צלם אנוש: התופעה שמסעירה את הוליווד: סרטי Found Footage

אם תספרו לחבר כי ראיתם ברחוב משהו יוצא דופן, סביר להניח כי הוא ישאל אתכם מיידית – "וצילמתם?". בעידן ה"תמונה או שזה לא קרה", זו התגובה המתבקשת.

דוגמה נוספת לכך אפשר לקבל בזירה הכי חמה כרגע בארצות הברית – המירוץ לנשיאות. בכתבה על הסודות המלוכלכים מאחורי הקמפיינים של המועמדים לתפקיד, סיפר השבוע יועץ תקשורת לניו יורק מגזין כי בניגוד לעבר, כיום כל ציטוט של אמירה מביכה או שנויה במחלוקת מפי אחד המועמדים חייב להיות מגובה בווידיאו שהנציח אותה. המציאות והתיעוד שלה הפכו לשני צדדים של אותו דף.

הקולנוע תמיד היטיב לשים את האצבע על הדופק של התפתחויות חברתיות שכאלה. בהתאם לכך, הוא גם התאים את עצמו במהרה לעידן שבו לכל אחד יש איזשהו סוג של מצלמה ביד והמציאות מתועדת מכל הכיוונים.

התוצאה היא סוגה קולנועית חדשה, שבהוליווד ידועה כ-"Found Footage" (ולהבא F"F). העלילות והדמויות בסרטים המשתייכים לז'אנר הזה שונות זה מזו, אבל תמיד נוצר מצג שווא כאילו שכל ההתרחשויות שבהם תועדו בידי מצלמות אמיתיות של אנשים אמיתיים, ואנחנו רואים בדיעבד את מה שהם קלטו בזמן אמת.

ויש עוד מכנה משותף לסרטים הללו: לפחות בשנתיים האחרונות, הם מן המוצרים הכי חמים בהוליווד. "קלוברפילד", הסנונית הראשונה בפריחה העכשווית של הז'אנר, שבר קופות ב-2008. סדרת "פעילות על-טבעית" מבית היוצר של הישראלי אורן פאלי, שכבר התניעה סופית את הטירוף סביבו, הכניסה בארצות הברית בשלוש השנים האחרונות כמעט 300 מיליון דולר.

"השטן שבפנים", שהלך בדרכו, כבש את טבלת שוברי הקופות לפני כמה שבועות עם הכנסות של מעל ל-30 מיליון דולר – בדיוק פי שלושים מן התקציב שלו. לאור כל זה, לא מפתיע כי היד ההוליוודית עוד נטויה, ובסוף השבוע הקרוב יעלה לאקרנים בארצות הברית ובישראל "כרוניקה בזמן אמת", להיט פוטנציאלי נוסף ברוח זו, העוסק הפעם בנערים המתעדים כיצד קיבלו כוחות-על שמשנים את חייהם. האופנה הגיעה עד נורבגיה, שם השתמשו בטרנד האמריקאי לשם יצירת "טרול האנטר", זוועתון פולקלוריסטי שהפך לפולחן בעצמו.

בינתיים, הוליווד עמלה על המשכון ל-"The Last Exocrism", שהשתמש בהצלחה בטכניקת ה-F"F בשנה שעברה. כמו כן, במאי "השטן שבפנים", וויליאם ברנט בל האלמוני, קיבל אור ירוק לצאת לדרך עם "ותיקן", סרט אימה נוסף שייעשה ברוח זו, והרשימה עוד ארוכה.

נכון, כבר ב-1999 "פרויקט המכשפה מבלייר" העמיד פנים שכל מה שאנו רואים בו הונצח במצלמת חובבנים, אבל להצלחה הקופתית שלו לא היתה המשכיות. היסטריית ה-F"F היא עניין של ארבע השנים האחרונות, ולא היתה נולדת לולא התופעות המקבילות שאיפשרו אותה. מעבר לאובססיית התיעוד הקולקטיבית, מדובר גם בשני תהליכים נוספים.

קודם כל, השינוי במעמד הכוכבות ההוליוודי: כתוצאה מצמיחת הריאליטי, הקהל כבר התחיל לדרוש לראות על המסך אנשים שכמותו, דבר שהיו לו שתי השלכות. מצד אחד, כוכבים בסדר הגודל של טום הנקס וג'וליה רוברטס לא מצליחים להביא את ההמונים לאקרנים רק בזכות נוכחותם. מצד שני, דווקא סרטים שמציגים שמות ופרצופים אלמוניים עושים חיל בקופות. הדמויות הראשיות ב"פעילות על-טבעית", למשל, היו ארציות לחלוטין, ומכורח הסגנון של הסרט, גם לא מאופרות ולא מוארות כהלכה.

