגרסה היפה מאוד של פריידיי ובאלבום המחווה כולו, הוא הניסיון להעלים את צליל הגיטרה של דה אדג'; בין אם זה דרך עיבודי מיתרים או גרסאות אלקטרוניות, איש לא מנסה להתחרות בגיטרה ההפוכה של דה אדג', וכשמאזינים לגרסה המקורית של "The Fly" אפשר להבין למה.
8. סנואו פטרול - "Mysterious Ways"
אם מישהו היה צריך סיבה כדי להבין למה סנואו פטרול לעולם לא יהיו U2 וגם לא קולדפליי נמצאת בגרסה ללהיט הענק הזה: אין בו טיפת שאר רוח, בוודאי לא בדרגה שיש גם בשירים הגרועים ביותר של U2 ואפילו לא ברמה של שאר הביצועים באלבום.
9. "The Fray - "Tryin' To Throw Your Arms Around The World
עיין ערך הביצוע של סנואו פטרול.
10. הקילרז - "Ultraviolet"
כשברנדון פלאוורז, סולן הקילרז, מחליט שהוא נכנס לפזמון - רק טנקים ומשוריינים כבדים אחרים יכולים להזיז אותו. עיבוד קילרז טיפוסי שמתבסס על היכולת הפנומנלית של פלאוורז לסחוב בית ופזמון בליווי בס-תופים בקצב הדרמה מביאים את הגרסה הנוכחית של "Ultraviolet" לשיא עם קריאת ה-"בייבי בייבי בייבי" בפזמון שמתפוצץ עד לרמה שמזכירה את בונו ב-"With Or Without You". להיט נפלא שנברא מחדש.
גלאסווגאס - "Acrobat"
גלאסווגאס היא להקה שמסוגלת לגרום גם להכל עובר חביבי להישמע כמו הרכב שהרגע גילה שהתמכרות להירואין עלולה להזיק לבריאות, כך שאין לו שום בעיה להמציא מחדש את U2 כאוסף של פסיכופתים שאיבדה את הצפון.
12. ג'ק ווייט - "Love is Blindness"
סגירת מעגל מרגשת בין ווייט, שהושפע עמוקות מדה אדג' ואף היה חלק ממפגש הענקים שהיה בין ווייט, דה אדג' וג'ימי פייג' בסרט הדוקומנטרי המפורגן בצדק "It Might Get Loud". את הסרט ביים דיוויס גוגנהיים, מי שביים את הסרט התיעודי אודות ההקלטות של "Achtung Baby" שהוא חלק מחגיגות ה-20 לציון צאת האלבום. והשיר עצמו? זה ג'ק ווייט, תנחשו בעצמכם.
U2 בוואלה! Music
"Achtung Baby" בוואלה! Music
איזה ביצוע אתם הכי אהבתם מאלבום המחווה? ספרו לנו בפייסבוק