מתחילים: מומלצים שיופצו אחר כך מסחרית בישראל (כנראה) ואפשר יהיה לראות בקולנוע. אבל למה לחכות?
משחקי שלטון
הבחירה לפתוח את הפסטיבל בסרטו הטרי של ג'ורג' קלוני על אחורי הקלעים של המירוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית תוביל למחזה אירוני למדי: שלל הפוליטיקאים שתמיד נושאים ברכות ארוכות ומיותרות בטקס הפתיחה, יעשו זאת הפעם דווקא לפני הקרנה של דרמה המותחת ביקורת על שכמותם. מעבר לכך, זו היתה בחירה מתקבלת על הדעת, שכן "משחקי שלטון" אינו מחדש יותר מדי, אבל הוא בסך הכל חוויה נעימה ולא מזיקה, שתבדר גם שוחרי קולנוע וגם את פקידי הארנונה שהוזמנו לטקס בידי העירייה.
החוב
הקרנת הבכורה של "החוב", הגרסה האמריקאית-בריטית למותחן הישראלי על המוסד תתקיים בנוכחות יוצרה, ג'ון מאדן (מי שיצר גם את "שייקספיר מאוהב" זוכה האוסקר). הדבר יעניק לנו הזדמנות להזמין את מאדן לסחלב כגמול על כך שהוציא תחת ידיו דרמת מתח ברמה הגבוהה ביותר, ובעיקר על כך שהעלה בה הרבה נקודות מרתקות שהחברה הישראלית כולה צריכה להרהר בהן.
דרייב
נוסף לפרס הבימוי בקאן ולביקורות המשתפכות, מותחן הפעולה בכיכובו של ריאן גוסלינג כבר הגיע למקום ה-105 ברשימת הסרטים הטובים אי פעם של IMDB. זו אולי הגזמה, אבל הערכת היתר אינה אשמתו של "דרייב" וגם לא סיבה להקל בו ראש יגידו מה שיגידו, הוא שילוב מושלם בין סרט פסטיבלים וסרט דרייב-איין. בכל מקרה, כיוון שהוא באמת אלים ביותר, שווה לראותו בחיפה ולו רק בגלל חווית הצפייה בו הרי הדודות הרבות שיגדשו את האודיטוריום, אולם הבית שלהן, ודאי יברחו ממנו עם פצפוץ הראשים הראשון.
הנשים בקומה השישית
והנה סרט שדודות דווקא יאהבו: מעין גרסה צרפתית ל"העזרה", רק מעט אלגנטית ועדינה יותר מן הלהיט האמריקאי. מככבים: פבריס לוקיני, החמוד שבשחקני צרפת, ונטליה ורבקה, מן היפות שבשחקניות ספרד. גם בזכותם, "הנשים בקומה השישית" מאותם סרטי דודות נדירים שיש להם ערך אמנותי אמיתי.
חוף מבטחים
הסרט הכי טוב שיצר אקי קאוריסמקי ובכלל אחד מן הפנינים הגדולות של הפסטיבל. "חוף מבטחים" הוא מאותן יצירות נדירות שגורמים לצופים להאמין מחדש בקולנוע, בחיים ואפילו בדבר שהכי קשה להאמין בו בני אדם.
שומר חוק
"שומר חוק", שנרשם בדפי ההיסטוריה כסרט האירי המצליח קופתית אי-פעם, הוא קומדיית משטרה חביבה ומבריקה סטייל "נשק קטלני". התוצאה מצליחה להקסים בעיקר בגלל הכימיה הטובה של שני הכוכבים ברנדן גליסון ודון צ'ידל.
התפשטות
סגירת מעגל: הפסטיבל התחיל בסרט של ג'ורג' קלוני ויסתיים ב"התפשטות" של עמיתו הקבוע, סטיבן סודרברג. הפעם, מציג הקולנוען הפורה מותחן על מגיפה קטלנית, והתוצאה גורמת לצופים להישבע כי לעולם לא ישתעלו יותר באולם.
ממשיכים: מומלצים שלא יופצו לאחר מכן מסחרית בישראל (כנראה) ולכן זו הזדמנות יחידה לראותם
היו זמנים באנטוליה
מי שפספס את ההקרנות הירושלמיות של יצירת הפאר הטורקית, מקבל הזדמנות שנייה ואחרונה להשלים את החסר.
הענקים
הקרנות הפנינים של הבמאי הבלגי בולי לאנרס הן כבר מסורת בחיפה: לפני שלוש שנים חזינו ב"אלדורדו" שלו ועכשיו אפשר להתענג על סרט ההתבגרות הנהדר הזה. לאנרס מציג כאן מחדש את היכולת שלו לייצור דמויות אנושיות ייחודיות ומפתיעות, אך מוכיח גם שהוא ניחן בחוש אסתטי נדיר.
לעולם אל תתני לי ללכת
גם סרטים על שיבוט הם כבר מסורת בחיפה: בשנה שעברה זה היה "רחם" ההונגרי והשנה מדובר ב"לעולם אל תתני לי ללכת", סרט בריטי לא טרי במיוחד, שהוא יפה ועצוב עד כאב. מככבים שלושה מן הצעירים הלוהטים בממלכה: אנדרו גרפילד (ספיידרמן החדש), קירה נייטלי וקארי מליגן.