כל זה לא הרחיק אנשים מהסרט. להפך: החספוס הזה רק תרם לכוחו וחיזק את מעמדו כמעין גרסה מזוויעה של ערוץ 20. מאז ומעולם היטיב הקולנוע לקחת את הטלוויזיה צעד אחד קדימה, וגם ה-F"F הוא בעצם הקצנה דרמטית של הריאליטי.

סיבה נוספת לשגשוג של ה-F"F כבר נובעת מן החוקים העכשוויים של תעשיית הקולנוע. בעידן הנוכחי, עבודת השיווק סביב הסרט צריכה להיות מאומצת לא פחות מן ההפקה שלו, ועל התקציבים להתאזן בהתאם. במקרה של מוצרים גרנדיוזיים שיש להוציא עליהם 200 מיליון דולר עוד בטרם סיום הצילומים, זה עלול להיות בעייתי, כי יחד עם ההשקעה בפרסום סך ההוצאות יכול להגיע למספרים אסטרונומיים.

לעומת זאת, כיוון שלא היו בו כוכבים או אפקטים, הפקת "השטן שבפנים" עלתה רק כמיליון דולר, ודומיו לא היו יקרים הרבה יותר, אם לא פחות, מה שהשאיר עודף עצום לרווחת אנשי השיווק. למעשה, נוצר כאן מצב שקשה להפסיד בו: סרטי ה-F"F כל כך זולים שהם כמעט תמיד רווחיים, ובכל מקרה, משאבי הפרסום יוצאי הדופן מבטיחים ליצור סביבם מספיק עניין כדי להבטיח לכל הפחות פתיחה קופתית מספקת. כך בדיוק היה עם "השטן שבפנים", שהרעש העצום סביבו הוליד לו ספתח חלומי בקופות וכיסה במהירות את ההשקעה בו, רגע לפני שהקהל גילה כי מכרו לו חתול בשק והדיר את רגליו מן האולמות כבר בשבוע השני להפצתו.

מכאן עולה השאלה – אם עסקי ה-F"F כל כך רווחיים ובעיקר בטוחים, מה כבר יכול לעצור אותם? כרגע, באמת נראה שהם רק במגמת עלייה. אם עד עתה סגנון העשייה הזה הוגבל למחוזות המתח והאימה, הרי שבמרץ יגיע "Project X", הניסיון הראשון ליצור קומדיית נעורים פרועה בטכניקה הזאת.

לא צריך הרבה דמיון כדי לדמיין כיצד הוליווד ממשיכה לפתח את עולם ה-F"F: מותחן פוליטי על עובד זוטר במסע בחירות שמתעד הכל במצלמתו ואז מסתבך בקנוניה? מותחן ארוטי על רווק הולל המנציח את פועלו במצלמות במעגל סוגר? סאטירה נוקבת על חמישה צעירים המקבלים מצלמה לידם כאודישן לתוכנית בסגנון "מחוברים"? סרט מלחמה על חייל שלקח עמו לשדה הקרב את הסמארטפון? למה לא, בעצם, אם זה זול והביקוש גדול.

ובכל זאת, אסור לפתח שאננות גדולה מדי בכל הנוגע לעתידו של ה-F"F. הצניחה המידית בהכנסות "השטן שבפנים" הוכיחה כי לכל בלוף יש גבול. והיה גם את הסיפור של "אפולו 18", סרט חלל שנעשה בטכניקה זו, ובאופן אירוני לשמו הכניס בשנה שעברה כ-18 מיליון דולר בלבד. מובן כי הודות לתקציבו הנמוך, הוא בכל זאת הרוויח כסף, ועדיין הוליווד למדה מכך שיעור כואב – הקהל לא בהכרח יסתער על כל סרט שמוכרים אותו כפיסת מציאות אם לא יהיה טוב מספיק. צריך לזכור כי "קלוברפילד", "טרול האנטר" ו"פעילות על-טבעית", למשל, לא הצליחו רק בגלל הבשורה האמנותית שלהם – הם גם היו יעילים ומבהילים כשלעצמם, ולולא כך, לא היו נוסקים לשיאים כאלה.

אפשר לנחש כי הסיפור של ה-Found Footage יסתיים כמו כל דבר אחר בהוליווד: מרוב להט למצוא את ה"פעילות על-טבעית" הבא, השוק יתמלא ביותר מדי מוצרים מסוגו, ובעיקר ביותר מדי חיקויים חיוורים שלו. לקהל יימאס, והבלון יתפוצץ. זה ייקח עוד זמן, אבל כשזה יקרה, בטח יעמוד בסביבה מישהו עם מצלמה כדי לתעד את זה.

"כרוניקה בזמן אמת" - מתי ואיפה רואים
"כרוניקה בזמן אמת" - האם תלכו לצפות בקולנוע? ספרו לנו בפייסבוק