במאי הקולנוע והמפיק רפי בוקאי, שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה בשנת 2003, ביקש טרם מותו בקשה קטנה מחברו, השחקן רמי שטרן: שיספרו לבנו איזה אבא היה לו. כשהיה הבן גיא בוקאטי בן עשר, הוא עקב אחר צוואתו הלא כתובה של אביו, וחקר צעד צעד את השפעתו על עולם הקולנוע הישראלי. רפי בוקאי, שאחראי בין היתר לקלאסיקה הקולנעית "אוונטי פופולו", רכש בשנותיו במקצוע חברים כמו גידי דר, אסי דיין, אורלי זילברשץ, שטרן ואחרים, שהסכימו להעניק לבנו הצצה לעולמו של אביו. המסע הזה בשם האב מתועד בסרטה התיעודי של מיקה אדלר "רפי בוקאי, אבא שלי", שיוקרן הערב (רביעי) בערוץ YES דוקו בשעה 22:00.
הסרט אמנם מוגדר כסרט דוקומנטרי, וכן הוקרן בפסטיבל דוקאביב השנה, אך ייחודו הוא בכך שהוא מורכב גם מקטעים עלילתיים, וכן מסדרת צילומים ביתיים שערך בוקאי ערב מותו, חלקם עם בנו שהיה אז בן שנתיים וחצי. אסי דיין וגידי דר תרמו את חלקם לסרט בבימוי קטעים עלילתיים המספרים באופנים שונים על התרומה שהיה יכול בוקאי עוד לתרום לקולנוע הישראלי. את הסצנה האחרונה בסרט ביים גיא בוקאי עצמו, בלווית חבריו בני העשר. "ממש אהבתי את הרעיון של נקודת המבט של הבן", מספר דיין, "זה נותן לו אלמנט שמכיל בתוכו את כל הדברים שהם רפי. פה ושם זה אפילו ריגש".
בוקאי הפיק את סרטו של דיין, "החיים על פי אגפא", ושימש בפועל כעוזר במאי, כך מספר דיין. "הוא נועד להחליף אותי כשאני אשתגע או משהו", הוא צוחק, "הרבה משתתפים היו בסרט הזה, הרבה סיפורים, רפי ניהל אותו בצורה מקצועית מאוד, והתוצאה היא אחד הסרטים הכי טובים שנעשו אי פעם. זו הייתה עבודה קשה ומסובכת, שרפי ייעץ ונתן לה הרבה רעיונות, למשל כמו את הרעיון לפוסטר. בלי קשר לסרט, אני חושב ש'אוונטי פופולו' שלו הוא יצירת מופת".
רמי שטרן, חברו הטוב של בוקאי נזכר בהיכרות ביניהם, עליה סיפר גם לגיא הקטן. "למדתי משחק בסמינר הקיבוצים והוא הגיע לשם דרך מישהי שהוא מכיר והציע לי לשחק את המת ב'אוונטי פופולו', וכך היה. מאז הפכנו לחברים קרובים מאוד. רפי היה אדם מאד סקרן, בעיקר אם הייתי מכיר בחורה. זה היה משגע אותו, הוא היה חייב לראות אותה. פעם הכרתי מישהי בבסיס צבאי, וזה כל כך סיקרן אותו עד שהוא נסע 200 קילומטר לנגב כדי לראות אותה וכדי להירגע. הוא היה אומר לי שאם רוצים להרוג אותו, מתחילים לספר סיפור ולא מסיימים, כי הוא חייב לדעת הכל וגם איך היה. היה אדם מפתיע מאד, מיוחד מאוד, רגיש מאוד. כל מפגש איתו, לא יכולת לשער איך זה יסתיים".
"גיא מזכיר את רפי במיוחדות שלו, וגם קצת חיצונית", מספר שטרן על השיחות עם בוקאי הבן, "אבל הוא לא דומה לו בתכונות האופי, נראה לי שהוא יותר נחמד. לרפי היה צד שמאוד הושפע מסרטים, לאביו היה בית קולנוע והוא היה רואה את כולם. מהתיאוריות שלי, הוא ראה הרבה מערבונים והזדהה, כנראה, עם קלינט איסטווד, מאצ'ו כזה. היום כנראה שמאצ'ו זה לא הדבר איתו מזדהים".
את בקשתו של בוקאי באשר לבנו, זוכר שטרן היטב. "יש משפטים לפעמים שנשמעים כמו צוואה, ויכול להיות שהסרט הוא המשך של הצוואה הזו. כך הבן שלו חווה, באמת ובצורה מעשית, מי היה אבא שלו". במגרש הכדורסל היו בוקאי ושטרן נפגשים פעמים רבות, בעוד שבאחת הסצנות בסרט, נפגש בו שטרן עם בוקאי הבן. "היה די מרגש להיות פתאום עם הבן שלו על אותו מגרש כדורסל. מאוד חשוב לי שאת המעט שאני יכול לתרום, אספר. שיידעו דברים עליו, ובעיקר שהבן שלו יידע. יש לי מין תחושה פנימית שאני יכול וצריך לשתף מישהו בדברים שאני יודע עליו, כמו הקשר שהיה לנו".
הסרט "רפי בוקאי, אבא שלי" יוקרן הערב (רביעי) בערוץ yes דוקו בשעה 22:00