רגע לפני ש"חמישה חלומות" הושלם והגיע למדפים בחנויות הספרים, הישיר עוזי וייל מבט מבויש למצלמה ושחרר סרטון ליוטיוב. "תקנו מהדורה מיוחדת, ישירות ממני. וזה משתי סיבות: א', כי אני צריך כסף. בסדר, אז אני צריך כסף. ספרד צריכה כסף, כל אירופה צריכה כסף. הדבר השני והמעניין הוא שאני לא יודע איך זה יילך, צריך לנסות. אני ממש לא אוהב את אווירת הארבעה ספרים במאה שקל".
ליותר מ-1,000 קוראים היה קל לקבל את הבקשה של עוזי וייל. הוא אחד שיכול להתוודות בפני קהל שלם שמעולם לא ראה שהוא צריך כסף בלי להישמע מתחנן, לשדר מבט מבויש אבל עדיין להיראות גאה. אז זה עוד נשמע תמים, עד שהתברר שוייל עשה משהו שהוא לכל הפחות לא יפה ולא אתי, וגרם ללקוחותיו האישיים להישאר עם טעם חמוץ ועם התחושה שהונו אותם מכל כיוון אפשרי.
קשה להתנתק מההרגשה הרעה שהותיר וייל עם המסרים הדו משמעיים שפיזר ופגמו קשות באמינות שלו. אלא שחייבים לעשות זאת לפחות לרגע, משום שזו הרי ביקורת על הספר ולא על המספר וככזו היא מתייחסת למוצר ולא לדרך שיווקו. כיוצר, לעוזי וייל יש עדיין לא מעט קסם. ב"חמישה חלומות" יש הרבה מהקסם הזה, התמים והבתולי, שבמרכזו עומדת נעמה, אישה נשואה עם בן יחיד מתבגר המתקרבת לגיל 50. כשהיתה בת 17 נעמה חלמה חמישה חלומות ולא ידעה כי שלושים שנה לאחר מכן הם יחלו להתגשם בזה אחר זה. בינתיים, בעלה אבי נפגש במקרה ללא ידיעתה עם רופאה איתה ניהל רומן לפני עשר שנים ובנה נתי, בן 17 בעצמו, נתפס כשהוא מנהל רומן עם המורה המחליפה. לא בדיוק נקודת פתיחה אידיאלית לקראת הכניסה לעשור השישי לחייך.
וייל הוא איש של ניגודים. הוא מגה חנון מגניב שהאגו שלו משדר אליטיזם, אבל האלטר אגו שלו הוא שלום טוקשה בועל התרנגולות או הרב העילג משה ח"י דוד בוסקילה. הוא מדבר וכותב בעברית גבוהה ובו זמנית נכנס בשפה בכל הכוח, כמו מחזר שנהנה להתעלל באהובתו. בתור יבואן אפשר להגיד שוייל די נכשל בינתיים - יש להודות ש"המשרד" בגרסה הישראלית הלכה לחלוטין לאיבוד והפכה לעיסה משעממת רחוקה מהמקור - אבל כיצרן וכיצואן ("בטיפול"), הוא נפלא בשל יכולתו להציג באופן גרוטסקי ובו זמנית מאוד מדויק את המציאות הישראלית מבלי להיצמד למיקום גיאוגרפי, הסיפור שלו יכול להתרחש בכל מקום בעולם המערבי. לא במקרה גיבורי "חמישה חלומות" לא נמצאים בעיר מוגדרת והמקום הממשי היחיד שמוזכר בו, באורח אגבי לחלוטין, הוא רמת הגולן. הם יכולים לגור בירושלים או בתל אביב ובאותה מידה בפיטסבורג או בברלין.
ב"חמישה חלומות" תמצאו את כל מה שתמיד אפיין יצירות של וייל: דמויות אניגמטיות אפופות בהומור קודר, סיטואציות מוזרות שמצחיקות ומעציבות בעת ובעונה, ואנשים תועים שמנסים לצאת מרקמת הרצינות שעוטפת את עולמם. הם רוצים לגלות את האושר, אבל ממשיכים להתחפר בשגרת היומיום בלי לדעת איך לצאת מהמערה הזו אל האור. המשפטים והרעיונות נראים פשוטים ובו זמנית מורכבים, התהיות הפילוסופיות הולכות יד ביד עם רוח השטות. אבי הוא זה שמביע במחשבותיו את הרעיון המוביל ברומן: "אומרים שהכול הווה, אבל זה לא נכון. מי חי באמת בהווה? רק נרקומנים... נרקומנים של אהבה, הוא חושב לעצמו, זה מה שאנחנו. אבל מה זה משנה? תיהנה מזה, זה כאן. נרקומנים, מכל סוג, הם טיפשי זן. כמו חכמי זן, רק טיפשים. אבל מה זה משנה, טיפש, חכם... אולי צריך להיות מואר כדי לראות את ההבדל. כי אני לא רואה מהו. וגם מוארים, הם אובר-רייטד. עוד לא נולד המואר שלא מת לבד, בכאבים, תוהה בשביל מה כל זה היה".
אם בכבדות של אבי שמץ העליצות סמוי משהו, אצל נעמה הגבול בין רצינות לבדיחות הדעת כבר מיטשטש לחלוטין: "לכל מקום הם הולכים ביחד. נעמה ראתה אותם פעם בקניון עזריאלי. מחזיקים ידיים, קונים דברים שיש בקניון עזריאלי, מנסים למצוא מונית למטה, בתחנת המוניות, ומחכים לשווא, כאשר מישהו שבא אחריהם מקבל את המונית שלהם. היא הביטה בהם מרחוק, מתוך הקניון, ליבה מוצף באושר, והיא חשבה, יש להם עוד כל כך הרבה ללמוד, למשל שתחנת המוניות הזו היא הגרועה ביותר בתבל. אבל הם ילמדו".
יש כמה דברים שמונעים מ"חמישה חלומות" להפוך לספר מושלם, כמו התפלפלות יתר לעתים או הצורך המוזר של וייל לסיים פסקאות בפסיק, אבל בסופו של דבר הוא לא רחוק משם. ברומן המשובח הזה קיימים כל המרכיבים שהפכו את וייל, לפחות עד לאחרונה, לאחד מסלעי הקונצנזוס של התרבות הישראלית. מבחינה ספרותית "חמישה חלומות" הוא רומן מהנה ומעורר מחשבה שכנראה יגרוף, לפחות על פי ההיצע הנוכחי, את תואר "הספר הישראלי של השנה".
חמישה חלומות / עוזי וייל, הוצאת מודן, 276 עמודים
"תשלחו לי את הספרים, אחזיר לכם את הכסף" - עוזי וייל בראיון וידאו מיוחד לוואלה! תרבות
"מתנצל בפני מי שחשב שדרכי הוא דופק את הסיסטם" - עוזי וייל עונה לתורמים המאוכזבים לספרו
מסוקרנים לקרוא את "חמישה חלומות"? ספרו לנו בפייסבוק