שנתיים לפני ש"בופור" החל את רצף המועמדויות הכחול-לבן לאוסקר, הנגיעה המקומית לטקס היתה "גן עדן עכשיו", סרטו של האני אבו-אסעד הערבי-ישראלי שהיה מועמד לפרס ב-2005.
בארץ, דיברו בעיקר על התוכן של הסרט העובדה שהציב מחבלים מתאבדים כגיבורים שלו. כתוצאה מכך הדרמה מעוררת המחלוקת למעשה נגנזה כאן, הוקרנה אך ורק בסינמטק ומעולם לא זכתה לשידור טלוויזיוני. בעולם, לעומת זאת, "גן עדן עכשיו" עורר תהודה בגלל סיבה אחרת איכותו האמנותית. איכות זו גם הפנתה לאבו-אסעד תשומת לב בינלאומית, והצעות התחילו לזרום אליו.
בהתאם לכך, לפני שנתיים התפרסמו הידיעות על הפרויקט האמריקאי הראשון של אבו-אסעד: סרט פעולה בשם "The Courier", בכיכובם של שני שמות חמים נוספים: מיקי רורק, שמעט לפני ליהוק זה כמעט וזכה באוסקר על "המתאבק"; וג'פרי דין מורגן, שפרץ ב"האנטומיה של גריי" ואז ב"השומרים" ונחשב הבטחה גדולה בשמי הוליווד.
אם כך, "The Courier" שידך בין אחד הבמאים הזרים הצעירים המוערכים באמריקה, כוכב מתקמבק וכוכב עולה, והיו את כל הסיבות לחכות לו בקוצר רוח. אך בחלוף הזמן, אבדו עקבותיו ושמו נעלם מלוחות ההפצה, עד שהתגלגל לפורמט ביתי בסוף השבוע האחרון. דבר זה מעיד ככל הנראה על כך שהוחלט לבטל את הפצתו המסחרית ברחבי העולם ולהשליכו היישר למסך הקטן, ובצפייה בו אפשר להבין למה. מדובר בסרט איום ונורא ובלתי נסבל לחלוטין, מסוג העבודות הקולנועיות הללו שיוצריהם היו שמחים לא רק לגנוז אותן אלא גם להעלים את עותקיהן.
יותר מכל, נראה "The Courier" כמו מעין בן-דוד אימבציל ומגושם של "דרייב". בדומה לו, גם הוא מתיימר להיות מעין סרט ב' מסוגנן, אלים ועתיר מודעות עצמית על מעלליו של זאב בודד חסר שם, אך כבר בשלב מוקדם מתגלה כי זו יומרה ללא סיכוי.
קשה להסביר מדוע זה כך ולעשות פוסט-מורטם לסרט, בדיוק כשם שאין טעם לנתח למה לא כדאי לאכול קרמבו שמישהו דרך עליו. "The Courier" פשוט כושל בכל רמה אפשרית, ואין בו פגם שראוי לציון יותר מן האחר. בסיכומו של דבר, הוא לא רק משתמש בכל קלישאה אפשרית של מותחנים מסוגו, אלא גם מוסיף חטא על פשע ומשתמש בכל אחת מן הקלישאות הללו בצורה חובבנית, מלאכותית, נוטפת מאמץ יתר וחסרת טיפה של ברק. התסריט שלו מגובש כמו זוג ביצים שבורות, והוצאתו לפועל מגדילה עשות ומערבבת אותן בצורה מבולבלת שהופכת אותו לשקשוקה מקושקשת במיוחד.
בכל זאת, אם יש לבחור כאן אספקט מאכזב במיוחד, אלו הן תצוגות המשחק הנחותות: מורגן, המגלם את התפקיד הראשי, נראה כמישהו שנקלע למקום הלא נכון, ואין לו גרם מן העוצמה הדרושה לתפקידו המרכזי. רורק, שממלא תפקיד משני, פשוט מפגין אדישות מוחלטת למתרחש ונדמה שהוא עושה את המינימום האפשרי בתקווה שהעול יסתיים מהר ככל האפשר.
התפנית העלילתית המהותית כאן מזכירה את זו שב"לבו של אנג'ל", מסרטיו הטובים של רורק, וכמו במקרה שלו, גם כאן זירת ההתרחשות היא ניו אורלינס. לפיכך, קשה שלא להעמיד את פנינת העבר מול מפח הנפש העכשווי, והדבר מעמיד את "The Courier" ואת מצבו העכשווי של השחקן הוותיק באור מביך עוד יותר.
אך חמור מכל, הבעיה האמיתית היא ש"The Courier" אינו סתם סרט קלוקל, אלא כזה שחווית הצפייה בו קשה מנשוא. התזזיתיות, הקופצנות, הצעקנות והברוטליות שלו, בצירוף עם רמתו הירודה מלכתחילה, מעוררים רצון לכבות את המסך כבר בתום המערכה הראשונה. סביר להניח כי אם לא תהיה לכם מחויבות כלשהי לסיים את הצפייה, זה בדיוק מה שתעשו.
לאור כל זה, "The Courier" מצרף את אבו-אסעד לרשימה מפוארת וארוכת שנים של במאים לא-אמריקאים, שגויסו בידי הוליווד לביים מוצר ז'אנרי ולא צלחו כהלכה את המעבר הטרנס-אטלנטי.
ברוב המקרים הללו, הדבר לא קרה חלילה בגלל חוסר כישרון של היוצר, אלא בשל חוסר היכולת שלו להסתגל למנגנון האמריקאי ולכל ההבדלים בינו לשיטה האירופאית. לאור הבלבול העצום השורר כאן והפער הגדול בין איכות סרט זה לרמת יצירותיו הקודמות של אבו-אסעד, אפשר להאמין שזהו הסיפור גם הפעם. בסופו של דבר, "The Courier" לא נראה כמו אווירון שהתרסק בשל טעות אנוש כי אם כמטוס בלי טייס תוצר שהבמאי שלו כל כך איבד שליטה עליו, עד שכבר אי אפשר באמת להאשים אותו בתוצאה הסופית.
לכן, אם האויבים שקמו לאבו-אסעד בישראל בעקבות פרשת "גן עדן עכשיו" מבקשים עתה לשמוח לאדו, הרי שאין להם על מה. "The Courier" הוא אסון אמנותי מוחלט, אבל אין בכך כדי להעיד כי הבמאי איבד את העוקץ שלו או כל דבר בכיוון. בדומה לקולנוענים אחרים שנכוו בהוליווד ואז התאוששו ביבשת הקלאסית, אפשר להאמין שגם הוא יחזור בעתיד למסלול הנכון. אם מישהו בכל זאת חש צורך להספיד את אחד מאנשי הצוות שכאן, עליו להפנות את מבטו לרורק המבט הכבוי שנשקף כאן מעיניו, כמו גם רשימת הפרויקטים העתידית העלובה למדי שלו, מלמדים כי הופעתו ב"המתאבק" אולי בכל זאת לא היתה יותר משירת ברבור.
דיסק און קינג: לכל מדורי הדי.וי.די של אבנר שביט