מבין כל בנות "מעושרות", ניקול ראידמן היא היחידה שיכולה להוציא אנשים מדעתם עד הסוף. גם מי שלא מאמין לה שהיא בת 24 (ולא חסר כאלה) יודע שהיא צעירה מחמשת הקולגות המרופדות שלה, היא נראית הרבה יותר טוב מהן, היא לא רואה ממילימטר ואם אי פעם היתה לה כוונה להתנצל על כך, זה עבר לה ברגע שהיא ראתה זוג נעליים יפות. ב"מעושרות" מייצגת ניקול את הצד שנותן למצלמה את השואו האולטימטיבי לא הפאן חסר המודעות של לאה שנירר, לא הקלולסיות של טלי ואתי, לא התלישות של דפנה ובעיקר לא הנוירוטיות של ענבר.
בדיוק כפי שההופעה שהפיקה לפיליפ קירקורוב (שבל נשכח, טרח גם להגיע לישראל כדי להתאשפז פסיכיאטרית לפני ששעשע את ההון והשלטון הישראלי) נועדה בעצם כדי להלל את שמה (ואת הפלייבק המפואר שהוכן לאירוע), כך גם היא משתמשת ב"מעושרות" לא כדי להשתתף באיזה "ניסוי אנושי מרתק" או כל קשקוש פסיכולוגי אחר. היא באה לדפוק קופה.
אלא שהקופה הזו תעלה לה ביוקר אם ככל ש"מעושרות" תתקדם, לא ייפתח צד אחר שלה. אפשר היה להבין זאת באחת הסצנות היפות עד כה ב"מעושרות", סצנת סיום המרתון של לאה שנירר. שם, אחרי שסיימה לאמלל את חברתה שכנראה לא סבלה מספיק מריצה מיותרת של קילומטרים וקיבלה גם אכילת ראשים על הדרך, התייפחה לאה על רצונה שבקו הסיום יחכה לה מישהו, שרק יגיד כל הכבוד. כשזה קרה, ואכן בעלה ושני ילדיה המתינו לה עם השלט "אמא מספר 1", גם השימוש הגזעני במושג "חום" לא נראה כמו חרא של הרגל. כי לעומת הקור האופורטוניסטי של ניקול ראידמן, לאה שנירר היא עוד אדם שרוצה שיאהבו אותו כשהוא מסיים משימה קשה. ראידמן לעומת זאת, תסתפק בכתבה קצת יותר מחמיאה ב"אולפן שישי".
ככלל, פרק 4 של "מעושרות" היה הטוב בסדרה עד כה כי סוף סוף נוצר הפתח לניואנסים, שבלעדיהם אי אפשר להחזיק כל כך הרבה זמן עם נשים שרוקדות בצורה כזו מגוחכת עם ילדים בני 17. ענבר, למשל, הולכת ומקבעת את עצמה כניג'וס אמיתי, בלי בג"צ ובלי בצלם, כולל עגבניות שרי בתיק להופעה בהיכל נוקיה. אחר כך היא עוד התלוננה שניקול הפיקה את כל המופע הזה כדי שהיא תוכל להופיע בעצמה מול היכל נוקיה מלא. לא ענבר, עדיף לבוא להופעה עם שקית עגבניות שרי. זו קלאסה.
ציטוטים נוצצים:
"פיליפ הוא אולקוס, פיליפ הוא אולקוס" (ניקול ראידמן סומכת שאף אחד מחבריה מחבר העמים לשעבר לא ישלח את הפרק לפיליפ קירקורוב)
"טיפיקל תרבות רוסית" (טלי סיני ריקליס עם טיפיקל קסנופוביה)
"צו השעה לבלות" (אתי דודאי, אחרי ריקוד שלידו איליין מ"סיינפלד" היא מיכאל ברישניקוב)
"אם אתה לוקח ויאגרה ולא שותה מים, זה עומד בגרון" (ננסי ברנדס מגדיר מחדש את הביטוי "ללא מין")
ולאה שנירר היתה אומרת: