לקראת סיום סאגת "דמדומים" – הרומנים הבין מיניים הגדולים

אז מה, בלה - בת אנוש מנהלת רומן עם ערפד וגם עם איש-זאב? כמה נועז. בעיקר כששניהם במקרה לגמרי נראים כמו בני אנוש עם ריבועים בבטן וג'ל לשיער, והדבר הכי לא-אנושי בהם הוא הנצנצים. יסלחו לנו מעריצי "דמדומים", אבל אנחנו לא מתעלפים מהרומן הבין-גזעי המשולש הזה. מערכות יחסים בין אדם ולא-אדם ריתקו, הפחידו והסעירו אותנו מאז ומתמיד, ולאורך השנים ניתן היה למצוא בקולנוע הרבה רומנים מוזרים יותר ובעייתיים יותר. אומרים שהאהבה מנצחת הכל, אבל יש מקרים שבהם אפילו היא צריכה להתאמץ. הנה כמה דוגמאות מפורסמות וקיצוניות במיוחד.

רומנים וסטוצים בין בני אדם וחייזרים (או, ברוב המקרים: בין קפטן קירק וחייזריות) הם עניין נפוץ מאוד בסוג מסוים של מדע בדיוני – בעיקר כזה עם תקציב נמוך, שבו החייזרים תמיד נראים, במקרה לגמרי, בדיוק כמו בני אדם, רק עם איזה סימן ייצוגי על המצח או צבע עור אקזוטי. חוסר תקציב אמנם לא היה אחת מהבעיות של "אווטאר", אבל גם כאן המצב לא שונה בהרבה: נייטירי היא כחולה ורזה באופן לא טבעי, יש לה זנב ומספר האצבעות שלה לא שגרתי ביחס לבן אנוש, אבל מלבד זאת היא דומה לנקבה אנושית – ונקבה אנושית מצודדת במיוחד – מספיק כדי שזה לא יפריע לגברים לתלות פוסטר שלה במוסך. אז הנה תזכורת: היא חייזרית. היא שייכת לגזע שהתפתח בכוכב אחר. מבחינה גנטית, אפילו דיונון מצוי קרוב אלינו יותר. נראה את הסרט הראשון שיעז להציג רומן בין בן אנוש לבין חייזר שנראה כמו הג'וקים מ"מחוז 9", או התפלצים מ"הנוסע השמיני", ואז נאמין שהאהבה עיוורת.

הבדלי התרבויות היו משמעותיים. היא הגיעה מהצפון, והוא מהדרום. היא מהעיר הגדולה, והוא חי בפרא. היא שחקנית, והוא גורילה בגובה שמונה מטרים. אבל אין להכחיש שלאחר שלמדו להכיר זה את זו, נוצר בינהם קשר מיוחד. כבר ב"קינג קונג" המקורי היתה חיבה מסוימת בין הבחורה, לגורילה, אבל הגירסה של פיטר ג'קסון מ-2005 לקחה את הקשר למחוזות רומנטיים רחוקים יותר: קונג ואן דארו (נעמי ווטס) יושבים וצופים בשקיעה יחד, או מחליקים על הקרח בסנטרל פארק. רק טיול רומנטי על חוף הים היה חסר כדי לשנות את הסטטוס שלהם ל"In a Relationship". או לכל הפחות "It's Complicated", כי בכל זאת, גורילה.

אומרים שבמקור, אגדת היפה והחיה נועדה להרגיע נערות שנישאו נגד רצונן לזקנים מכוערים. אל תדאגו, אומר להן הסיפור, מתחת לחזות המכוערת והיחס העוין בעצם מסתתר נסיך חלומות שרק מחכה שתעירי אותו בנשיקתך. אצל דיסני המסר הזה רוכך ל"אל תסתכלו בקנקן השעיר אלא במה שיש בו". כל זה לא משנה את העובדה שבל מתאהבת במשהו שנראה כמו הכלאה בין אריה, באפלו וצ'ובאקה.

"שרק" הביא לנו סיפור על יפה וחיה מסוג אחר, אהבה בין עוג ירוק לבין נסיכה צחורת עור, אבל זה לא החזיק מעמד – לפחות לא בתצורה הראשונית. אבל אותו סרט כולל גם רומן בין-גזעי קיצוני הרבה יותר: חמור קטן ופטפטן, ודרקונית ששוקלת, בהערכה גסה, פי 300 ממנו. הרומן הזה היה לא רק חמוד אלא גם פורה: בסרטי ההמשך ניתן לפגוש את הצאצאים של בני הזוג, דרקונים חמוריים (או חמורים דרקוניים) קטנים וקופצניים, מה שמעורר את השאלה המסקרנת, איך בדיוק – מבחינה פיזיקלית - הם עשו את זה.

ב"טרון", שמתרחש בתוך עולם מממוחשב, טרון – שהוא, יש לציין, תוכנה – עוצר כדי לנשק את יורי - שהיא, על פי הסרט, ראוטר - רגע לפני שהוא מציל את העולם הדיגיטלי. קצת ביזארי, לא? אפשר לקבל את העובדה שהצעצועים שלנו מתעוררים לחיים, או שחיות בעצם מבינות יותר ממה שאנחנו יודעים, אבל תוכנות? האם כשאתם מכבים את המחשב מעבד התמלילים שלכם מתחיל עם הדפדפן ומפנטז על המסנג'ר? ‏האם כשאתם מוחקים סרגל כלים לא רצוי חבריו מתאבלים עליו? בסרט ההמשך המאוחר, "טרון: המורשת", זה נהיה מוזר עוד יותר: היחסים מתחממים בין סאם פלין האנושי לבין קואורה. שזה, מצד אחד, די מובן, כי היא נראית כמו אוליביה וויילד, ומצד שני מוזר כי היא תוכנת מחשב, לעזאזל. איזה חלק בה שבה את ליבו? האפסים? האחדים?

מי שעוקב אחרי נשיונל ג'יאוגרפיק בשעות הקטנות של הלילה יודע שיש תופעה כזאת, גברים שאוהבים בובות. מה שמיוחד בלארס מ"לארס והבחורה האמיתית" זה שהוא לא ממש מפנים את העובדה שבת הזוג שלו נוצרה במפעל, ומה שעוד יותר מיוחד בסיטואציה זה שכולם לגמרי קול עם זה: במקום להזדעזע מההפרעה הנפשית של הבחור שהחליט שבובת האהבה המתנפחת שלו היא אישה בשר ודם, כל אנשי העיירה מחליטים לשתף פעולה עם הפסיכוזה ומפרגנים לריאן גוסלינג על האהבה החדשה שלו – כנראה שהם לא ממש השתגעו על רייצ'ל מק'אדמס. "לארס והבחורה האמיתית" ניסה להשתמש בגבר שמתאהב בבובה כמטאפורה לקבלת השונה, אבל המופרכות שלו רק הזכירה עד כמה רומנים כאלה באמת לא סבירים במציאות.

איזה רומנים שכחנו? ספרו לנו בפייסבוק