נעצר באמצע הדרך
משום מה, שניים מהסרטים הטובים שהוקרנו בפסטיבל קאן האחרון עסקו בגידול ממאיר בראש הראשון היה "הכרזת מלחמה" הצרפתי, שיגיע לארץ בהמשך השנה, והשני הוא הסרט הגרמני הכביר הזה. התוצאה מן הסתם לא קלה לצפייה, אבל שווה את המאמץ.
פרויקט נים
והנה עוד תמיהה איך זה ששניים מהסרטים הטובים של השנה עוסקים ביחסים בין אדם לקוף? הראשון כמובן היה "כוכב הקופים: המרד" העלילתי, והשני הוא "פרויקט נים", מעין גרסה תעודית מרתקת ומאירת עיניים שלו. בין השאר, היא גורמת לנו להגיע למסקנה כי אם אי פעם תעמוד בפנינו הבחירה אם לקחת לאי בודד אדם או קוף, עדיף לנו לבחור בקוף. תשע בננות בסולם שביט.
חתול בפריז
חייבים לקחת איזושהי אתנחתא בין כל היצירות המדכאות, אז הנה "חתול בפריז", פנינת אנימציה ידנית תוצרת צרפת, שראויה להשתחל היישר לרשימת סרטי האנימציה הבוגרים הטובים של השנים האחרונים. אפשר להתווכח אם חתולים עדיפים על כלבים ואם פריז עליונה על לונדון, אבל אין ספק שעיר האורות הולכת היטב עם היצור שתמיד נופל על הרגליים.
מיכאל
חוזרים לדיכאון והפעם, "מיכאל", סרט על פדופיל אוסטרי, פרי עטו של מרכוס שלינזר יוצר שהתחנך אצל מיכאל הנקה, למד ממנו את כל מה שהוא יודע והוסיף לכך מידה גדושה של הומר שחור. 90 אחוז ממי שראו את הסרט בהקרנת הבכורה שלו בתחרות הרשמית בקאן התחלחלו ממנו, אבל הרי אי אפשר לצפות שיצירה על נושא כזה תעורר תגובות אחרות.
מצוד
בירושלים ערכו מחווה לסרטים הישנים של ג'אפר פנהאי האירני, ובחיפה מקרינים סרט חדש של קולנוען בן עמו שדומה לו מאוד בסגנונו המלנכולי אך המרהיב ובתכניו הביקורתיים והעגמומיים רפי פיטס. זהו "מצוד", מותחן פיוטי אך גם עוצמתי על משחקי הכוחות בין נציגי השלטון והנתינים הפשוטים במדינתו.
מקוללת
מעין גרסה דרום-קוריאנית מופרעת למותחנים הפרובנציאליים ומלאי הזימה של קלוד שברול. אחת מן ההקרנות שובצה בעשר בבוקר, שעה ביזארית יחסית לתכנים המיניים הבוטים של הסרט, מה שוודאי יוביל להתרחשויות בלתי נשכחות באולם.
טרה פרמה
לאחר שכבר עסק בכך ב"המסע אל החלום", שב עמנואל קריאלזה ב"טרה פרמה" הטרי אל הנושא החביב עליו משפחות סיציליאניות. הדרך שבה הקולנוען האיטלקי עשה זאת העניקה לו את הפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה וגם שלחה אותו לאוסקר מטעם ארץ המגף. עתה נותר לראות האם הפרגון הזה היה מוצדק.
סוס אפל
עוד סרט מסקרן שמגיע היישר מוונציה הסאטירה המשפחתית הטרייה של טוד סולונדז, שכמיטב המסורת מתאר מה קורה במשפחות היהודיות הכי לא טובות.
אזהרות: סרטים לא מומלצים
הסרט הנמכר ביותר בעולם
עוד סרט מדושן עונג ומיותר של מורגן ספרלוק ("לאכול בגדול"), ששוב מוכיח את המובן מאליו וכך, לאחר שחשף כי זה לא בריא לבלוס ג'אנק פוד במשך חודש, הוא מגלה לנו שהטלוויזיה והקולנוע גדושות תוכן שיווקי. בהנחה שידעתם את זה, אפשר לדלג.
אמיגו
לא נעים לומר, אבל הסרט של ג'ון סיילס האגדי על הכיבוש האמריקאי בפיליפינים ממש משעמם.
גוון של אדום
גם את זה לא נעים הלגיד, אבל הסרט החדש של נעמי קוואסה היפנית, שבדרך כלל מעוררת סימפטיה רבה, משעמם לא פחות מהסרט של ג'ון סיילס.
הבית הדומם
סרט מאורווגאי שצבר את תהילתו כיוון שלפי הכרזת יוצריו צולם בשוט אחד, בלי עריכה ובכן, זה לא נראה כמו שוט אחד, וגם אם זה היה כך, זה עדיין משעמם ונדוש.
נסיכה קטנה שלי
איזבל הופר מעולם לא היתה יותר מעצבנת.
מרתה מרסי מיי מרלין
מותחן אמריקאי שעורר בקאן תהודה רבה בגלל ההופעה של אליזבת אולסן, שעושה בו את המהפך מאלילת נערות לשחקנית אופי, אבל כשלעצמו הסרט אינו מעניין במיוחד.
השר
הקהל הצרפתי אהב את הדרמה הקומית הזו בגלל הביקורת הליברלית על הממשלה, אבל בעיניים אובייקטיביות מדובר בסרט שהוא לא פחות מתמוה.
*פסטיבל חיפה ייפתח ביום חמישי הקרוב, 13 באוקטובר ויימשך את יום שבת, 22 באוקטובר. כרטיסים ניתן להזמין באתר הפסטיבל http://www.haifaff.co.il/